שאלה לדעתי לדיון

שאלה לדעתי לדיון

איך בן אדם שרוצה להיות מורה יכול להיות הרי בדאן 4 סנסי אפשר (מבחינת מסורת) להקים דוגו ודאן 4 במקום שמכבד את עצמו זה לפחות גיל 35 במקרה הטוב ולא מתחילים קרירה בגיל 35 אלא ב20 אז מה לדעתך הפתרון?
 

WhiteBear

New member
מילת המפתח פה היא "קריירה"

אם אדם מעוניין לפתוח דוג'ו כך שזה יהיה מקור הפרנסה שלו, כנראה שהוא יצטרך להשקיע הרבה בלימוד, לקבל את ההערכה של המורה שלו ואת עידודו ואישורו- וכך לעבור ללמד קבוצות (אולי בתוך הדוג'ו של המורה). ולהמשיך כך עד הגיעו לדרגה בשיטה (שהמספר/דאן שלו לא בהכרח רלוונטי) שבה הוא יכול להחזיק דוג'ו (מבחינת תבונה או אחריות כלכלית. שזה אומר ידע ניהולי, או תבונה לקחת מנהל טוב למקום, והן מבחינת ידע איכותי של השיטה). עם זאת, אפשר להקים קבוצות קטנות, ולהמשיך להתחנך בשיטה, ועדיין ליצור פרנסה מהשיטה. אבל כאמור, זה דורש הרבה השקעה ביום יום של המתאמן, והתייחסות אל הלימוד כאל "מקצוע ביד". מה שאני אומר בקיצור זה: אם אתה מתייחס ללימוד כאל "חוג", שמגיעים פעמיים בשבוע, ופעם בכמה זמן הולכים למפגש קבוצתי, אז זה גם יהיה הקצב שבו תגיע (אם בכלל), לרמה שיהיה לך משהו עמוק להעביר לאנשים אחרים. אני לא בטוח ש-15 שנה זה מספיק זמן. מצד שני, אם אתה לוקח את זה ברצינות, כנראה שגם 6 שנים (אינטנסיביות) יכול להיות מספיק כדי להתחיל ולפתוח סניף...
 
מדברים לא על איכות התלמיד נגיד שהוא

מתאים ונגיד שלדעתי ברוב השיטות ונגיד הקראטה(כי את זה אני מכיר) רק בגיל 35 מקבלים סנסי אז עד אז מה עושים?
 

gafni

New member
אמנויות לחימה - אם מתיחסים אליהן

כשמן כלומר כאמנויות דורשות רמה מסוימת. צא וחשוב : אם תגדיר שברצונך לפתוח מוסד לימודים אקדמי שיוכר על ידי ראשויות החינוך במדינה -מה תהינה הדרישות ממך ,האם תצליח לעמוד בהן בגיל 20 ? לעומת זאת אם תרצה לפתוח חוג העשרה במדעים ,מה תהינה הדרישות האקדמיות ממך.
 
אז אתה בעצם אומר שמי שאוהב אומניות

לחימה צריך להתפרנס במשך בין 10 ל20 שנה ממשכורת במתנס ורק אחרי זה אם הוא טוב לפתוח דוגו?
 
לא, מי שאוהב אמנויות לחימה

צריך להתאמן. להתפרנס הוא יכול ממה שיביא פרנסה.
 
שמעי אומנות זה שלב אחד

אבל מי שאוהב ואוהב להדריך זה אחלה שילוב וגם את יודעת מה פירוש של סנסי? מדריך ראשי כלומר הקראטה שואף לדברים כאלו
 
קראתי אני עדין לא מבין

ואולי לא יורד לסוף דעתך ואם אני כן אז אני אשמור את דעתי לעצמי
 
אין חובה או הכרח להתפרנס מאמנויות

לחימה. ניתן ללמד בלי שזו תהיה פרנסתך העיקרית. אתה אוהב אמנויות לחימה? התאמן. אתה זקוק לפרנסה? עשה מה שצריך כדי שתהיה לך פרנסה. אם תתאמן מספיק זמן, אתה תדריך. לא ניתן להתמיד באמנויות לחימה לאורך זמן ולהתקדם בלי להדריך. אין זה אומר שתתפרנס מהדרכה. אם יהיה לך מזל או מנהל שיווק טוב, אנשים יבואו דווקא לדוג'ו שלך ולא של אחרים, אך הקשר בין זה לבין דרגתך באמנות הלחימה בה אתה מתאמן אינו מחוייב המציאות. אתה רוצה להתפרנס אך ורק מלימוד אמנויות לחימה? שיהיה לך בהצלחה, תזדקק להרבה מזל. להיות טוב גם לא יזיק. ואת כל מה שכתבתי כאן ניתן לסכם ב: אם אתה אוהב אמנויות לחימה, תתאמן. לפרנסה תעסוק במה שמביא פרנסה. מ.ש.ל טסן, המוצץ עליך.
 

bizhar

New member
אוף..מזל ששמת סימני פיסוק.

