שאלה לי אליכם ....

[mapal]

שאלה לי אליכם ....../images/Emo42.gif

איך יודעים שמצאתם את בחיר לבכם??

מתי יודעים שזה - זה!!! אשמח לתגובות סוערות!

 

[babe10]

לא יודעים..

מרגישים. לא לשווא זה נקרא בחיר לבנו.. כשהלב מרגיש זה זה. כשהטלפון מצלצל ועוד לפני שאת רואה מי זה הלב שלך דופק כמו מטורף. כשאת הולכת לך ברחוב עם חיוך מרוח על כל הפנים, כמו ילדה שירדה מהגלגל הענק בלונה פארק. כשבמרחק של כמה דקות מהפגישה ביניכם את מרגישה כאב פיזי בלב, מהול באושר עילאי. כשאת מרגישה את החוט המקשר בין הלבבות שהמרחק מותח עד כאב. כשאת מסתכלת לו לתוך העיניים ואין צורך במילים. או בקיצור - כשזה זה. (וסליחה רגע על הערה קטנה - אין לנו בחיר לב. יש לנו בחירי לב. לא מאמינה באחד והיחיד. כשהלב שלנו פתוח ואמיתי וחם ורחב, יש בו מקום לעוד ועוד אהבות. וגם כשמה שאיבדנו נראה כהזדמנות האחרונה שלנו לאושר - תמיד יבוא עוד אושר מעבר לפינה. כי בסופו של דבר - כולנו מחפשים אהבה) ועוד עצה קטנה - מצאת משהו שעושה לך טוב? אל תתחבטי. אל תחפשי, אל תשאלי שאלות את הלב. תהני, תאהבי. תזרמי. וקבלי חיבוק ענק בשביל הניצוץ שבוהק לך בעיניים!

 

[אלדד26]

הבטחתי ולכן אקיים ../images/Emo8.gif

מפל מפל מפל, את מכירה את ההרגשה הזו, כשיש לך צפצופון קטן כזה בפלאפון ואת יודעת שהגיע SMS חדש, ואז הלב שלך נסער כולו כי אולי תיכף תקראי כמה מילים ממנו? את מכירה את ההרגשה הזו, כשאת קמה בבוקר, כולך ג´יפה מהשינה ומהלילה, אבל הדבר הראשון שעובר לך בראש זה - הוא? את מכירה את ההרגשה הזו, של הכמה שניות לפני שאת רואה אותו, נוגעת בו, מנשקת אותו? כשהלב שלך מפרפר ודופק כמו משוגע? אז זו התאהבות. זה לא בחיר ליבך. (סליחה אם שברתי את האידיליה לרגע למי שקורא) את בחיר ליבך את תכירי. את תכירי אותו לעומק, תלמדי אותו מכל זווית, מכל כיוון. מתי תדעי? ביום שבו תהיו כל אחד מכם אדם נפרד, אבל יחד תהיו ישות אחת מאוחדת. כשתחשבו ביחד. כשתשלבו עוצמות ותזיזו דברים - ביחד. כשתנהלו ביניכם שיחות נפש עם חלקי משפטים, כי תדעו מה השני הולך לומר. כשתאהבו, מכל הלב. כשתרגישי את האהבה, ולא את ההתאהבות. כשתרגישי אותו בוער בעצמותייך גם אם הוא לא לידך; כשתחשבי המון על "איך אני עושה למענו דברים" ולא על "מה הוא עושה בשבילי". ואת תרגישי את זה. תרגישי את זה מעל לכל ספק. זה יהיה שם, ויהיה לך ברור שזה הוא. ונכון, יש מקרים שבהם אנשים נפרדים אחרי שנים שהם היו ביחד. אבל אז אני באמת ובתמים מאמין שהם לא הרגישו עמוק בפנים שבן זוגם הוא באמת כזה שיהיה שם איתם לנצח. גם אני לא מאמין באחד ויחיד. גם אני מאמין שיש הרבה אנשים שם בחוץ, שאליהם את יכולה להתחבר בצורה כזו. אבל אני גם מאמין שכשתפגשי באחד כזה, ואחרי תקופה ארוכה איתו - את פשוט תדעי. לא יהיה לך שום ספק.

אני.

