שאלה לגבי מחלות בגן

טלי12345

New member
שאלה לגבי מחלות בגן

אני די מרוצה מהגן הנוכחי. הילדון בן השנה וחצי שמח ללכת בבוקר, מנהלת הגן מדהימה וחכמה, הילדון לומד ושר שירים שלמים , היתה מסיבת חנוכה נהדרת, הוא חוזר עם עבודות מקסימות מהגן.... ועוד ועוד אבל! זה רק בחצי מהזמן עד כה. לא עובר שבוע שלם שהוא יהיה בו חולה
הרבה אנשים אומרים לי ש"ככה זה בהתחלה" אבל אני לא יכולה להשלים עם זה (וגם הלב נשבר לראות את הילד חולה וגם מקומות העבודה לא מאושרים מזה....) לשם הדגמה: בחודש וחציהאחרונים: הוא היה שבוע וחצי עם אבעבועות רוח, שבוע וחצי עם שפעת חריפה ועכשיו 3 ימים כבר ע ם דלקת עינים ועוד היד נטויה.... מה אתם אומרים? האם זה סביר? האם זה קורה בכל מקום? האם למצוא מקום יותר קטן? תודה
 

לאה_מ

New member
כמה דברים:

ראשית, לבי איתך
רופא הילדים שלנו אמר לי פעם, שכמות הילדים בגן היא פונקציה של כמה פעמים הילד יהיה חולה במשך השנה - ככל שיש יותר ילדים, הוא יהיה חולה יותר. בנוסף, השנה הראשונה בגן (ובעיקר החורף הראשון) היא הקשה ביותר (ובעיקר עם ילד ראשון), ובשנים הבאות זה כבר לא ככה. עם זאת, התחושה האישית שלי היא, שילדים שנכנסו לגן בגיל קצת יותר מבוגר, בכל זאת פיתחו איזו עמידות במערכת החיסונית שלהם שמאפשרת להם להתמודד טוב יותר. אבל זו תחושה אישית שלי ולא בדקתי אותה בשום שיטה מחקרית. אז לשאלותיך - זה קורה בכל מקום, זה בכל מקרה קורה - וביתר שאת בשנה הראשונה בגן - וכנראה בגן קטן זה יקרה פחות (אם כי עדיין יקרה). אבל את צריכה לשקלל את זה בין יתר הגורמים שאת לוקחת בחשבון בבחירת גן - גם להעברת גן יש משמעות, גם לשביעות הרצון שלך מהמסגרת יש משמעות - קבלי את ההחלטה על סמך התמונה המלאה.
 
מה זה ליבי איתה... ../images/Emo141.gif

בתור אמא לילדה שמתחילה מחר שבוע שלישי בבית.... זאת אכן השנה הראשונה בגן, כנראה שאין דרך להמנע מזה. יש ילדים שחולים יותר ויש שחולים פחות, אבל רובם חולים הרבה פחות ממה שיהיו בשנים הבאות...אם זו בכלל נחמה
 

galia28

New member
כמה ילדים הם בגן?

לגבי השאלה שלך אם להוציא מהגן, אני תמיד בעד מסגרות קטנות יותר. גלי התחילה ללכת למשפחתון כשהיתה בת שנה וחצי. היו בו אז שמונה ילדים (ושלושה אנשי צוות) ועכשיו היא כבר שנה שנייה באותו משפחתון והוא גדל לעשרה ילדים כשבפסח צפוי להכנס הילד האחד עשר. רק שנה הבאה אכניס אותה למסגרת גדולה יותר (עירוני כנראה, למרות שאני מצטמררת מהרעיון
). אבל את מספרת על שביעות רצון שלך מהגן ועל כך שהילד מרוצה והולך בשמחה ומקבל בגן מענה לצרכים שלו, אז לא הייתי מוציאה. קשה היום למצוא גן כזה שגם הילד וגם ההורים מרוצים בו.
לגבי המחלות אני רק יכולה להגיד לך wellcome to the club . שנה שעברה גלי לא הייתה בערך כל החורף בגן (וכמובן ששילמנו תשלום מלא
) והשנה היא הספיקה להיות חולה בשפעת האיומה הזאת שהסתובבה והחסירה עשרה ימים ברצף. אין הרבה מה לעשות, חוץ מלבקש מהגננת (ואם יש קשרים טובים בין ההורים אז אפשר בלי בושה לסכם גם ביניכם) להשתדל מאוד מאוד מאוד לא להביא ילד חולה לגן. אני חייבת להעיד על עצמי שמספיק לי לקלוט שגלי דוגרת על משהו (עוד לפני שיש חום או כל ביטוי אחר למחלה) אני מארגנת גיבוי (סבתא בדרך כלל) וכך אני נותנת דוגמא אישית גם לאמהות אחרות בגן וגם לגננת. אבל אני יכולה להגיד לך, לצערי, שגם אם ננהג בזהירות ובאחריות, הם ימצאו בכל מקרה ממה להדבק...מתסכל אבל אין הרבה מה לעשות... בריאות לכולכם
 

