שאלה לפורום:

Y a n i B

New member
שאלה לפורום:

אהלן אנשים. השאלה הזו מסתמכת על יותר מדי הנחות לא מבוססות ונתונים (כמעט) בלתי-אפשריים, אבל בכל זאת: -אם היו אומרים לכם שלאחר סיום לימודי הרפואה לא יתאפשר לכם לעולם להתמחות בתת-מקצוע מסויים, ככה שמבחינת הידע שלכם תהיו מדורגים ברמה הנמוכה ביותר מבין הרופאים בא"י כולה (נקרא לזה 1), ולעומת זאת - יש בידכם האפשרות לפרוש מלימודי הרפואה ובכסף שתחסכו (?) למדינה יגיע לכאן, נניח, אונקולוג בעל שם עולמי שיעבוד נונ-סטופ (נקרא לזה 2). כלומר - מתוך הנתונים האלה ברור באופן חד משמעי שהאונקולוג יתרום לשירותי הרפואה בארץ יותר מהרופא העתידי שתתפתחו להיות. מה תחליטו? 1 או 2? ולמי שאין כוח לקרוא הרבה (\לא אכפת לו מכך שהניסוח הבא 'בעייתי'): האם תוותרו על המקום שלכם בלימודי רפואה לטובת מישהו שהוא כ"כ יותר מוכשר מכם עד כדי כך שברור שהתועלת שתצמח לעולם הרפואה ממנו תהיה גדולה יותר מזו שלכם? מה תבחרו? 1 (לא לוותר) או 2 (כן לוותר)?
 
הייתי בוחר 1

נשמע כמו שאלה בכלכלה... ולעניינו, נשמע אולי אגואיסטי משהו, אבל יש גם מניעים אישיים ברצון ללמוד ולעבוד ברפואה, ואני מניח שבמידה והייתי מסיים את המסלול ממש לא הייתי מפנה את מקומי "לטוב ממני".
 

Veronica007

New member
1

א. שאלה שאם אומר את דעתי עליה, היא תצונזר. ב. "תרומה לעולם הרפואה" ניתן להשיג בכל מקום בעולם, "תרומה לרפואה הישראלית ולמערכת הבריאות בארץ" ניתן להשיג על ידי צבר רופאים, אין דבר כזה רופא אחד שיציל את העולם, מדובר בשיתוף פעולה. ג. מנקודה ב' ברור שאין שום טעם להביא את הרופא הזה, וכאן אנו מגיעים לנקודה החשובה יותר: ד. למה שאני אפרוש מללמוד משהו שאני אוהבת בשביל מישהו אחר? מה היכולות שלו קשורות?
 

johngalt2

New member
זה דומה לשאלה

ששמעתי ששואלים בב"ש, האם צריך להעדיף מועמד בן מיעוטים עם ציונים נמוכים משלך על פניך בגגל ההעדפה מתקנת. התשובה שלי למה ששאלת - אין מצב, אני אהיה מדורג 2 בכל מקרה, ככה שזה לא רלוונטי.
 

natalysh

New member
אין תשובה חד משמעית...

אני חושבת שבשיקולים ללימודי רפואה יש הרבה יותר מאשר הרצון להתמחות ספציפית. מה גם שבסופו של דבר קיימות עוד אופציות לעסוק בידע ברפואה (מחקר, ביוטק וכו' וכו'). בכלל, רב האנשים שנכנסים ללימודי רפואה לא יודעים מראש מה תהיה ההתמחות שלהם, או היכן יעבדו, או מה יעשו עם תום הלימודים. זה אחד הדברים היפים במקצוע, שיש המון אפשרויות וענפים רבים. חוץ מזה, שאונקולוג בעל שם עולמי שיעבוג מסביב לשעון יצרוך הרבה יותר כסף מאשר עלות לימודי רפואה
 

moranille

New member
מחדדת את הנושא

אמנם נשמע קצת עם שיגעון גדלות אבל מי אמר שבבוא מן הימים אותו מועמד\ סטודנט מתחיל לא יהיה בעל שם עולמי, או אולי אפילו יוכל לתרום יותר בתחום מסוים או אפילו באונקולוגיה.
 

moranille

New member
המשך

לא קראתי נכון את השאלה- המעומד לא יכול לעסוק באונקולוגיה לצורך העניין. אז אני אחדד מעט את תשובתי שלמעלה- אם לדוגמה אותו מועמד יצליח למצוא תרופה למחלה בעלת שיעור מוות גבוה יותר מסרטן, או להקל על איכות חיים של מיליוני אנשים בעולם הסובלים ממחלה כרונית כזאת או אחרת. ואז תבוא השאלה מי אמר שאונקולוגיה היא תחום נעלה על פני תחומים אחרים? לשיקולכם
 

johngalt2

New member
אבל זה לא קשור למה שהוא שאל...

הוא יוצא מנקודת הנחה שאת, לצורך העניין, אף פעם לא תתרמי שום דבר מיוחד לעולם הרפואה. את פשוט תגשימי את הרצון האישי שלך להיות רופאה.
 

johngalt2

New member
אבל זה לא קשור למה שהוא שאל...