 

[babe10]

נאלצת לשבור לך את המילה...

אולי כשאתה מחפש אהבה זה באמת לוקח שנים. להכיר, להתוודע. להכנס לנשמה. א-ב-ל, כשזה זה, לא צריך שנים. עם האהבה הכי גדולה של חיי הייתי כמה חודשים. נגמר מהסיבות הכי לא נכונות. ומהשבוע הראשון - השלמנו משפטים אחד לשני. מהשעה הראשונה המבט שלו שרף לי את העצמות. בערך שבוע וחצי אחרי שהכרנו - ודיברנו כל לילה, אני יושבת לי בעבודה - ופתאום נהיה לי שחור בעיניים. החדר הסתובב ועברה בי צמרמורת שאי אפשר לתאר אותה במילים. קמתי ויצאתי החוצה לנשום אויר וישר התקשרתי אליו. הוא לא ענה. אחרי שעתיים של ציפיה מורטת עצבים הוא חזר אליי לספר לי שלא יכל לענות כי היתה חדירת מחבלים מטר מהמוצב שלו. מטר מאיפה שהוא ישן. הוא ראה את המוות בעיניים. ואני הרגשתי את זה. באותה שניה. אחרי שבוע וחצי של היכרות. כשיש לך נשמה תאומה בעולם, החיבור הוא מיידי. כל החברות הנשואות שלי, אגב, ידעו מהפגישה הראשונה שזה יהיה הבעל שלהן. אחת אחת, כולל אחותי שבאה הביתה ואמרה לי - עוד לפני שהם בכלל יצאו - רק הכירו - הכרתי היום את מי שיהיה בעלי. הוא, מסתבר ,בדיעבד, באותו ערב נפגש עם חבר ואמר לו - הכרתי היום את מי שתהיה אשתי. לך תסביר את זה. והנה שיר שאני נורא אוהבת ואולי יסביר: כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים כשזה עמוק את מרגישה שלתמונה נוספו המון צבעים מה מסתתר בתוך שניה מתוקה כשזה עמוק את יודעת מה שנשאר בסוף זו רק השתיקה כשהוא רחוק את לבד. כשזה עמוק הרוח כמו נושאת אותך למקומות זרים כשזה עמוק שלגים של כעס בתוכך בין-רגע נמסים מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה כשזה עמוק את יודעת מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה כשהוא רחוק את לבד. וזכרון אשר דוהה בתוך הלב כואב ובפנים שוב שלג יורד. (כשזה עמוק - ענבל פרלמוטר וקורין אלאל) אגב, יש את אלו שיודעים שזה זה כשזה נגמר... יש את אלו שצריכים לאבד משהו כדי לדעת שהם לא יכולים בלעדיו. ויש את אלה שכשפוגשים את המישהו יודעים מה היה חסר להם כל החיים. לאלה, ולאלה - לילה טוב!

 

[אלדד26]

זה מה שקורה,

כשהופכים את היום ללילה ואת הלילה ליום. אז בוקר טוב, פורום, ועכשיו - נסתער על כל ההודעות

לא קבעתי בהכרח שצריך שנים, אבל לומר "פגשתי היום בבליינדייט את מי שתהיה אישתי" זה נאיבי וזה מטופש. אולי זה יעבוד, אבל זה יהיה יותר מזל משכל, זה בטוח. אחותי הודיעה על חתונה אחרי 3 חודשי היכרות פחות או יותר עם בעלה לעתיד, והיום - 17 שנים אח"כ - היא מאושרת. אבל שוב, יותר מזל משכל. לגבי כל החברות הנשואות שלך: בולשיט. נו, זה מאוד פשוט. אני יכול לומר על כל אחת האקסיות שלי ש"ידעתי שהיא תהיה אישתי". ואחרי כמה זמן, ידעתי כבר שלא. אז? אז אם היא הייתה אישתי, הייתי יכול להסתובב כמו טווס ולומר שידעתי מראש... בולשיט. זה מזכיר לי את מילאן. כשהפועל ת"א שיחקו נגד מילאן, העיתונות והפרשנים לא הפסיקו לומר שמילאן מעולם לא זכו בגביע UEFA, אז אולי להפועל יש סיכוי. הם רק שכחו לציין שהסיבה שמילאן לא זכו בגביע UEFA היא בגלל שמילאן בקושי היו בתחרות הזו. הם היו פשוט עסוקים בתחרויות אחרות, שוות הרבה יותר.... ומה אני מנסה להגיד? אנשים מצהירים הצהרות, וזה נחמד. אבל עם כל הכבוד להרגשה הנפלאה של ההתאהבות, צריך לזכור שזה לא הכל. בחורה שתרצה להתחתן איתי אחרי שבוע, תבהיל אותי ואפילו קצת תכעיס אותי, כי היא לא מכירה אותי בכלל עדיין, ויש לה כל כך הרבה מה להכיר, שזה פשוט בלתי ייתכן להחליט כזה דבר מראש. אף אחד לא מנבא עתידות, יקירתי. אנשים שאומרים לך "ידענו מראש"... הם תמיד "ידעו מראש", ופעם אחת זה (אולי) הצליח.

