שאלה לזאב ארליך
- פותח הנושא אליקום
- פורסם בתאריך
נסיון מהיר לתרגום
אמנויות הג'וטסו היפניות המסורתיות מכוונות להריגה או גרימת פציעה אנושה. אפשר לעשות רנדורי באמנויות האיקיג'וג'וטסו, או ג'וג'וטסו, אך המתרגל יוגבל למספר טכניקות ולא יוכל להשלים אחרות. כפי שהסברתי קודם, וואזה מאפשר למתרגל לחוות באופן מלא יותר את האמנות, אבל עדיין לא באופן שלם. זה אפשרי רק בקרב. באופן כללי קאטה - הנשמה של האמנות וואזה- בשר ודם של האמנות רנדורי- הרוח של האמנות הקרב הוא כל אלו. בודו ובוג'וטסו, "דרכי הלחימה" (בודו) ו"אמנויות הלחימה" (בוג'טסו). לראשון יש הקשר יותר רוחני או דתי, השני עוסק יותר באספקטים הטכניים הממשים של הריגה. בדומה לרעיון הIN(יין) וYO(יאנג), שניהם צדדים לאותה המטבע, והם בלתי נפרדים במחשבה היפנית המסורתית. אדם אינו נהיה מאסטר באמנות כלשהי, מבלי שהדבר יתבטא בהתפתחות רוחנית, ומבלי שיעבור תקופות סגפנות בדרכו. אדם אינו נהיה מאסטר, קודם שהוא מביא לכדי מושלמות את מיומנותו בצדדים הפרקטיים של תפיסת החויה בה הוא עוסק. מי שמתעלם מצד זה או אחר של המטבע, משלה את עצמו. בזמנים המודרנים, שני הרעיונות האלו נפרדו אחד מהשני, זה עשוי להתבטא בהתנוונות השיטה. לדוגמא, ישנן שיטות שאינן עוד עוסקות בהקניית יכולת קרבית למתרגליהן, במקום זה, הן מוצגות רק כדרך להגשמה (צורות מסוימות של קיודו ואאידו). ישנן גם שיטות שקיימות בעיקר כספורט תחרותי, ללא התחשבות בהתפתחות המנטלית או הרוחנית של מתרגליהן (צורות מסוימות של ג'ודו וקנדו). ישנן אפילו שיטות מסורתיות קלאסיות, מוערכות ביותר, שהצליחו לשמר את צורתן הפיזית, אך איבדו או נטשו את הבסיס וההגיון הרוחני שלהן. זהו אובדן גדול מאוד. בקאזה אראשי ריו, לבודו ובוג'וטסו יש משמעות ספציפית. בודו מתייחס לדרך שאדם עושה בכדי להשיג יכולת בעימות חמוש (או בידיים ריקות), במסגרת לימוד בכיתה. בוג'וטסו מתייחס לביטוי הממשי של הטכניקות בקרב, כשתוצאת ההתנסות היא פציעה חמורה או מוות. אנו מתרגלים דרך (דו), במטרה להביא את האמנות שלנו (ג'וטסו) לכדי מושלמות. האמנות לעולם אינה נחשפת במלואה במסגרת הדוג'ו, שם היא קיימת כפוטנציאל, שיכול להתממש רק בקרב. באופן פרדקוסלי, ע"י ההתמחות באמנות, אנו מגשימים את הפוטנציאל המלא שלנו כבני אדם (לא כיהודים)- הדרך מתאחדת לקראת הארה. (או אפשר גם: הדרך אל ההארה מתאחדת.) *מקווה מאוד שלא עיוותי יתר על המידה את ההודעה המקורית של סנסי. תודה שמעון, מאוד נהנתי לתרגם (ולמדתי הרבה
)
אמנויות הג'וטסו היפניות המסורתיות מכוונות להריגה או גרימת פציעה אנושה. אפשר לעשות רנדורי באמנויות האיקיג'וג'וטסו, או ג'וג'וטסו, אך המתרגל יוגבל למספר טכניקות ולא יוכל להשלים אחרות. כפי שהסברתי קודם, וואזה מאפשר למתרגל לחוות באופן מלא יותר את האמנות, אבל עדיין לא באופן שלם. זה אפשרי רק בקרב. באופן כללי קאטה - הנשמה של האמנות וואזה- בשר ודם של האמנות רנדורי- הרוח של האמנות הקרב הוא כל אלו. בודו ובוג'וטסו, "דרכי הלחימה" (בודו) ו"אמנויות הלחימה" (בוג'טסו). לראשון יש הקשר יותר רוחני או דתי, השני עוסק יותר באספקטים הטכניים הממשים של הריגה. בדומה לרעיון הIN(יין) וYO(יאנג), שניהם צדדים לאותה המטבע, והם בלתי