זו נקודת מבט אחת
והיא לגיטימית, בעיני. אינני רואה את הקאטה באותו אופן. אני מסכימה לעינין של ההתרכזות בביצוע הנוכחי, ואי הפתיחות לאפשרויות אחרות. אכן, בקאטה, התגובה של היריב צפויה וקבועה מראש. אבל, אינני רואה את ה"ויזואליות" באותו אופן. בעיני, הויזואליות בהחלט איננה העיקר. למרות שקאטה המבוצעת נכון, תהיה גם מאוד אסטתית. אבל לא זה העיקר. העיקר הוא בדיוק של התגובה אחד לשני. יש ים של ויכוח לגבי "ההיגיון" שבבחירת הוואזות לקאטות בג'ודו. אין תשובה אחת, וזה לגיטימי מצד כל אחד לנקוט עמדה כזו או אחרת. יש אכן טענה שקאנו בחר וואזות באופן שרירותי, והטענה הזו זיא חזקה במיוחד במקרה של הקטאמה נו קאטה. הטענה של המסורתיים שונה מאוד: הם טוענים שהוואזות נבחרו בקפידה והן מדגימות רצף של התקפות מצד אוקה, רצף המתפתח בהתאם לתגובה של טורי. דהיינו: ההתקפה השניה לוקחת בחשבון את התגובה הראשונה, מונעת אותה, ומחייבת התפתחות של התגובה של טורי, וכן הלאה בספירלה. יש גם הסברים יותר אזוטרים, אבל איני מכירה ובודאי איני מבינה אותם. כך שקאטה המבוצעת נכון, איננה רק אסטתית, והיא מחוברת בטבור ללחימה. אני יודעת על בשרי שתרגול הקאטה מאוד שיפר אותי, ואף רגע בלימוד לא היה מבוזבז, אלא להיפך. אבל, אלה אומנויות הלחימה, יש בהן מקום לכולם, עם שאיפות שונות, מטרות שונות, והעדפות אישיות.