 

[babe10]

לא נכון.

החברות שלי אמרו לי: הוא חמוד" "הוא מקסים" "הוא נראה בדיוק כמו שאני אוהבת" אבל פעם אחת בלבד - יחידה בודדה הם אמרו - נראה לי שזה יהיה בעלי. ולא אחרי בליינד דייט של שעה. אחרי פגישה ראשונה שנמשכה עד הבוקר - ושעה אחרי זה הרגשת שהשארת שם משהו. אולי החברות שלי רוחניות יותר ממך. נאיביות? לא יודעת? חתונה? לא דיברתי על הצעת נישואין אחרי שבוע. דיברתי על החלטה לעבור לגור יחד אחרי שבוע כי יודעים שזה זה ורוצים לבדוק אם כל השאר מסתדר. ההורים שלי - נשואים 36 שנים. אבא שלי אחרי חודש הציע לאמא שלי נישואין. אחרי חצי שנה הם כבר היו נשואים. חצי שנה מהרגע שהעיניים שלהם נפגשו בבית קפה תל אביבי. ואני לא אגיד לך שהם מעולם לא רבו. אבל מריבה זה דבר בריא, כל זמן שלא מעורבת בה אלימות... והם צלחו את השנים והמריבות, ועד היום הם אוהבים. אהבה שרק מתחזקת עם השנים. זה לא עניין של ניבוי עתידות. זה עניין של הרגשה. אני לא אומרת שאתה יכול לדעת בשניה הראשונה שזה יצליח. נכון, אם היא ההיפך הגמור ממך - תוכל לדעת מייד שזה לא. אבל אם היא החצי שלך בעולם. תדע את זה מייד. אני רק יכולה לאחל לך שכשתכיר אותה לא תתכחש להרגשה כי זה לא טבעי ולא אמור להיות ככה ולא הגיוני, אלא תזרום עם זה ותתן ללב שלך לפעום בתוכך הכי חזק והכי גדול שאפשר. אל תנעל את הלב בפני האהבה והיא תגיע. וכשהיא תגיע תדע. בוודאות. רובנו באים עם מטען מהבית. עם מה שראינו אצל הורינו. וצריך בגלל זה לעשות שלום עם עצמנו לפני שפונים להכרת בן זוג לחיים. להבין מי אנחנו. להשלים עם מה שיש לנו להציע. להבין שגם אם אצל ההורים זה לא הצליח לא אמור שלנו לא מגיע משהו טוב, וגם אם אצלם זה כן הצליח לא מבטיח לנו כלום אם לא נתאמץ. אה, והכי חשוב - בוקר טוב גם לך!

 

[אלדד26]

לא הבנת אותי.

קודם כל, עזבי תגובה רצינית שלי. בואי נסכם את זה בכך שאני משוכנע שאת נאיבית לחלוטין, וכל הכתיבה שלך נובעת מזה. זה לא רע, זה נורא חמוד, אני פשוט לא חושב כמוך. רק דבר אחד - כשהרגשתי שזה "זה", הלכתי עם זה עד הסוף. פשוט עם הזמן הבנתי שזה לא "זה", ועזבתי. זה הכל. זה שאת זוכרת שהן אמרו לך רק פעם אחת "עם זה אני אתחתן", נו, סבבה. חוץ מזה, מי אמר שהם לא יתגרשו, כל החברות האלו שלך? בטוח שחלקן יתגרשו. 38% מתגרשים היום. כולם היו בטוחים שמצאו את החצי השני. YEAH RIGHT. ואני לא מדבר על כל הזוגות שחיים באומללות מתמדת בלי שיהיה להם האומץ להתגרש.