השאלה שלו הייתה: האם להעדיף את הקידום והמימוש העצמי שלי על פני הקידום של המערכת? כלומר, האם לוותר על הרצונות האישיים שלי כדי שהחברה תרוויח? שאלה של אגואיזם נגד אלטרואיזם, אם מכלילים אותה עד הסוף.
 

natalysh

New member
בטח שזה קשור...

כי יש אנשים שעבורם הקידום האישי במקצוע הוא לא ה-דבר שבגללו הלכו ללמוד רפואה. יש רופאים לא מומחים שמסייעים בעיירות פיתוח או במקומות, ללא התמחות, ועושים חיל, ויש רופאים שעובדים בחברות ביוטק, ועושים שם חיל (וגם כסף). כשאני הלכתי ללמוד רפואה לא חשבתי על ההתמחות שלי בכלל. בין היתר בשל העובדה שאני הולכת להיות 5 שנים ללא התמחות, במה שיניב כינה "רמה מקצועית הנמוכה ביותר". אז מה? זה אומר שאני לא אהנה מהשירות שלי? לא אתרום? לא אעשה חיל? בוא נגיד שגם אם התשובה לשאלות הללו היא לא, חוסר ההתמחות היא לא הסיבה שתוביל לכך. השאלה היא באמת האם לדחות את הקידום האישי לטובת החברה, והנה, לא צריך את כל הדוגמות של אונקולוגים מחו"ל וכו' - כל העתודאים פה הולכים לדחות את כל ההתקדמות המקצועית שלהם לטובת תפקוד במרפאה בטיזנאמו.
 

moranille

New member
ממשיכה את תשובתה של נטלי

התפקוד במרפאה צבאית הוא אכן דחיית התקדמות מקצועית והשארות בסטטוס "רמה מקצועית הנמוכה ביותר" אבל, אתה יודע מה ההבדל בין "רמה מקצועית נמוכה ביותר" לבין - אין רמה מקצועית כלל?? דהיינו אין רופא- אין מי שימלא את המשבצת הרפואית בגדוד, או במרפאה העורפית. ההבדל הוא התדרדרות רפואת השגרה שאמנם עוסקת ברובה במתן גימלים או הפניה לבדיקות או לרופאים מומחים אך, אם לא הייתה קיימת גם מקרים קשים לא היו מאובחנים. רמת הבריאות הכללית הייתה יורדת. וגם לעיתים מדובר על נושא של חיים או מוות. קח דוגמה אקטואלית- הרופאים החטיבתיים או רופאי התאג"ד בלבנון- לפי הגדרתך אלו הרופאים בעלי "רמה מקצועית הנמוכה ביותר" אך הם אלו שהצילו את חייהם של לא מעט חיילים.
 

יוסי n

New member
בלית ברירה, כמובן. שהרי אם היתה...

ברירה, סביר מאד להניח שעתודאים היו בוחרים להמשיך מיד להתמחות, ולא לבלות במרפאה ב"טיזנאמו".
 

Regina Phalange

New member
אני חושבת שזאת הכללה

יש די הרבה עתודאים שהלכו לזה מלכתחילה בשביל לתרום ככה למדינה במקום לשרת כמה שנים בתור ג'ובניקים (לא שג'ובניקים לא תורמים!!!), ולכן הם דווקא לא יתנגדו ואף ישמחו לשרת במרפאה ב"טיזנאמו" (?!). לא אני ספציפית, אבל יש כאלה.
 

יוסי n

New member
"טיזנאמו" = "טיזנאבי".

בתרגום חופשי - התחת של הנביא, ובהשאלה - מקום מרוחק ונידח, שאיש אינו יודע היכן הוא נמצא בכלל... וחזרה לעניין - מי משלם עבור לימודי הרפואה של עתודאים?
 

natalysh

New member
כמו שכתבתי מקודם, מימון לימודי

הרפואה הוא לא משהו שלא ניתן להתגבר עליו בשנה-שנתיים של עבודה. מי שהולך לעתודה רק בשביל מימוצן הלימודים, ושום דבר מעבר, ייתכן כי ייסבול. כי זה לא מה שיעודד אותך בתנאים הקשים שמשרת בהם הרופא הצבאי.
 

Regina Phalange

New member
על הרוב- הצבא

אבל זה לא חכם ללכת לעתודה מתוך החלטה כלכלית בלבד... מובן שאני לא מתכוונת לכך שאין עתודאים שהולכים לעתודה בשביל קידום עצמי (כבר שמעתי על עתודאים בכלכלה שהלכו לעתודה רק כדי לצאת מקרבי, אפילו לא היה איכפת להם מה יתנו להם- משפטים, כלכלה, לוגיסטיקה, טומטו, טומאטו), אבל לא כולם כאלה. למשל, למה שחבר'ה בני 18 שאין להם צרות כלכליות, שלא לדבר על טחונים (והרוב שאני מכירה אכן טחונים) ילכו לעתודה? ושוב, רק מחיתי נגד ההכללה, זה הכל.
 

kontsy

New member
לא הייתי אומרת להרבה זו הסיבה...

אבל בהחלט יש כאלה, וכל הכבוד להם.
 
למעלה