שאלה לכולם.........

[amb2]

ברור שעניים יכולים להיות מאושרים

אם יש לך מעט ואתה חושב שייש לך המון ואתה נהנה אז הירווחת- אתה עשיר אמיתי !! לעומת מישהו עשיר שרוצה ליקנות עוד בית חדש וליצבור עוד רכוש ואף פעם לא מספיק לו? במיקרה כזה הוא עני בנשמה אני מרחם עליו.

 

[inbardaf]

ועל זה אמרו חכמנו:

אישהו עשיר? השמח בחלקו. איזהו חכם? הרואה את הנולד...

 

[amb2]

פעם ראשונה

שאת מצדיקה אותי...רשמתי את זה לפני.

 

[inbardaf]

../images/Emo13.gif וזו לא פעם ראשונה..

 

[amb2]

סחתיין עינבר.

 

[p019]

לא לדעת

גיליתי לאחרונה כי אני מעדיפה לדעת את הסוף של הספרים. רק לדעת איך הדברים יסתיימו ואז אפשר לקרוא את הספר בשקט ובלי לחץ. אבל כשמדובר בחיים שלי - אני רק רוצה לדעת שהדברים יהיו בסדר - ואחרי זה ניתן לדברים להתגלגל. ולגבי מתי יגיע סוף העולם (שלי לפחות )? אני יעדיף לדעת אולי כמה ימים מראש כדי להפרד - אבל לא יותר מזה.

 

[inbardaf]

חחה. אני תמיד קוראת את הסוף

ורק אז את הספר בשקט.. זה כ"כ אני. אני חייבת לדעת ה-כ-ל!! רק ככה יש לי שקט..

בדיוק בגלל זה אני הייתי כן רוצה לדעת מתי הסוף שלי. זה היה נותן לי שלווה ויכולת רגוע יותר לתכנן דברים בהרגשה שאני מנצלת את הזמן נכון. בכלל, ידיעה יכולה לעזור גם בשביל לדעת אם את משקיעה אנרגיה במקום לא נכון ואיפה כן. למשל במערכות יחסים: אם הייתי יכולה לדעת מי עתיד להיות בן-זוגי, ואם בכלל אני עתידה להיות שוב עם בן-זוג, זה היה יכול להיות כ"כ קל ונוח.. הבעיה היא שיש ספרים שקריאה של הסוף לא עוזרת בהם.. ושבחיים, אף אחד לא יודע מתי יגיע הסוף וגרוע מזה - הוא יכול להיות כל רגע... בגדול, אני גם מאמינה שברובד מסויים, אנחנו גם בונים את העתיד שלנו, כך שהעתיד הוא גם לא מוחלט.

 

[p019]

אני חושבת שנגעת בנקודה

מרגע שאדם ידע מתי הוא עומד למות - כל החיים שלו יהיה במטרה שהוא לא ימות בתאריך הנל - במקום בלחיות אותם

 

[inbardaf]

לא לזה התכוונתי.

התכוונתי שאם אני אדע מה בדיוק מסלול חיי, יהיה לי יותר קל לפעול בו בשלווה, כי אני ארגיש שאין מצב לטעות. אין מצב שאני אבחר את המקצוע הלא נכון למשל. כי אני הרי יודעת מה המקצוע הנכון לי... אין מצב שאני אבחר בן-זוג לא נכון / אבזבז זמן על בן-זוג לא מתאים שרק פוגע בי, כי אני הרי יודעת כבר מי יהיה בן זוגי ומתי אכיר אותו.