טלי12345

New member
תודה על התשובות

דיברתי עם מנהלת הגן על כך. היא חזרה על הקלישאה שכולם חולים וכולי וכולי .......... החלטתי לנסות לברר לגבי משפחתונים. בזמנו היה פחות מבחר לגילו אבל בגיל שנה ושמונה יש יותר אפשרויות. הבעיה היא שממש קשה לאתר משפחתונים .. פניתי לדסי והיא לא כל כך מכירה באיזור שלי. איך מבררים על משפחתונים?תודה. באותו עניין בעצם: לאחת השכנות יש משפחתון . האם כדאי לבדוק אותו לדעתכן, או שמה להפריד יחסי גן משכנות? תודה.
 

irisgh

New member
בהחלט לבדוק

(אלא אם את בבית ולא עובדת, וחוששת שהיא תראה אותך במשך היום) אחרת - להפך. זה ממש נוח, ויותר קל לדעת מה קורה שם. אני מכירה לא מעט אנשים שילדיהם היו במשפחתון באותו בניין, והיו בהחלט מרוצים. כמובן, שאם המפשחתון לא טוב, ותצטרכי להוציאה באמצע, אז זה יקלקל קצת יחסים, אבל בכל מקרה, זו ממילא אפשרות עצובה.
 

galia28

New member
בטח שלבדוק

המשפחתון של גלי הוא של שכנה שגרה בית אחד לידנו. אני מתכוונת לעזוב את השכונה המצ'וקמקת שלי ואת דירת ה 60 מטר מרובע שלי רק אחרי ששמחה הגננת - שכנה שלנו תסיים לגדל לנו את כל הילדים
לפני כן אני לא זזה מכאן. אנחנו מאוד מאושרים מהמשפחתון ומהקרבה לבית. בקיצור, שווה בהחלט בדיקה, אבל שוב, כפי שציינתי בהודעה הקודמת וגם לאה כתבה, זה לא מבטיח שהילד יהיה בריא כל השנה. גם במסגרות קטנות נדבקים. שוב, רק בריאות
 
מציעה בחום להתייעץ עם רופא/ת

הילדים לפני כל צעד, כי יש משהו בחיסוניות של הילד/ה עצמו שמשחק תפקריד בעניין ואת עלולה למצוא את עצמך מעבירה למשפחתון ונשארת באותו מצב. מקווה כמובן שלא - אולם סתם כדוגמה זה בדיוק ההבדל בין ילדי שלי - אחד היה תינוק שנטה יותר לתחלואים ושניה חסונה יותר (אם להתעלם מהשבועיים האחרונים
). ללא קשר למידת החשיפה בגן.
 

לאה_מ

New member
מעניין מה שאת אומרת -

ואז מה הפתרון? יש משהו שיכול לחזק את זה? או שפשוט משאירים בבית עוד זמן? זה מעיד בצורה כלשהי על העתיד או שלא?
 
לגבי העתיד

אני יכולה להעיד שזה ממש לא מעיד על כלום - מגיל 4 ראינו רופא (במצטבר) 5-6 פעמים, מתוכם פעם בגלל תגובה אלרגית לתולעי אורן (כל הכתה של עומר הגיעה למיון ביחד) ופעם בגלל מכת כדור בכדורגל. לגבי חיזוקים - אם אם ושיטתה. אני השתמשתי בכל חיזוק אפשרי בזמנו, והחיזוק היחידי שעזר היה ההגעה לגיל 3-4
אז פסקו ההתקררויות, השפעות, החום, הוירוסים, השלשולים, התקפי הסטרידור - הכל נגוז. השאלה המעניינת שעלתה אצלי דווקא כשהבנו שרעות חסונה יותר היא, האם זו תסמונת ילד ראשון? אולי...
 

אפרתש

New member
אצלנו לא היה ככה

עד גיל שלוש היתה במשפחתון, ונעדרה מהגן פחות מעשרה ימים בכל שנה (על כל השנה, מצטבר). מאז תחילת השנה חלתה פעם אחת, וגם זה כי אבא שלה הדביק אותה. אצלה בגן כמעט אין היעדרויות של ילדים חולים. שמעתי על גנים בהם במשך החורף הגן בחצי תפוסה. אצלנו זה לא ככה. הדבר היחיד שהיא תפסה בגן זה כינים .... אפשר גם לבדוק מה נהלי ה"הבאת ילד חולה לגן". יכול להיות שהורים מביאים ילד בתחילת המחלה, או מזדרזים להביאו בסופה? החלפת גן זה דבר קשה, ולכן קשה לי לאמר לך. בלי קשר למחלות אני בעד מסגרת קטנה לילדים בגיל הזה.
 

mishtal

New member
אבל כיצד

ניתן לדעת האם הילד חולה לפני שפרצה המחלה? יש תמיד את היום-יומיים לפני, כשהוירוס עדיין בתהליך דגירה. אם הילד עירני, פעיל וללא חום לא ניתן לדעת או לנבא שהמחלה בפתח...
 

