שאלה להבהרה...

זה עתה מצאתי את מערכת האקסיומות

שמגדירות נקודה! אך!! מערכת זאת מוטלת בספק! מכיוון (אסביר על האקסיומות) האקסיומות: נקודה (גיאומטריה) מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. בגיאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר. הנקודה מאופיינת באמצעות האקסיומות העוסקות בה. בצורה פחות פורמלית, נקודה מציינת מקום במרחב. לנקודה אין ממד - היא חסרת אורך, רוחב וגובה. אקסיומות הגיאומטריה העוסקות בנקודה: 1. יש לפחות שתי נקודות שונות זו מזו. 2. לכל שתי נקודות שונות זו מזו יש ישר אחד ויחיד ששתי נקודות אלה נמצאות עליו. 3. כל ישר מכיל לפחות נקודה אחת. 4. מחוץ לכל ישר יש לפחות נקודה אחת. 5. לכל שלוש נקודות שאינן על ישר אחד יש מישור אחד ויחיד המכיל אותן. 6. כל מישור מכיל לפחות נקודה אחת. 7. מחוץ לכל מישור יש לפחות נקודה אחת. 8. אם לשני מישורים יש נקודה משותפת, יש להם לפחות עוד נקודה משותפת. 9. אם לישר ולמישור שתי נקודות משותפות שונות זו מזו, הישר נמצא במישור. אם נזכר, ההגדרה, לפחות כפי שהיא מוכרת לי, של ישר היא: אוסף אין-סופי של נקודות. ע"פ הגדרה 3 מספיקה אפילו נקודה אחת בשביל שישר יקרא ישר. הכיצד? מהי ההגדרה האמיתית של ישר?
 

avinamal

New member
לטעמי הצד החשוב בדיון הזה ../images/Emo110.gif

הוא להבין שהשאלה מהי נקודה, עליה נסב השירשור, אינה שאלה במתמטיקה . כפי שאמר יובל בצדק (ואמרו עוד רבים אחרים...) השאלה המתמטית הינה אך ורק איזה יחסים היא יכולה לקיים עם גופים "ריקים מתוכן" אחרים שהוגדרו. וכיוון שכאן פורום מתמטיקה, הנקודה המרכזית היא שהשירשור הזה הוא שירשור
עצבני. נקודה.
 

anna m

New member
הגדרת ישר

ניתן להגדיר ישר כאוסף כל הנקודות אשר נמצאות המרחקים שווים משתי נקודות המרחב. לפי הגדרה זו ישר הוא הרבה יותר נקודה אחת. כמובן שמן הראוי להגדיר קודם מרחק (הכוונה שלי היא למרחק אוקלידי), אך אניח שהגדרה זו מוכרת לך.
 

1ca1

New member
לא נכון

דבר כזה יכול לקבע מישור, או למעשה תת מרחב ממימד n-1 במרחב ממימד n... כי בין 2 נקודות אפשר לקבל וקטור, והוקטור הזה יהיה למשל הנורמל למישור "שחוצה את הקטע בין הנקודות" במישור את צודקת... וזה נכון לא רק במטריקה האוקלידית אלא בכל מטריקה (גם במטריקה שלא נובעת מנורמה כגון המטריקה האוקלידית שנובעת מנורמה-2) ההגדרה הכי טובה של ישר (לפי דעתי) הוא מרחב וקטורי ממימד 1 + וקטור הזזה מהראשית (אם יש צורך), כי בדוגרי מרחב וקטורי ממימד 1, יש לו את ה"וקטור כיוון", שקובע לאיזה כיוון אנחנו יכולים ללכת (או לכיוון הנגדי, אבל כאילו מגביל אותנו למימד אחד, ולא למשל ללכת גם לאורך וגם לרוחב על מישור למשל),וההזזה נועדה רק לסדר ישרים שלא עוברים דרך הראשית (ולהם פשוט עושים הזזה של המרחב הוקטורי המתאים העובר דרך הראשית), זאת למעשה בדיוק הבנייה של ישר בהצגה וקטורית-פרמטרית (שד"א במרחב R^3 וכו' אין אפשרות לתאר ישר ע"י y=ax+b, אלא רק בהצגה וקטורית, או כחיתוך של 2 מישורים וכו'...)
 

yuvalmadar

New member
היי גל!

עכשיו כשגיליתי מי אתה, הייתי ממליץ לך לעיין שוב ביח' 8/9 בספרים של "אשנב" (אקסיומות), ואולי גם ב10. (גיאומטריה אוקלידית)
 
נקודה

זוהי אקסיומה. אקסיומה הוא מונח שאינו ניתן להגדרה במושגים המוכרים לנו, ופשוט מקבלים אותו, על מנת ליישר איזשהו קו ממנו מתחילה המתמטיקה. מתמטיקה מסתמכת על כמ מיני אקסיומית על מנת שהיא בעצם תהיה ברורה וברת שימוש. ובמתמטיקה שימושית, לא ההגדרות, אלא דרך השימוש בהן, היא שיוצרת אותה ומביאה לתוצאות. לכן ישנן מספר תאוריות לכל מיני אקסיומות, העובדה היא שהמתמטיקה "מסתדרת" יפה מאוד עם המונחים הקיימים כיום, כי שוב, לא ההגדרה, אלא השימוש בה, הם מה שעושים אותה.
 
למעלה