שאלה לחברים במפלגה

ההשקעה במדעי הרוח בישראל נמוכה

ביותר ביחס למדינות המערב. אפילו בתחום כמו מדעי היהדות אנחנו לא מובילים. החוגים למדעי הרוח אינם גדולים יותר היום משהיו לפני עשרים ושלושים שנה, כאשר מצבה הכללי של המדינה היה הרבה פחות טוב. מרצים משתכרים שכר נמוך בהרבה מעמיתיהם בחו"ל, והסיכוי להשיג משרה אקדמית קטן מאד, בדרך כלל צריך לחכות שאיזה מרצה ימות כדי שיתפנה תקן. לאורך השנים הארוכות עד לקבלת משרת מרצה, המשכורות עוברות רק במעט את המינימום. במדעים המדוייקים המצב מעט טוב יותר, אבל לא בהרבה.
 

ערב רב

New member
התייחסתי למרצים עם קביעות, כמובן

הקביעות היא אם כל חטאת באוניברסיטאות, ולא רק שם. היא הגורם העיקרי לשכר הנמוך של הזמניים למיניהם, החל מעובדי הניקיון וכלה במתרגלים.
 

sheketz

New member
זהו בלוף

כל השקעה במחקר באה לידי ביטוי במה שמקבלים הסטודנטים. אוניברסיטאות שמשקיעות פחות במחקר יביאו סטודנטים פחות טובים. במכללות למשל יש די הרבה בררה (יש פה ושם גם אנשים טובים אבל זה היוצא מהכלל).
 

ערב רב

New member
אתה בעצם מתנגד להשכלה גבוהה

אתה רוצה שרק 3% ה-"טובים" ילמדו באוניברסיטאות ושכל שאר ה-"בררה" תלך לעזאזל.
 

sheketz

New member
לא, אני בעד סדר עדיפויות אחר משלך

אני בהחלט בעד יותר סטודנטים שילמדו, אבל במגבלות התקציב המדינה צריכה לתת עדיפות לטובים יותר.
 
יותר סטודנטים?

אני מבין שאתה בעד, שיהיו יותר סטודנטים. ולכן תומך בהורדת שכר הלימוד המהווה לדעתך גורם לכך שאנשים אינם הולכים ללמוד. נשאלת השאלה, איזה שיעור, מבין אלו שהצליחו בתיכון ויכולים להתקבל לאוניברסיטה, בוחר שלא לעשות כן? בין אותם שמוותרים על לימודים גבוהים, אצל איזה חלק זה נובע מסיבות כלכליות? לטענה שצריך לתמוך בטובים ביותר אני מסכים בהחלט.
 

sheketz

New member
וואו שאלה קשה - אינני יודע

במדויק, אבל אני יכול לומר לך שמהכריתי את העניין דרך בני משםחה אני יודע שהשיקול של לצאת לעבודה על מנת לפרנס את המשפחה קיים. כמובן חלק מן העניין הוא השירות הצבאי הארוך. שבעקבותיו כבר אין כל כך הרבה זמן ללימודים, למרות שלחלק מן האנשים זה עוזר להתבגר קצת.
 
אבל האם זה מעניין שכר הלימוד

או מהצורך להתפרנס? ההפסד שמפסידים כתוצאה מהשקעת זמן רב בלימודים, דבר המותיר לסטודנט זמן למשרה חלקית לכל היותר, עולה בהרבה על שכר הלימוד עצמו.
 

sheketz

New member
כמובן

אבל השאלה היא אם מעלים (או מורידים) את שכר הלימוד ב X שקלים כיצד זה ישפיע על כמות הסטודנטים - כלומר מהי התרומה השולית (נגזרת) של רמת שכר הלימוד.
 

ביאטה

New member
זו הצעה גרועה מיסודה

היא טוענת שמי שירוויח הרבה כסף - ישלם, ומי שלא ירוויח - לא ישלם. ומה יקרה ? יגרור מצב שבו אנשים משכילים שלמדו ומתכוונים להמשיך ללמוד ישלמו עבור כולם , כי הכנסותיהם יהיו גבוהות, ואחרים - אלה שלמדו אולי רק לתואר ראשון וגם זה לא, לא ישלמו פרוטה. עוד דבר, זה כמובן יגרור העלמת הכנסות, בדיוק מהסיבה הזו.
 

gershon17

New member
האמת שזו לא הצעה רעה

אני לא בדקתי את הפרטים הקטנים, אבל בגדול זה מה שנהוג בארצות הברית. אי אפשר להגיד שהאקדמיה בארצות הברית גרועה. כלומר, בטוח אפשר, אבל זו אמירה מטופשת.
 

gershon17

New member
אה, וגם, וגם

בארצות הברית יש אוניברסיטאות ומכללות שמלמדות סטודנטים מקומיים בשכר נמוך מאד, בעוד סטודנטים ממדינות אחרות (מדינה = state) משלמים הרבה יותר. אני מניח שאפשר לעשות דבר דומה עם מכללות לעומת אוניברסיטאות.
 

sheketz

New member
שמעתי שמועה שהממשל בארצות הברית

גם ברמת הפדרלית וגם ברמה של המדינה מוציא די הרבה כסף לאוניברסיטאות.
 
כמה זה 'הרבה'? לאילו אוניברסיטאות?

בתור תלמיד אוניברסיטה בארצות הברית אני יכול לומר לך שהרבה מהאוניברסיטאות בארצות הברית הן פרטיות והן עסק כלכלי לכל דבר שלא מקבל מהממשלה כלום ומשלם לה מיסים. יש גם אוניברסיטאות ממלכתיות. מצבן התקציבי רע יותר משל הפרטיות.
 

sheketz

New member
ציטוטים נבחרים

"בארצות הברית 92 מתוך 100 האוניברסיטאות הגדולות הן אוניברסיטאות הן אוניברסיטאות ציבוריות או אוניברסיטאות של המדינות (STATE UNIVERSITY). 77 אחוז מהתלמידים של תואר ראשון לומדים במוסדות ציבוריים." השאר תצטרך לקרוא , עם כל הקושי.
 
קראתי לפני שאמרתי שזה חצי רלוונטי.

כמה כסף הולך לאוניברסיטאות בדולר לשנה? כמה כסף הולך לאוניברסיטאות ביחס לשאר התקציב של מדינות המישנה ושל הפדרציה? כמה כסף הולך להצעות מחקר בארצות הברית ביחס למדינות אחרות? כמה כסף הולך לתפעול שותף של האוניברסיטאות ביחס להצעות המחקר? אלה השאלות הרלוונטיות ולא כמה אחוז מהאוניברסיטאות הן ציבוריות.
 
למעלה