לא מבין למה אנשים נהיים מתוסכלים
קשה להכיר חברים במסגרת שהיא לא תיכון, צבא, אוניברסיטה, טיול, עבודה, דירה עם שותפים. ומכל הרשימה הקצרה שנתתי להכיר חברים בעבודה זה הכי קשה, הם יהיו וישארו חברים לעבודה אלא אם באמת הצלחתם להתחבר לבנאדם. שבאתי לאנגליה הייתי מוכן לזה נפשית שכנראה לא יהיו לי חברים, בעבודה יש לי אחלה קשר עם קולגות, מבחינת שיחות, הומור, כולם מרגישים בנוח לידי וכולם מדברים איתי הכי חופשי, אבל... לא משנה כמה האופי שלי קל לעיכול, אף אחד מהם לא יהיה חבר אמיתי, אולי אשתה איתם בירה בפאב, אבל אני תמיד אשאר חבר לעבודה, כמו שקולגות אחרים נחשבים חברים לעבודה. אנשים הם חברים לעבודה, אחרי העבודה לאנשים יש את החברים שלהם מהתיכון, קולג', שותפים ממש קרובים, בדרך כלל הם לא יחפשו "חבר" חדש, יש להם כבר חברים. קשה להכיר חברים קרובים, לא סתם מישהו לשבת איתו על כוס קפה פעם ביובל אלא חבר אמיתי, מהסוג שרגיש בנוח להתעקל עליך לבוא לקניון לקנות בגדים. אני אתן דוגמה מנסיוני, שהגעתי לאנגליה גרתי בהוסטל בערך שלושה שבועות, הכרתי שם בחור מדרום אפריקה, שהיה בסיטואציה דומה והתחברנו, הלכנו לאכול ביחד, עשינו קניות ביחד, הלכת לשתות ביחד, התחברנו בקלות בגלל שהיינו באותו הראש ובסיטואציה דומה - הבנאדם היה בלי חברים גר בהוסטל. לא משנה לאיפה תעברו לגור, זה לא המיקום, זה הסיטואציה והנסיבות שיפגישו אותך עם אנשים. אני לא מנסה לבאס, אבל זה קשה, צריך להשלים עם זה ולקוות שסיטואציה מסויימת מתישהו תפגיש אותך עם אנשים שרוצים להיות בחברתך ואת בחברתם.
קשה להכיר חברים במסגרת שהיא לא תיכון, צבא, אוניברסיטה, טיול, עבודה, דירה עם שותפים. ומכל הרשימה הקצרה שנתתי להכיר חברים בעבודה זה הכי קשה, הם יהיו וישארו חברים לעבודה אלא אם באמת הצלחתם להתחבר לבנאדם. שבאתי לאנגליה הייתי מוכן לזה נפשית שכנראה לא יהיו לי חברים, בעבודה יש לי אחלה קשר עם קולגות, מבחינת שיחות, הומור, כולם מרגישים בנוח לידי וכולם מדברים איתי הכי חופשי, אבל... לא משנה כמה האופי שלי קל לעיכול, אף אחד מהם לא יהיה חבר אמיתי, אולי אשתה איתם בירה בפאב, אבל אני תמיד אשאר חבר לעבודה, כמו שקולגות אחרים נחשבים חברים לעבודה. אנשים הם חברים לעבודה, אחרי העבודה לאנשים יש את החברים שלהם מהתיכון, קולג', שותפים ממש קרובים, בדרך כלל הם לא יחפשו "חבר" חדש, יש להם כבר חברים. קשה להכיר חברים קרובים, לא סתם מישהו לשבת איתו על כוס קפה פעם ביובל אלא חבר אמיתי, מהסוג שרגיש בנוח להתעקל עליך לבוא לקניון לקנות בגדים. אני אתן דוגמה מנסיוני, שהגעתי לאנגליה גרתי בהוסטל בערך שלושה שבועות, הכרתי שם בחור מדרום אפריקה, שהיה בסיטואציה דומה והתחברנו, הלכנו לאכול ביחד, עשינו קניות ביחד, הלכת לשתות ביחד, התחברנו בקלות בגלל שהיינו באותו הראש ובסיטואציה דומה - הבנאדם היה בלי חברים גר בהוסטל. לא משנה לאיפה תעברו לגור, זה לא המיקום, זה הסיטואציה והנסיבות שיפגישו אותך עם אנשים. אני לא מנסה לבאס, אבל זה קשה, צריך להשלים עם זה ולקוות שסיטואציה מסויימת מתישהו תפגיש אותך עם אנשים שרוצים להיות בחברתך ואת בחברתם.