 

[babe10]

נניח..

לא בא לי להתווכח אתך על זה. אתה חמוד מדי בשביל זה..

 

[אלדד26]

../images/Emo9.gif

 

[אנה דוט קום]

אולי זה לא המקום אבל אלדד ../images/Emo5.gif

זו כבר הפעם החמישית שאני קוראת את ההודעה שלך, ושתדע לך שמזמן לא הרגשתי כל כך רע עם עצמי. בלי שום קשר אליך כמובן! אתה, וכולכם בעצם, נשמעים לי כל-כך יודעים מה אתם רוצים, כל-כך בטוחים באיך הדברים צריכים להיות, זה רק גורם לי להרגיש עוד יותר אבודה. "ההרגשה הזו, כשיש לך צפצופון קטן כזה בפלאפון ואת יודעת שהגיע SMS חדש, ואז הלב שלך נסער כולו כי אולי תיכף תקראי כמה מילים ממנו? את מכירה את ההרגשה הזו, כשאת קמה בבוקר, כולך ג´יפה מהשינה ומהלילה, אבל הדבר הראשון שעובר לך בראש זה - הוא? את מכירה את ההרגשה הזו, של הכמה שניות לפני שאת רואה אותו, נוגעת בו, מנשקת אותו? כשהלב שלך מפרפר ודופק כמו משוגע? אז זו התאהבות". תאמין או לא, אבל בחודשים הראשונים זו הפעם הראשונה בחיים שלי שאני מרגישה דברים כאלה. ובמקום ללכת עם זה זה מפחיד אותי עד מוות. אולי אני צריכה להסביר את עצמי, אבל אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל. מה שאני מנסה לשאול בעצם, זה איך זה שלכל העולם זה ברור כשמש שככה דברים צריכים להיות, קשר עם בן זוג אחד לטווח ארוך הוא דבר שאף פעם לא חשבתי עליו ברצינות, ולמען האמת אני לא רואה את זה קורה לי (ואני גם לא רואה יותר מידי הצלחות מסחררות מסביבי). ושלא לדבר על בגידות. כשאני קוראת את הויכוחים בעד ונגד זה נשמע לי כמו סינית עתיקה. אולי אני זאת שלא בסדר כאן?? כי זה מעולם לא הפריע שהחבר שלי שכב עם אחרות, ולהיפך. וזה עבד יפה די הרבה זמן. אז נכון, זו לא היתה התאהבות כזאת, כמו שאתה מתאר. אבל את זה אני יודעת רק בדיעבד אחרי שזה קרה לי. וזה עדיין לא מפריע לי אם הוא שוכב עם אחרות. פסיכית? לא יודעת, אבל זה רק עוזר לשמור את המתח וההתרגשות לאורך זמן, ואני לא יכולה לתאר לי איך זה להזדיין רק עם בנאדם אחד כל החיים, ולמה בעצם??? אבל את האמת: כל הסיפור הזה של אהבה, אתה באמת חושב זה יכול לעבוד לנצח?? אנה. p.s. ל- mapal, סליחה על ההתפרצות, אבל אם קראת עד כאן אז בטח שמת לב שאני האחרונה שיכולה לענות לך..

 

[טל קר]

אבל אנה,

בנוגע לאיך לכל העולם זה ברור כשמש - לדעתי זה ענין של חיברות. וגם לא לכל העולם ברור כשמש. מה שצריך להנחות אותך כשאת בוחרת זה האם זה עושה לך טוב, והאם זה לא פוגע באחרים. אם זה גם וגם, לכי על זה גם אם כל האנשים בסביבתך עושים אחרת. וגם אין רע בשינוי בחירות כל עוד שני התנאים האלה מתקיימים. אגב, אולי העדר ההתאהבות גרם לך שלא יפריע לך ששניכם שוכבים עם אחרים.

