תגובה בריונית מצויה.
בכל חוקי התעבורה בעולם, ובכל הענפים של התעבורה (יבשתי, ימי ואוירי) תמיד, אבל תמיד החזק והמהיר צריך לתת זכות קדימה לחלש ולאיטי. נכון שזה הפוך מההגיון הבריוני הנפוץ - אני ברכב, אני חזק ומהיר, אז שהזקן והילד יואילו בטובם לעצור ועמוד עד שאני עובר. החוק נלחם בבריונים ולכן קבע בתנה 67: 67. (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך. (ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד. ======== ולכן, כנהג, אתה מחויב אפילו לעצור עצירה מלאה עד שכל הולכי הרגל שבמעבר ישלימו את החציה. נכון גם שהחוק קבע להולכי הרגל - בתקנה 110: 110. (א) לא יחצה אדם כביש, אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות. (ב) אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם. (ג) אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת. (ד) בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש, במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש, ולא יתעכב בכביש שלא לצורך. === בסעיף קטן (ד), אכן נדרש החוצה לעשות זאת בקו ישר ומבלי להתעכב, אבל עדיין חובת החוק וחובת הנוהג ברכב, להיות מוכן לכל טעות ושגיאה של ההולך ברגל ולא לפגוע בו גם אם הוא "עבריין". אתה אינך השופט והתלין של הולך רגל "משוגע" ,ולכן תתן לו את כל האפשרויות להגיע בשלום לצד השני של הנתיב או לחזור על עקבותיו.