מצד שני
אם כולם היו פשוט נכנסים לדכאון, הנה רשימה חלקית של דברים מדהימים שאנשים כבר לא היו טורחים לעשות: לתרום לצדקה, לעזור לשכן ואפילו לזר שהלך לאיבוד, להקים ארגונים שכל מטרתם לסייע לאחרים ולטוס לצד השני של העולם כדי לנסות להילחם במחלות שכבר לא קיימות בעולם המערבי, לעזור לבעלי חיים וילדים, לסכן את החיים כדי להגן על מישהו אחר, להוליד ילדים. ואלו סיבות מספיק טובות לאהוב את העולם. כי לא כל כך מזמן, אף אחד לא חשב על המצאות מדהימות כמו ארגון הצלב האדום (שלמי שלא יודע, יחודו בכך שהוא מסייע תמיד לשני הצדדים בקרב, ולכן שני הצדדים בקרב נותנים לו לסייע במקום להניח לחיילים ואזרחים למות). אף אחד לא חשב לשבת סביב שולחן אחד עם מדינות העולם השלישי ולתת להן זכות ווטו (ארגון הסחר העולמי). אף אחד לא חשב לתרום כספי מיסים - אותם כספים שיכולים לשמש את מערכות החינוך והבריאות אצלנו - כדי לעזור ל UNICEF לגדל את כל יתומי האיידס (או יתומי כל מחלה אחרת שבעבר הופקרו אפילו על ידי המדינה שלהם). יש המון בעיות בעולם הזה, רובן נובעות מאנוכיות של אנשים. כשזה מדכא אותך - תחשבי כמה אנשים בעולם זוכרים להיות נדיבים, לא רק עם כספם אלא לפעמים אף עם חייהם.