הבהרה.
יש פה לחלק מהאנשים בעיה רצינית בהבנת הרעיון המרכזי שנאמר ע"י כותבים אחרים (במקרה הזה - שלי). מקריאה חטופה של ההודעות האחרונות נראה לי שעמדתי הובנה לא כשורה, ואם חלק מהודעות התרעומת המוגזמות שנכתבו כאן (כגון
זו) מופנות אליי, אז הרשו לי להבהיר:
זו לא פעם ראשונה שאני כותב פה הודעות ואנשים קוראים אותן, לוקחים מה שנוח להם, מוציאים דברים מהקשרם, מבינים מה שהם רוצים (או נוח להם) להבין ומסיתים את הדיון לכיוונים שאני בעצמי לא התכוונתי אליהם. חלק מתרבות דיון היא להיצמד לעניין, ולא "לפזר עשן". אנשים פה לוקחים דברים באופן אישי, נפגעים, נעלבים, מרגישים צורך להתגונן ולהגן על כבודם ש"נרמס". בנוסף, יש את אלו ש"משקיפים" מהצד ומלבים את היצרים. אושרית תתקן אותי אם אני טועה, אך דומני ש
זו אינה מטרת הפורום הזה, שאמור לתת במה לאנשים (בוגרים) שהולכים לעסוק מחר בהצלת חייהם של אנשים. איני מבין מהיכן צץ לו הרעיון שאני מזלזל בעתודאים, חושב שהם לא מוכשרים, לא מספיק בוגרים, לא מסוגלים לחשוב, או הכללות מהסוג הזה. אנשים פה נעלבו, באו להבהיר כל מיני דברים, יצאו להגנת עצמם וחבריהם - חבר'ה, אין צורך, ואני לא הכתובת. אתם מתפרצים לדלת פתוחה. אני מכיר הרבה עתודאים, לרפואה וגם במקצועות אחרים, ואין לי שמץ של זל
זול כלפיהם. כולם אנשים מוכשרים, שהיה להם הראש והרצינות לעשות בתיכון את מה שאני בעצמי עשיתי במשך שנה שלמה אחרי הצבא. הם אנשים אכפתיים, עם ראש גדול וחשיבה מעולה, שמוכנים להקריב (והרבה) כדי לתרום מעצמם לסביבה (כמו כל סטודנט אחר שבוחר במקצוע התובעני הזה שנקרא רפואה, בעצם). על כך, רק כבוד אני רוחש להם. אבל זה לא ה-Issue. הובעה כאן דעתי האישית בנוגע השיקולים הנלקחים בחשבון בהחלטה בבחירת עתודה רפואית. חלק דיברו פה על אלטרואיסטיות, רצון לתת מעצמך, לבלות שנים במרפאה בעיירת פיתוח, לרכוש ניסיון קליני שיהווה יתרון בהמשך לקראת ההתמחות, ועוד טיעונים רבים. אה... וכמובן - עניין הכסף. דעתי
האישית היא שהכסף הוא מרכיב משמעותי בהחלטה ה
זו. מאד משמעותי.
זו לא סתם דיעה שמקורה במוחי הקודח, אלא שוב - אני מכיר עתודאים, ואת המניעים שלהם (לפחות, של חלקם). יש פה הרבה יפי נפש שמדברים גבוהה גבוהה כי זה נשמע מאד יפה, מאד נכון, מאד פופוליסטי. ספק אם בחדרי חדרים הם אומרים לעצמם את אותם הדברים - אך את זה איני רוצה, ואיני יכול, לשנות. הכי קל לכתוב את מה שכולם יגיבו עליו במחיאות כפיים. אישית, לא אמשיך את הדיון המפרך הזה, משום שברור לי לגמרי שיש פה יותר מדי התגוננות ופגיעה אישית מכדי שהדברים יעברו כהווייתם, ללא פרשנות או עיוות כלשהו. אסיים ואומר שאם יש פה מישהו, שבמהלך הדיון הזה שהיה אמור - שוב אני מזכיר - להיות ענייני ולא לרדת לפסים אישיים, נפגע (אישית, או כמייצג מגזר ה'עתודאים') מדבריי - התנצלותי. רק חבל, שאי אפשר להעלות פה דיעות שונות ומגוונות, מבלי שמיד יקומו נעלבים ונפגעים ויימחו בצורה לא עניינית, לא רצוייה, ובעיקר -
מאד לא בוגרת.