נפרדים במחשבה היפנית המסורתית. אדם אינו נהיה מאסטר באמנות כלשהי, מבלי שהדבר יתבטא בהתפתחות רוחנית, ומבלי שיעבור תקופות סגפנות בדרכו. אדם אינו נהיה מאסטר, קודם שהוא מביא לכדי מושלמות את מיומנותו בצדדים הפרקטיים של תפיסת החויה בה הוא עוסק. מי שמתעלם מצד זה או אחר של המטבע, משלה את עצמו. בזמנים המודרנים, שני הרעיונות האלו נפרדו אחד מהשני, זה עשוי להתבטא בהתנוונות השיטה. לדוגמא, ישנן שיטות שאינן עוד עוסקות בהקניית יכולת קרבית למתרגליהן, במקום זה, הן מוצגות רק כדרך להגשמה (צורות מסוימות של קיודו ואאידו). ישנן גם שיטות שקיימות בעיקר כספורט תחרותי, ללא התחשבות בהתפתחות המנטלית או הרוחנית של מתרגליהן (צורות מסוימות של ג'ודו וקנדו). ישנן אפילו שיטות מסורתיות קלאסיות, מוערכות ביותר, שהצליחו לשמר את צורתן הפיזית, אך איבדו או נטשו את הבסיס וההגיון הרוחני שלהן. זהו אובדן גדול מאוד. בקאזה אראשי ריו, לבודו ובוג'וטסו יש משמעות ספציפית. בודו מתייחס לדרך שאדם עושה בכדי להשיג יכולת בעימות חמוש (או בידיים ריקות), במסגרת לימוד בכיתה. בוג'וטסו מתייחס לביטוי הממשי של הטכניקות בקרב, כשתוצאת ההתנסות היא פציעה חמורה או מוות. אנו מתרגלים דרך (דו), במטרה להביא את האמנות שלנו (ג'וטסו) לכדי מושלמות. האמנות לעולם אינה נחשפת במלואה במסגרת הדוג'ו, שם היא קיימת כפוטנציאל, שיכול להתממש רק בקרב. באופן פרדקוסלי, ע"י ההתמחות באמנות, אנו מגשימים את הפוטנציאל המלא שלנו כבני אדם (לא כיהודים)- הדרך מתאחדת לקראת הארה. (או אפשר גם: הדרך אל ההארה מתאחדת.) *מקווה מאוד שלא עיוותי יתר על המידה את ההודעה המקורית של סנסי. תודה שמעון, מאוד נהנתי לתרגם (ולמדתי הרבה
)Kenshinkan
New member
we have full contact sparring for
that. We call it Bogu Kumite. It is performed while wearing protective gear (Bogu), with FULL power and spead. That takes care of the fear factor pretty good. We don't do randori in Ryukyu Kenpo. About Kata - it's analitical reaserch, a training device that works your mind as well as body. The Kumite techniques are hidden from the untrained eye, and revealed after years of practice and reaserch. Properlly studying Kata entails the study of human anatomy and physiology, and of the meridians and the TCM accupuncture points. My instructor defined Ryukyu Kenpo as a "scientific art". Boaz
that. We call it Bogu Kumite. It is performed while wearing protective gear (Bogu), with FULL power and spead. That takes care of the fear factor pretty good. We don't do randori in Ryukyu Kenpo. About Kata - it's analitical reaserch, a training device that works your mind as well as body. The Kumite techniques are hidden from the untrained eye, and revealed after years of practice and reaserch. Properlly studying Kata entails the study of human anatomy and physiology, and of the meridians and the TCM accupuncture points. My instructor defined Ryukyu Kenpo as a "scientific art". Boaz
אריאל (המקורי)
New member
פירוק של קאטה לטכניקות.
