אוקיי, אז ככה ../images/Emo13.gif
1. אם הייתי יודע משיחת הטלפון, שעם הבחורה הזו לא אתחתן בסוף, אז לא הייתי טורח להיפגש איתה, נקודה. זה לא גורר רצון להתחתן איתה למחרת! תעשי הפרדה. 2. הדרך אל הזוגיות המושלמת רצופה במכשולים רבים מאוד. שיחות הטלפון, הפגישה הראשונה, השניה, החמישים, חגיגות השנה ביחד וכן הלאה. בכל נקודה בזמן יתכן שמי מהצדדים יחליט לפתע שזה לא מתאים לו, בגלל כל סיבה שהיא, וזה לגיטימי. מה שכן, לאורך כל הקשר, אני - אולי לא את אבל אני כן - צריך להרגיש שעם הבחורה הזו אין לי ספק שאמשיך איתה תמיד. אם יש לי ספק, אין טעם לקשר. 3. "אם חיית עם מישהי 6 שנים יהיה לך קל יותר לשים את האצבע על מה אתה מחפש ומה לא" - קודם כל, אני לא מסכים עם המשפט הזה כי הוא לא בהכרח נכון. דבר שני, את יכולה לתעב את הריבאונד כאוות נפשך, עובדה שהוא קיים, וקיים בגדול. 4. אני לא צריך וודאות, אגב. גם אני פועל לפי הרגשה. אבל אני, בניגוד אלייך, לא משלה את עצמי שאת "בחירת ליבי" אני יכול לזהות תוך שבוע. זה כל ההבדל. אני יודע שכשאני יוצא עם מישהי, אז ייקח לה זמן עד שהיא תגיע לסטטוס כזה גבוה ומכובד אצלי בלב. זה הכל. לאהוב אותה - כן, בהחלט. לאהוב אותה עד המוות אני יכול מאוד מהר, כי אני כן פועל מהרגש. אבל אהבה, כמו שכבר אמרתי פה אינספור פעמים, היא לא הכל בחיים. הייתה לי אהבה, וויתרתי עליה - כי מעבר לאהבה יש עוד דברים. וכשהדברים האחרים צצים, אפשר להבין שהאהבה תדעך עם הזמן, אז למה לתת לה לדעוך? חבל על הזמן. 5. אני שומר על הילד שבי. אני פועל מתוך הרגש. אני רק זוכר שהמציאות היא קצת מעבר, ושלפעמים צריך לעצור ולעשות חושבים. "הורס אידיליה" שכמותי. יש דברים שלא, אני לא מאמין שיכולים להצליח. אהבה לא מתגברת על כל מכשול, אני באמת מצטער. יש מכשולים שאין מה לעשות, הם עשויים להרוס קשרים. זה מה יש... זו המציאות. צריך להיות רציונלי לפעמים.