 

[p019]

אז את מחפשת את מסלול חייך האופטימלי

שזו נקודה אחרת וחשובה. את לא שואלת - בו נגיע לסוף הספר ונראה איך הוא מסתיים - כיוון שאלו חייך - אם נניח היית יודעת בגיל 18 שתתחתני אם מישהו ואז תגלי שאת א-מינית ותפרדו - אז את בכל זאת היית מיתחתנת איתו? חיים זה לא ספר - לכן סביר להניח שהיית משנה את ההחלטה שלך - כיוון שההחלטה שלקחת היתה מבוססת על כך שהיה לך חסר מידע (במקרה זה הא-מיניות שלך). אבל ברגע שתשני את ההחלטה כל מסלול חייך ישתנה - ואז מה? תקבלי ספר חדש אם סיפור חיים חדש? הדרך היחידה שזה לא יקרה אם יתנו לך כבר ספר עם כל ההחלטותו שתיקחי בהנחה שאת מקירה את ספר. שתי בעיות: 1. לא בתוכה שזה יתן לך את הפתרון האופטימלי לסיפור חייך בסופו של דבר. 2. אני לא בתוכה שזה מתכנס - זאת אומרת - אני לא בתוחה שניתן לכתוב ספר כזה שלא יעבור שיניים כל הזמן. יש ספר של אסימוב שנקרא "קץ כלזמן" שקצת מזכיר את זה. הוא מניח שיש מרחב מערב לזמן שלנו - שם ניתן לעבור מזמן לזמן במעין מעלית זמן ולצפות בכל ההסטוריה. אנשים משתמשים במרחב הזמן המנותק כדי לתקן את ההיסטוריה - למנוע מלחמות/מחלות/רעות וכו. והם כמובן לא עושים את זה פעם אחת - אלה כמו התאור ההתחלתי שלי של החיים שלך - כל פעם שמשנים משהוא יש משהו חדש שיש לתקן. הבעיה היא (עלפי אסימוב) שאנחנו צריכים את הקשיים הללו ש"כלזמן" (השם של המרחב המנותק) מבטלים כדי להתקדם ולהתפתח. ברגע שהקשיים לא קיימים חלק מההתפתחות שלנו נעצרת. ככי לדוגמה - אם ואן-גוך היה יודע על הקשיים שיעבור בחיים והיה מחליט לשנות את אחת הבחירות שלו כדי להמנע מהם (כמו להפוך לרואה חשבון ) - אז האנושות היתה מפסידה את ואן-גוך.

 

[מקמיקא]

את כזאת מתמטיקאית ../images/Emo6.gif ../images/Emo140.gif

 

[p019]

וגעה בזה

 

[avi1283]

נשמע ספר טוב

מזכיר לי סרטים כמו חזרה לעתיד ואפקט הפרפר, בדרך כלל המסקנה של כולם דומה. עוד שאלה שמענינת אותי זה האם באמת אנו יכולים לשנות את הבחירות שלנו? או שיש לנו רק דרך אחרת וזה בעצם דטרמניזם.

 

[p019]

תוסיף רעש למערכת ותשאל שוב

כשמתחילים להתעסק קצת עם ביולוגיה הנקודה הברורה הראשונה זה שיש רעש - כל דבר נכון עד כדי רעש - כיוון שבמערכת ביולוגית יש רעש. זה נראה כל כך ברור שאף אחד לא שואל - אם זו מערכת דטרמיניסטית למה יש רעש? אם יש פתרון אחד למה מערכת ביולוגית (=כל דבר חי או צומח) לוקח בחשבון את הרעש כדי להתמודד עם הסביבה? סתם שעלה שמציקה לי כבר כשנתיים.

 

[avi1283]

לא ממש הבנתי

איך הרעש סותר דטרמניזם ופתרון אחד? ולמה זה שהם לוקחים את זה בחשבון סותר את זה?

 

[inbardaf]

כי רעש גורם לתוצאות שונות..

 

[p019]

הרחבה לתשובה של indardaf

רעש לא סותר דטרמיניזם פר סה. אבל הוא סותר את היכולת שלנו לחזות מה עומד לקרות. ברגע שמערכת ביולוגית מניחה קיומו של רעש מה שזה אומר שהיא מניחה שיהיה לה יותר קל להסדר אם היא תניח את התוצאה בקרוב ולהתמודד עם השגיעה - מאשר אם היא תנסה לחזות במדויק את התוצא. ואם לא ניתן לחזות את התוצאה בגלל הרעש והרגישות לרעש במערכת - מה זה משנה עם זה דטרמינסתי או לא? נניח והעולם הינו דטרמינסטי מתמטית -זאת אומרת - בהנחה שאתה יודע את תנאי ההתחלה עד הסיפרה האין סוף אחרי הנקודה אתה יכול לחזות את העתיד (זה מה שטוענת פיזיקה קלסית בעיקרון). אבל אתה לא יכול לדעת את תנאי ההתחלה בדיוק כזה - והמערכת כאותית (רגישה לתנאי ההתחלה - או רעש).