 

[אלדד26]

אני ממש מצטער ../images/Emo5.gif

קודם כל, למה לא ללכת עם זה? למה זה מפחיד אותך? לא הכל צריך להיות ברור. השאלה היחידה היא האם טוב לך עם זה. אם כן, לכי עם זה. מה הבעיה??? לגבי בגידות, יש לי רק דבר אחד לומר. פעם חשבתי כמוך. פעם חשבתי לעצמי, מה זה צריך לשנות לי אם היא שוכבת עם אחרים? (ולהיפך). לא יישמתי את זה וטוב שכך. העניין הוא שאז אמרו לי שאם ככה אני חושב, כנראה שאני לא אוהב אותה באמת. אני פסלתי את צורת החשיבה הזו, אבל בדיעבד מסתבר שזה נכון, שהרי שיניתי את דעתי על בגידות. אם היית מתאהבת באמת במישהו, עד קצות אצבעות רגלייך, היה לך מאוד מרגיז אם הוא היה שוכב עם אחרת. לשאלתך האחרונה - לגבי האם האהבה יכולה לעבוד לנצח - אני לא יודע, אנה, אני מאמין שכן ומקווה שכן. עוד אחת מאמונותיי, ואחת כזו שנותנת עוד טיפה טעם בחיי

 

[טל קר]

אני מסכימה יותר עם אלדד.

התאהבות זו התאהבות, ובחיר ליבך זה בחיר ליבך. היו לא מעט אנשים שרצתי לטלפון לראות אם זה הם שהתקשרו, אבל לא נראה לי ש´בחיר ליבך´ = כל גבר שאי פעם התאהבת בו לתקופה שבין שבועיים לחצי שנה. אני חושבת שהידיעה גם מורכבת מזמן (למשל מי שנמאס לך ממנו אחרי שבועים הוא לא. אם אתם כבר שנתיים יחד זה כבר יותר קרוב) וגם בעד כמה הקשר עומד בנסיבות החיים. אם הוא מוצא חן בעיניך גם אחרי שרבתם בתור לשירותים בדירה, אם גם כשהוא נראה הכי ג´יפה כי הוא חטף קלקול קיבה עד עדין עומדת בפרץ, וההפך, אם את מרגישה בטוחה לריב איתו ולצעוק על איזו שטות, כי את יודעת שהקשר יחזיק מעמד בכל זאת, ושהוא לא כל כך שביר. אם את מרגישה שיש לא רק אותו ולא רק אותך, אלא גם גוף כזה של שניכם.

 

[אנה דוט קום]

וואו

אבל טל.. ואם אני עם מישהו רק כמה חודשים אבל מרגישה איתו כמו שלא הרגשתי שש שנים עם מישהו אחר? ועדיין המחשבה לגור איתו עושה לי בחילות? (ועל חתונה אין מה לדבר בכלל). ולמה בכלל צריך להיות גוף כזה של שנינו? ולמה שלא נרצה להמשיך לשכב עם אחרים למרות שאנחנו אוהבים אחד את השני? ולמה כל דבר קטן הוא או נורא כואב או ממש מתוק? למה ולמה ולמה אני יודעת שאני קרציה .. אבל תסבירי לי מה שאני לא יודעת. אנה.

 

[טל קר]

נתחיל מהתשובה הקצרה

כי ככה מתאים *לי*. ובנוגע למה שאת אומרת - מרגישה איתו באיזה מובן ? אם המחשבה לגור איתו עושה לך בחילות, אז אל תעברי לגור איתו. אמרת שאת רק כמה חודשים איתו, מה בוער לך? למה צריך לדעתי להיות גוף כזה של שנינו? כי יש אותו, ויש אותי, ויש אותנו. ואם אין אותנו, אז מה הקשר בין אותו לאותי ? יש הבדל גם בין ´נרצה לשכב´ לבין ´אכן נשכב´. כי אני רוצה בלעדיות על האינטימיות שיש ביני לבינו. כי על שכיבה עם אחרות זה בא על חשבוני גם מבחינת זמן, גם מבחינה פיזית (מחלות וגו´), גם מבחינה פסיכולוגית (הקנאה, הקנאה) , וגם מבחינה של שבירות של הקשר. אם המין מנותק מהקשר, אז אינטימיות וחברות אני יכולה להשיג גם עם חברות וידידים. אם לך מתאים אחרת, GO AHEAD לא כל דבר קטן הוא או נורא כואב או ממש מתוק. יש הרבה באמצע. ולמה את חושבת שאת קרציה? זה המהות של הפורום, לשאול ולענות ולשאול שוב ולהענות שוב וחוזר חלילה. לולא "קרציות" לא היה פורום