בקאזה אראשי ריו הקאטות ברמות הנמוכות נלמדות ללא ההמשך של הקאטה, כך שבהתחלה נלמדת רק ההתקפה הראשונה והתגובה שלה, ורק אחר כך הקאטה גדלה עם תגובה לתגובה, וכו'. תמיד אבל מדובר על קשר מיידי לעבודה מול יריב, תגובות אפשריות שלו, וכיסוי של כל כיווני ההתקפה האפשריים. זה שונה מאד מהקאטות של היאידו לדוגמא, שבהן הקאטה מורכבת מסיטואציה ספציפית (שני יריבים, אחד מקדימה, שני מימין, לאחר טיפול בראשון עוברים לשני וכו'). כך זה נראה לי, לפחות...
בקאזה אראשי ריו הקאטות ברמות הנמוכות נלמדות ללא ההמשך של הקאטה, כך שבהתחלה נלמדת רק ההתקפה הראשונה והתגובה שלה, ורק אחר כך הקאטה גדלה עם תגובה לתגובה, וכו'. תמיד אבל מדובר על קשר מיידי לעבודה מול יריב, תגובות אפשריות שלו, וכיסוי של כל כיווני ההתקפה האפשריים. זה שונה מאד מהקאטות של היאידו לדוגמא, שבהן הקאטה מורכבת מסיטואציה ספציפית (שני יריבים, אחד מקדימה, שני מימין, לאחר טיפול בראשון עוברים לשני וכו'). כך זה נראה לי, לפחות...
בועז, אני מסכים איתך
כמי שעשה בעבר ג'ו-ג'וטסו (גם "מודרני, של רוברט קלארק, אבל גם "מסורתי" יותר, כפי שלימד יהודה ואז-דיאס בזמנו) ועושה נינג'יטסו כיום - אני מסכים עם האבחנה שלך ("ביפן (פרט לשיטות חרב) לומדים טכניקה - בכל שיטות הג'וג'וצו לומדים קודם כל טכניקה ועוד ועוד ועוד. יש שיטות ספורות עם קאטה בסוף הדרך, אבל זה לא ה- mainstream. הדבר נכון לידיים ריקות וכן לכלי נשק. יבואו חברה מנינג'וצו ומאייקידו ויאמרו שיש להם קאטות של ידיים ריקות ושל ג'ו (בהתאמה). ובכן, בעיניים אוקינאוויות מה שהם קוראים קאטה נתפס אצלנו כ- kihon (הג'ו של אייקידו), או טכניקות בודדות ומאוד ספציפיות (של נינג'וצו)"). עם זאת, 2 נקודות: 1. ככל הידוע לי (כבר כ- 5 שנים מאז שעבתי את הג'ו-ג'יטסו), בשיטה של קךארק עובדים היום, הרבה יותר מאשר בעבר, על קאטות (רן יתקן אותי אם אני טועה...). 2. אני לא יודע מה "עדיף" על מה (אני רק יכול לאמר שאני מעדיף את "שיטת הטכניקה הבודדת והספציפית" (אותה ניתן ליישם בתוך מכלול שלם, שמטרתו הנה בעיקר "הבנת התנועה", במסגרת הרנדורי).
כמי שעשה בעבר ג'ו-ג'וטסו (גם "מודרני, של רוברט קלארק, אבל גם "מסורתי" יותר, כפי שלימד יהודה ואז-דיאס בזמנו) ועושה נינג'יטסו כיום - אני מסכים עם האבחנה שלך ("ביפן (פרט לשיטות חרב) לומדים טכניקה - בכל שיטות הג'וג'וצו לומדים קודם כל טכניקה ועוד ועוד ועוד. יש שיטות ספורות עם קאטה בסוף הדרך, אבל זה לא ה- mainstream. הדבר נכון לידיים ריקות וכן לכלי נשק. יבואו חברה מנינג'וצו ומאייקידו ויאמרו שיש להם קאטות של ידיים ריקות ושל ג'ו (בהתאמה). ובכן, בעיניים אוקינאוויות מה שהם קוראים קאטה נתפס אצלנו כ- kihon (הג'ו של אייקידו), או טכניקות בודדות ומאוד ספציפיות (של נינג'וצו)"). עם זאת, 2 נקודות: 1. ככל הידוע לי (כבר כ- 5 שנים מאז שעבתי את הג'ו-ג'יטסו), בשיטה של קךארק עובדים היום, הרבה יותר מאשר בעבר, על קאטות (רן יתקן אותי אם אני טועה...). 2. אני לא יודע מה "עדיף" על מה (אני רק יכול לאמר שאני מעדיף את "שיטת הטכניקה הבודדת והספציפית" (אותה ניתן ליישם בתוך מכלול שלם, שמטרתו הנה בעיקר "הבנת התנועה", במסגרת הרנדורי).
