אני לא זאב אבל יש לי תשובה
דבר ראשון, הבהרה: קראטה בה מאוקינאווה. זו שיטה אוקינאווית שבחלקה התגלגלה ליפן בשנות ה-20. ביפן קראטה הפך לספורטיבי, אבל באוקינאווה הוא נשאר "אומנות לחימה". המושג tuite (או kumite ) הינם נושאי לימוד מסויימים מבין הנושאים השונים שקראטה עוסק בהם (kata, kyushu, kobujutsu וכו'). במקרה זה פירוש המלה tuite הוא "תפיסת יד" (te משותף עם הקראטה) והכוונה לטכניקות הגנה עצמית. קנפו/קמפו הינה שיטה אחת מיני רבות של קראטה אוקינאווי (כמו גוג'ו ריו, לדוגמא). ועכשיו תשובה: ממה שאני ראיתי עד עכשיו, ההבדל בין השיטות האוקינאוויות לשיטות היפניות הוא שבאוקינאווה עובדים על kata, וביפן על waza. באוקינאווה (גם קראטה וגם קובודו) לומדים אומנות לחימה דרך לימוד הקאטה ומתוך הקאטה את הטכניקה. ביפן (פרט לשיטות חרב) לומדים טכניקה - בכל שיטות הג'וג'וצו לומדים קודם כל טכניקה ועוד ועוד ועוד. יש שיטות ספורות עם קאטה בסוף הדרך, אבל זה לא ה- mainstream. הדבר נכון לידיים ריקות וכן לכלי נשק. יבואו חברה מנינג'וצו ומאייקידו ויאמרו שיש להם קאטות של ידיים ריקות ושל ג'ו (בהתאמה). ובכן, בעיניים אוקינאוויות מה שהם קוראים קאטה נתפס אצלנו כ- kihon (הג'ו של אייקידו), או טכניקות בודדות ומאוד ספציפיות (של נינג'וצו). אם יש צורך ורצון אשמח להרחיב, רק תמקדו אותי. בעז