 

[אנה דוט קום]

אוי טל ../images/Emo128.gif

זה שאני לא מצליחה לרדת לסוף דעתך רק מתסכל אותי יותר

אני מנסה לברר מה היא המהות של אותה אינטימיות מדוברת, בלי שום קשר לזמן או מרחב או קשר ספציפיים. מה זה לרצות להיות עם מישהו ככה? ולמה אני לא מצליחה? שאלות שאין עליהן מענה אני מניחה. אנה

 

[אלדד26]

רק תשובה אחת,

את לא מצליחה כי עדיין לא מצאת מישהו נכון, או שאת עדיין לא מספיק בוגרת בשביל מערכת יחסים רצינית.

 

[deyulia]

סליחה שאני מתערבת

אבל לשאלתך אנה, אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא יוכל לענות לך , כי זה משהו שמרגישים, אין כאן תאוריות. גם לי היו שאלות בנוגע למהות הקשר, לא הצלחתי להבין למה כולם מאוהבים ואני לא, למה אני לא מצליחה להתאהב? עד שיום אחד הגיע גם זמני וראו איזה פלא התאהבתי וקיבלתי תשובות לשאלותיי, אני חושבת שגם לך זה יקרה ברגע שתפסיקי לעסוק בשאלות אלו, תזרמי עם החיים והדברים יקרו לך, בהצלחה, ואני מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת

 

[אנה דוט קום]

תודה אבל..../images/Emo128.gif../images/Emo128.gif

כמו שכבר כתבתי, גם אני הייתי בטוחה שברגע שאני אתאהב סוף סוף הכל יתבהר, וזה לא קורה. זה רק נהיה הרבה הרבה יותר מסובך

מה שמפחיד אותי יותר מהכל, זה לקרוא את כל מה שכל האנשים החכמים כאן כותבים על אהבה, ולדעת שאם אלו הסימנים, אז כנראה שאני מאוהבת, ואם אני מאוהבת ועדיין לא מסוגלת לעשות אותו מאושר, מה שהכרח עושה גם אותי אומללה, אני פשוט דפוקה, נקודה סוף. אנה X|

 

[אלדד26]

הלו, הלו, לעצור רגע שם

קודם כל, את לא דפוקה. אף אחד לא אמר שאנחנו יודעים מה מרגישים, ואנחנו הכי חכמים, ואם את לא מרגישה את זה - אז את דפוקה. אם יש משהו שאת בטוח לא, זה דפוקה

ובכל מקרה, מדובר בהרגשה אינדיבידואליסטית. אצל כל אחד מתבטאת ההתאהבות בצורה שונה... אז קחי את העניין בפרופורציות. לא צריך להיבהל ולא צריך לפחד. צריך לזרום. הלאה. אם את מאוהבת, זה לא אומר בהכרח שהוא מאוהב. ואולי אם הוא היה מאוהב, הוא עדיין לא היה מאושר? אולי יש לו דברים נוספים על הלב? הלאה. למה האושר שלו צריך להשפיע על האושר שלך? את לא צריכה להיות אומללה אם יש אדם שאת לא מצליחה לגרום לו להיות מאושר! האושר שלך צריך לבוא בראש ובראשונה מתוכך, ולא מתוך היותך בזוג. זו אמנות שצריך לטפח וצריך לעבוד עליה. גם לבד אפשר להיות מאושר - ועדיין לייחל לבן/בת זוג. אז ראשית, אנה, Seek the happiness in yourself. ואח"כ תבדקי את הקשר שבו את נמצאת. אולי הוא לא מאושר וזה לא קשור אלייך? אולי הוא באמת לא מאוהב? בכל מקרה... אין סיבה שתרגישי שאת דפוקה. "בואי ותני לי חזק את היד, ונצא למסע מסתורי ונחמד..."