באוקינאיות לעומת קוריו
יש אלמנט שנלקח מהשיטות הסניות שמהוות גרעין חזק בקראטה. וזה היכולת של תגובה על תגובה. בהרבה משיטות הגונג פו שמתמחות בריתוקי ידיים ועבודה מטווח קצר יש הרבה דגש על לחימה מול אומן לחימה על לחימת תגובה מול התגובה. לוחם בשיטות יפניות לא מעלה על דעתו שמישהו ישתחרר מטכניקה שלו ויעשה עליו טכניקה נגדית. השיטה הסינית שמתמחה בעבודה זו היא האי צואן וווינג צון שהן אומנויות הלחימה המועברות למשטרה הסינית. היה סיפור פעם ברוטרדם על חבורת מוסלמים שגנבו מכלבו איזה פריט והמאבטח תפס את אחד מהן והוא עשה עליו נלסון ומשך אותו לכיוון הכלבו. המוסלמי ידע איזשהי אומנות לחימה וביצע שיחרור תוך כדי שהוא חובט במאבטח ההמום ומנסה לבצע עליו נעילת מרפק אבל המאבטח היה מומחה לאיי צואן. ומה שהוא עשה זה טכניקה שנקראת ספלי התה וסובב את עצמו והעיף את הגנב על הריצפה וככה פשוט שם עליו אזיקים ומסר אותו למשטרה.
יש אלמנט שנלקח מהשיטות הסניות שמהוות גרעין חזק בקראטה. וזה היכולת של תגובה על תגובה. בהרבה משיטות הגונג פו שמתמחות בריתוקי ידיים ועבודה מטווח קצר יש הרבה דגש על לחימה מול אומן לחימה על לחימת תגובה מול התגובה. לוחם בשיטות יפניות לא מעלה על דעתו שמישהו ישתחרר מטכניקה שלו ויעשה עליו טכניקה נגדית. השיטה הסינית שמתמחה בעבודה זו היא האי צואן וווינג צון שהן אומנויות הלחימה המועברות למשטרה הסינית. היה סיפור פעם ברוטרדם על חבורת מוסלמים שגנבו מכלבו איזה פריט והמאבטח תפס את אחד מהן והוא עשה עליו נלסון ומשך אותו לכיוון הכלבו. המוסלמי ידע איזשהי אומנות לחימה וביצע שיחרור תוך כדי שהוא חובט במאבטח ההמום ומנסה לבצע עליו נעילת מרפק אבל המאבטח היה מומחה לאיי צואן. ומה שהוא עשה זה טכניקה שנקראת ספלי התה וסובב את עצמו והעיף את הגנב על הריצפה וככה פשוט שם עליו אזיקים ומסר אותו למשטרה.