אפרתש

New member
יש "ההורים המקווים"

אתמול הוא היה קצת קוטצ', והעיניים שלו היו קצת אדומות, אבל זה בטח כי הוא היה עייף, אז ניקח אותו לגן.... המטפלת התקשרה להגיד שהילדה משלשלת, אבל זה בטח שום דבר, אז נחכה עד שהיא תתקשר להגיד שהילדה גם מקיאה.... והגננת מתקשרת בעשר להגיד שהילד חולה, אבל נחכה עוד כמה שעות עד שנגיע לקחת אותו.... אחת הסיבות שאני חושבת שטוב שיש הורה בבית, זה בשביל שההחלטות על "האם להשאיר את הילד היום בבית" יהיו מתוך מחשבה טהורה על טובת הילד, ללא אילוצי "הוא נראה גבולי, אבל לי יש היום ישיבה חשובה, אז נחליט שהוא בסדר".
 
לא צריך הורה בבית בשביל זה

אולי אנחנו מההורים ההפוכים למעצבנים האלה שאת מתארת ושמדביקים את כל הגן, אבל שנינו מוכנים לכל שינוי בלו"ז העבודה ושינינו מהותית את חיינו על מנת שיתאימו למתכונת גמישה יותר, תוך ששנינו משלמים על זה מחיר כלכלי ומעמדי לפחות לעשור חייהם הראשון של הילדים - אבל על כל אפצ'י אפשר להשאיר את הילדים בבית. לפעמים נעזרים בסבתא או מטפלת, אז מה? יש פתרונות, גם להורים שעובדים במשרות נוקשות יותר.
 

Kalla

New member
לא צריך בשביל זה לשבת בבית.

זה עניין של מצפון של ההורה, לא של העיסוק שלו. גם כשעבדנו שנינו בעבודה תובענית מחוץ לבית, ךלפעמים עד השעות הקטנות של הלילה, טלפון מהגן תמיד היה קדוש. ותמיד חיכיתי שהילד יהיה בריא לגמרי ולא סתם בלי חום לפני שהוא נשלח שוב לגן.
 

אפרתש

New member
כנראה אני בן אדם של שחור ולבן

או סתם מעדיפה פתרונות נקיים. טלפון מהגן תמיד קדוש. אבל מאד קשה לקום ולצאת מפגישות, לאחר במסירה של פרויקט חשוב, לבטל פגישה שאני הייתי אמורה להציג בה דברים ... אני הייתי בעד להגיד - במקום להיקרע בכל יום מחדש, במקום המאבקים היומיומיים של "צריך להיות סבלני עם הילד בבוקר אבל אני כבר על קוצים", במקום בעיות ה"אני לא בטוחה אם היא כבר 100% בסדר, אבל כבר נעדרתי מהעבודה 10 ימים", במקום להיקרע בין שתי העבודות ולהרגיש שאף אחת אני לא עושה כמו שצריך, אני בעד לחתוך. אני לא מתווכחת כאן איתכן, ובטח לא מנסה לשנות את דעתכן. יש בינינו הבדלי אופי ודרכי התמודדות.
 

אפרתש

New member
עוד הערה קטנה על מצפון של הורה

היה לפני כמה חודשים סיפור על אישה שהשאירה ילד חולה בן חמש לבד בבית. עם כל הכעס עליה, היא תיארה את המצב שבו היא חיה. אם היא היתה נשארת איתו, היו מפטרים אותה (כשאת פועלת דחק בשכר מינימום, הסיכוי שלך בתביעה נגד המעביד נמוך ביותר). ואין לה שום רשת תומכת - לא קרובים, לא חברים טובים בסביבה. הסיפור הזה השאיר לי טעם מאד לא טוב, של מה שקרה לחברה שלנו. היא לא אמא חסרת מצפון, היא אמא חסרת אונים, שהמדינה שלנו היום לא נותנת לה את התמיכה שהיא צריכה.
 

Kalla

New member
נכון, זה מקרה מאוד מצער

אך לא על מקרה כזה דיברתי, אלא הגבתי לתיאור שלך של הורה שלא נשאר בבית מסיבות אחרות לגמרי. לא שוללת את גישתך - כל אחד ומה שמתאים לו - אלא את הטענה הגורפת שהורים שנשארים בבית עדיפים מהבחינה הזאת על פני הורים עובדים.
 
למעלה