לרגע נבהלתי
.
 

gafni

New member
יזהר התכוון למשפט שמתחיל ב"טסן"

ונגמר ב"עליך"
 
先生 = סנסאיי

פירוש המילה סנסאיי זה לא מדריך ראשי אלא מי שנולד לפניך ולאו דווקא במשמעות הפשוטה. הכוונה היא לאדם שנמצא בדרך חיים מסויימת לפנייך, יותר מנוסה ממך ויש לך מה ללמוד ממנו. ביפן משתמשים במושג גם לפעמים ביחס לבוס שלך וגם כנלווה לשם משפחתו של רופא וכו. זה שהאדם הוא סנסאיי עוד לא עושה אותו מורה גדול ומדריך ראשי בשביל זה הסנסאיי צריך לצבור נסיון ואז הוא יכול לקבל "תארים" מסויימים שבדך כלל גם מקבילים לדרגת הדאן שלו. פוקושידואין - מדריך זוטר, שידואין - מדריך, שיהאן - מורה בכיר. באייקידו יש גם את דושו - מוביל וממשיך הדרך. אגב, כל המורים עם כל הכינויים השונים ללא יוצא דופן נקראים עדיין סנסאיי בנוסף לשם משפחתם למעט דושו שנקרא רק דושו.
 

Dragon Roar

New member
מה הוא עושה?

עושה קורס מדריכים דבר ראשון. חגורה שחורה כמובן. (דן אחד זה גם מספיק) צריך קצת יכולת שיווק. מוצאים מקום טוב יש כמה אפשרויות: - לשכור מקום פרטים - לבנות מקום (לא משתלם בארץ) - לחפש מועדון אחר ולאמן בשעות שהוא ריק. (במקרה כזה אתה מתחלק חצי חצי עם בעל המקום) בתור התחלה אני ממליץ לאמן בערב במועדון אחר. כדי שתראה אם באים בכלל תלמידים. אתה עושה בהתחלה כל מני הדגמות יפות, (נונצ'אקו לדוגמא או קאטות) מראה תמונות שלך מתאמן וכו'.. אם תפתח מועדון לפני דן 4 לא יקרה לך כלום. ומה זה בכלל הקטע של ה"דוג'ו"? זה בדיוק אותו הדבר אם תאמן בפארק או במקום שכור. דוג'ו זה ממש לא כמו שרואים בסרטים בסין או יפן.. סתם מועדון קטן.
 
ברור אני רק רגיל למושג

לא דיברתי עלי בכלל לא יש עוד כמה שנים טובות דיברתי מה צריך לעשות מי שמדריך בבארץ!!!
 

Funakoshi

New member
להתפרנס מהדרכת אמנויות לחימה

אין לי מושג מהיכן לקחתה את הקביע של דאן ארבע, כמועד המתאים? אבל בלי קשר, יש מעט מאד מורים מוצלחים לאמנויות לחימה אשר אמנותם פרנסתם והם מצליחים להחזיק מעמד. זה כנראה לא קל, זה כנראה דורשני בצורה חריגה.למען אומנותם אנשים אלה משקיעים ומקריבים לא מעט. נראה לי כי האנשים היחידים שמחזיקים מעמד ומצליחים לאורך שנים זה דניס הנובר ודר' רוני קלוגר - אשר שניהם פועלים לבד, עצמאיים לחלוטין ונראה שהם מצליחים לשלב בין אהבתם למקצוע ופרנסה. זה ממש לא פשוט. אגב, למיטב ידיעתי שניהם מעולם לא הסכימו לעבוד במתנ"ס או בעיריה. אפילו המורה הראשי והבכיר שלנו מאיר יהל, לא הצליח להרים דוג'ו עצמאי. נראה לי שמגיע המון כבוד והערכה לאנשים אלה, שכל כך חריגים בהתמדתם ובעשיתם. לדעתי הם יחודיים גם בהשקעתם והקרבתם למען מקצועם, אהבתם. חג שמח, חברים - חיים
 

kimo

New member
יש עוד כמה תלמידים של מאיר יהל...

שמתפרנסים מאימון, אבל לרובם לפי מיטב הבנתי ולאחר שיחות בעיניין - הגרעין שנותן להם גם להרוויח מכל העיניין זה הדרכת הילדים. הרבה ילדים, הרבה קבוצות, הרבה פחות קראטה ויותר משחקים אבל אחלה אתגר (כושר לילדים ולהכניס אותם לעולם הקארטה מגיל צעיר מאוד)
 
למעלה