 

[inbardaf]

רואים שאת מתמטיקאית

זה הרי בדיוק ההבדל בין מתמטיקאי לפיזיקאי: מכניסים מתמטיקאי ופיזיקאי לחדר אחד עם בחורה. הבחורה בצד השני של החדר. אומרים להם שהם יכולים להתקדם כל פעם בצעד שהוא חצי מהצעד הקודם. המתמטיקאי אומר: אני בחיים לא אגיע אליה! הפיזיקאי אומר: אני כבר אגיע מספיק קרוב.. כל מי שמתעסק עם פיזיקה / ביולוגיה ושאר מערכות שבסופו של דבר משקפות את התהליכים בחיים ולא רק נוסחאות מתמטיות טהורות, יודע ש'מספיק להגיע קרוב'. ומה ששואף לאפס, אפשר פשוט לרשום כאפס. כי החיים הם לא נוסחה מתמטית ולא מחשבון. בחיים, מה ששואף לאפס, הוא כמו לא קיים. בתוכנת המחשב שאני עובדת איתה למשל, אם אני אקבל מספר ממש קטן, נניח:0.000001 ואני אציב תנאי שבודק אם התוצאה שווה אפס, הוא יחזיר לי ערך שגוי, למרות שמבחינתי זה נכון. (כלומר: אם קיבלתי מספר כ"כ קטן, מבחינתי זה אפס..) זה מה שקורה, כשמנסים בעזרת מחשב שעובד על מתמטיקה מדוייקת, לבדוק מערכות אלקטרוניות, ששינויים מזעריים הם חלק מהם, פשוט כי הם חלק מהחיים...

 

[p019]

מערכות כאוטיות

אבל גם פיזיקאים צריכים להיזהר כשהם מעגלים דברים כיוון שבמערכות כאוטיות כגון מזג האוויר - יש רגישות מעוד גבוהה לפרמטרים שמכניסים. ולכן כשאת מחליפה 0.000001 ב0 - את יכולה להכניס למערכת תעות שתרחיק אותך מהפרדיקציה הנכונה אחרי מספר קטן של איטרציות

 

[מקמיקא]

דווקא היא צודקת כאן ברמה הפיזיקלית

החיים היא מערכת כאוטית (כפי שהיא ציינה), משמע שנניח ואני אוסף את כל הנתונים ביקום ברגע מסוים, ואז מעגל אותם עד נגיד הספרה השישים אחרים האפס. העניין הוא שהמספרים האלה יעברו כל כך הרבה טרנספורמציות, יעלו בחזקות, יוכפלו, ישורשו, יחוברו, וכל זה עם מספרים אחרים, שהספרה השישים תתבטא בספרה החמישים ותשע, ואז חמישים ושמונה, עד שפתאום העיגול שלך בספרה השישים הופך להיות הבדל של מטר במקום שאליו אתה צריך לזנק כדי לתפוס את האיילה (

). מערכות כאוטיות לא מאפשרות לנו לחזות את העתיד בסבירות טובה בכלל. תחזיות מזג אוויר זאת הדוגמא הקלאסית, דברים כמו 'מספר המכוניות העוברות ברחוב 62 בניו יורק' שלא נלקחות בחשבון בעת תחזית כי משפיעות באופן מינורי על מזג האוויר בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך לא - כי פתאום ההבדל הזה גורם לרוחות יותר חזקות, שגורמים לעוד עננים לבוא, שגורמים לגשם, שמפר את האיזון הזה, ופתאום בום נפלה כל התחזית... וכל ניסיון לקחת בחשבון את כל הגורמים הוא כמעט בלתי אפשרי (שלא לדבר על זה שיש רק רמה מסויימת של דיוק שבה אנחנו יכולים למדוד משהו).