הסמוראי האחרון בהחלט
New member
Kenshinkan יש לך מיספר טעויות
ששמתי לב אליהן ותרשה לי לתקן אותך על מהותן. קמפו היא שיטה שפותחה בגבול הודו סין והיא שיטה שנושקת לג'ו-ג'יטסו במהות שלה ובקוים המנחים של ניצול תנועת היריב למטרת הכנעה. לגבי האמירה כי באוקינאווה מתאמנים ככה וביפן ככה אני חושב שקנראה לא ביקרת בביפן או באוקינאווה וראית במו עיניך איך באוקינאווה עושים קרבות שהחוקיות בהם מאוד לא ברורה לגבי מה מותר ומה אסור. שי ידידי למרוןת שאנחנו לא מכירים אני חייב לספר לך סיפור. באליפות ההעולם בקיוקושינקאי הבשנת 95 שנערכה ביפן הגיחעו הנבחרת הרוסית ובאותה שנה לקח אליפות עולם במישקל פתוח בחור רוסי - הר אדם שאת שמו אני לא זוכר. המאמן שלו סיפר כי את 90 אחוזי האימון הוא עבר בתרגול חוזר ונישנה של קאטות ואפליקציות של קרב וכך הוא טען כי פיתח אצל הספורטאי את התאבון לקרבות, רק כחודש לפני התחרות התחיל הבחור לעשות קרבות אימון ויש לציין כי בכל תקופת האמונים הוא שמר על כושר גופני לקראת התחרות כמובן.... קאטה יכולה ללמד אונו המון על הכנה מנטלית, אף אחד לא אמר כי אתה חייב לתרגל קאטה מצורה המקובלת. ניתן לתרגל אותה במיקצב שונה או בכלל למשמע קצב מוזיקלי מישתנה שיתן לך מיקצב עבודה מענין יותר. רבותי השורה התחתונה היא ללמוד תורת האימון ולגלות דברים מדהימם בתחום פיתוח שיטות אימון שונות ומעניינות..
ששמתי לב אליהן ותרשה לי לתקן אותך על מהותן. קמפו היא שיטה שפותחה בגבול הודו סין והיא שיטה שנושקת לג'ו-ג'יטסו במהות שלה ובקוים המנחים של ניצול תנועת היריב למטרת הכנעה. לגבי האמירה כי באוקינאווה מתאמנים ככה וביפן ככה אני חושב שקנראה לא ביקרת בביפן או באוקינאווה וראית במו עיניך איך באוקינאווה עושים קרבות שהחוקיות בהם מאוד לא ברורה לגבי מה מותר ומה אסור. שי ידידי למרוןת שאנחנו לא מכירים אני חייב לספר לך סיפור. באליפות ההעולם בקיוקושינקאי הבשנת 95 שנערכה ביפן הגיחעו הנבחרת הרוסית ובאותה שנה לקח אליפות עולם במישקל פתוח בחור רוסי - הר אדם שאת שמו אני לא זוכר. המאמן שלו סיפר כי את 90 אחוזי האימון הוא עבר בתרגול חוזר ונישנה של קאטות ואפליקציות של קרב וכך הוא טען כי פיתח אצל הספורטאי את התאבון לקרבות, רק כחודש לפני התחרות התחיל הבחור לעשות קרבות אימון ויש לציין כי בכל תקופת האמונים הוא שמר על כושר גופני לקראת התחרות כמובן.... קאטה יכולה ללמד אונו המון על הכנה מנטלית, אף אחד לא אמר כי אתה חייב לתרגל קאטה מצורה המקובלת. ניתן לתרגל אותה במיקצב שונה או בכלל למשמע קצב מוזיקלי מישתנה שיתן לך מיקצב עבודה מענין יותר. רבותי השורה התחתונה היא ללמוד תורת האימון ולגלות דברים מדהימם בתחום פיתוח שיטות אימון שונות ומעניינות..
