מריבות וביוץ - לתקשר זה מה שחשוב!!
לגבי הסיכויים אני לא יודעת מה לענות לך, אבל שווה לנסות! גם יתכן וחום השחר (בלי לפגוע בשיטה....) לא תמיד מדוייק, אז למה לא לנסות ומקסימום נהניתם בכייף וזאת דרך להשלים אחד עם השני! לגבי המריבות והאם זה קשור לביוץ, זה תלוי בכמה דברים: 1. האם בעלך יודע מתי הביוץ ועוקב אחרי זה כמוך? 2. האם בעלך או גם את שלמים לגמרי, ורוצים ילד בלי חששות שמסתתרות למטה? ואני אסביר -לפעמים לא מודעים לכך אבל יש איזה פחד כמו: "איזה אבא אני אהייה?" , "האם אני אהייה אמא מספיק טובה?", האם אני מרגיש/ה בטוח/ה עם הקשר הזוגי שלי כך שאוכל להביא עוד ילד לתוך המפשחה? כל אלו שאלות שאנחנו לא תמיד שואלים, ויתכן ויש משהו לא פתור,ואז לא במודע ואני מדגישה
לא בכוונה!!!מעוררים ריב כדי להרחיק את הסיטואציה הזאת שכל-כך מאימת, מפחידה, עושה תחושה לא נעימה.... אני יכולה לספר לך מנסיוני - שאחרי 2 הריונות שנכנסנו בלי בעיות,(שנגמרו בהפלות ) והכל היה טבעי, ולא היה מעקב ביוץ וכל שאר הדברים, והינה כשהיינו כשלפתע צריך לחשב ולבדוק מתי וכ"ו אז פתאום היינו באמת רבים ואני תמיד הייתי אומרת לבעלי -למה דווקא היום?? אתה עושה את זה בכוונה? ועוד כל מיני האשמות שרק היו עושות את הדברים יותר גרועים... ואז יום אחד כך בשקט ושלווה ישבתי עם בעלי ואמרתי לו בוא נדבר -מה זה בשבילנו להביא ילד? מה זה אומר? מה אנחנו מרגישים כלפי זה? והיתה שיחה מדהימה והבנו שהיה לו מצד אחד החשש באמת איזה אבא יהייה? ולי היה הפחד שאחרי 2 הפלות אני אעבור את זה שוב פעם והייתי ממש חסומה רגשית לכל הנושא אני כותבת בקיצור ( ואוווו זה כבר ארוך!) ואשמח לכתוב לך יותר אם תרצי מה שהכי חשוב -זה ל ד ב ר!!! לתקשר על הכל ביניכם! ולא בזמן שרבים אח"כ כשנרגעים בשקט....וכשאתם שניכם תהיו רגועים זה יהייה אחרת! אני יכולה לאומר לך שמאז בעלי פתאום יותר מעורב: הוא סופר את הימים, זוכר תאריכים, מזכיר לי לקחת כדורים, בא איתי לבדיקות , שואל אותי מה למדת היום מהפורום פה? ( בהתחלה הוא אפילו "קינא" בכן פה!!?
) אז מקוה שעזרתי לך מעט, ושהתפיסתם בכייף! שיהייה לכם שבוע רגוע