Kenshinkan
New member
תשובה לשי ולסמוראי
שי: לא אמרתי מה עדיף. אני לא חושב שיש עדיף - ביפן זה התפתח כך ןהאוקינאווה כך. זהו. סמוראי: קנ-פו, או בסינית צ'ואן-פה (quan fa), פירושו "איגרוף". quanfa הוא אחד השמות שהסינים משתמשים לאומנויות לחימה באופן כללי (גונג פו השני, רק שצ'ואן פה מצביעה על אומנות לחימה באופן יותר ברור). השורשים של הקראטה באים מסין, והאןקינאווים ידעו זאת וקראו למכלול השיטות באוקינאווה "יש סינית". 1905 - Hanashiro Chomo, וב- 1936 כולם החליפו את הקנג'י ל"יד ריקה" (אותה הגייה - קראטה). המאסטר שלנו, Nakamura Shigeru, החליט שהוא משאיר את הקשר הסיני בשם וקרא לשיטה שלו Okinawa Kenpo, או Ryukyu Kenpo, כאשר הפירוש הוא "איגרוף (עם טעם סיני) של אוקינאווה". השיטה נושקת לג'וג'וצו מצד זה שיש לנו הרבה עבודה על בריחים, הורדות וניטרול, ובכל שזו היתה אומנות לחימה של האצולה - לא מעבר לכך (אזכיר שעד 1601 אוקינאווה היתה ממלכה עצמאית). שיטות הלימוד שונות במהותן - עדיין לא פגשתי איש ג'וג'וצו שהצליח להבין איך זה שאפשר ללמוד טכניקות יעילות מתוך תבנית קבועה עם תנועות שלא עונות על עקרונות בסיסיים של לחימה נכונה. לגבי הקרבות שחוקיותם לא ברורה - איפה אתה רואה סתירה עם דברי? לימוד טכניקות דרך קאטה לא מפריע לי ללמוד להילחם בקרב כמו שצריך. אצלנו (אוקינאווה קנפו, ואשמח לשמוע מחברה סינים אם זה ככה אצלם גם) יש הפרדה ברורה בין אימון להגנה עצמית לבין אימון לקרב.
שי: לא אמרתי מה עדיף. אני לא חושב שיש עדיף - ביפן זה התפתח כך ןהאוקינאווה כך. זהו. סמוראי: קנ-פו, או בסינית צ'ואן-פה (quan fa), פירושו "איגרוף". quanfa הוא אחד השמות שהסינים משתמשים לאומנויות לחימה באופן כללי (גונג פו השני, רק שצ'ואן פה מצביעה על אומנות לחימה באופן יותר ברור). השורשים של הקראטה באים מסין, והאןקינאווים ידעו זאת וקראו למכלול השיטות באוקינאווה "יש סינית". 1905 - Hanashiro Chomo, וב- 1936 כולם החליפו את הקנג'י ל"יד ריקה" (אותה הגייה - קראטה). המאסטר שלנו, Nakamura Shigeru, החליט שהוא משאיר את הקשר הסיני בשם וקרא לשיטה שלו Okinawa Kenpo, או Ryukyu Kenpo, כאשר הפירוש הוא "איגרוף (עם טעם סיני) של אוקינאווה". השיטה נושקת לג'וג'וצו מצד זה שיש לנו הרבה עבודה על בריחים, הורדות וניטרול, ובכל שזו היתה אומנות לחימה של האצולה - לא מעבר לכך (אזכיר שעד 1601 אוקינאווה היתה ממלכה עצמאית). שיטות הלימוד שונות במהותן - עדיין לא פגשתי איש ג'וג'וצו שהצליח להבין איך זה שאפשר ללמוד טכניקות יעילות מתוך תבנית קבועה עם תנועות שלא עונות על עקרונות בסיסיים של לחימה נכונה. לגבי הקרבות שחוקיותם לא ברורה - איפה אתה רואה סתירה עם דברי? לימוד טכניקות דרך קאטה לא מפריע לי ללמוד להילחם בקרב כמו שצריך. אצלנו (אוקינאווה קנפו, ואשמח לשמוע מחברה סינים אם זה ככה אצלם גם) יש הפרדה ברורה בין אימון להגנה עצמית לבין אימון לקרב.
I have found very ineresting
everything you have said here. In Kaze Arashi Ryu at Menkyo level the Aiki inyo ho (aikijujutsu)is one single Kata flowing from one technique to another,as in Tai chi. All techniques learned from the begining untill Menkyo(student master-licensed teacher)are from this ONE kata.This kata however can only be executed in Marui Waza form.
me too....
This is extremely interesting, it there an actual Kata made out of all the techniques in the system? How long does it take to perform this Kata? are there any special emphasis or guidelines to bear in mind while doing the form? (like in Tai-Chi) is it an empty hand Kata? can you practice it with a weapon (I remember you or one of your students saying all empty hand tech in your system has a weapon application already built-in) is there any benefit in doing that? And finally. Would you say this Kata was invented as a way to preserve the knowledge base of your system in a time before video cameras were invented or is there a ‘Tai-Chi Style’ ideology behind it…?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.