שאלה במילולי

noam650

New member
שאלה במילולי

סונטה אמר: " אדם בינוני וצנוע -הוא ישר ; אדם גדול וצנוע- הוא צבוע"
מהי ההנחה שעליה מתבסס סונטה?
1.אדם בינוני מודע לבינוניות שלו
2.אדם גדול מודע לגדולה שלו
3.אדם גדול אינו יכול להיות ישר
4.אדם בינוני אינו יכול להיות צבוע.

אשמח להסבר בפסילת התשובות ובנכונות התשובה הנכונה.
התשובה היא תשובה 2.
 
תשובה (חלקית)

ניתן לנתח את הנתון כך:
אדם בינוני שהוא צנוע, הוא צנוע בצדק, כיוון שאינו מושלם. אדם גדול וצנוע, צנוע שלא בצדק, ולכן יש שתי אפשרויות: או שהוא אינו מודע לגדלותו, או שהוא מתנהג בצניעות למרות שהוא מודע לגדלותו ועל כן אפשר להגדיר אותו כצבוע.
סונטה מגדיר את האדם הגדול כצבוע, ולכן אפשר להבין שהוא מתבסס על ההנחה שהוא כן מודע לגדולתו.

תשובה 3 אינה נכונה (על פי הטענה, אדם גדול אינו ישר אם הוא צנוע, אבל אם הוא אדם גדול - שאינו צנוע - ייתכן שהוא ישר)
תשובה 4 אינה נכונה (על פי הטענה אדם בינוני וצנוע הוא ישר, אבל ייתכן שיהיה אדם בינוני שאינו צנוע, ואז הוא יכול להיות גם צבוע)
תשובה 1, לדעתי פחות מתאימה, אבל בכל זאת יש לי בעיה איתה (כלומר, היא לא שגויה באופן מובהק מספיק...) אפשר לשאול מה המקור לשאלה?
 

israelmiv

New member
לדעתי

גם תשובה 1 אינה נכונה במובהק. אדם בינוני לא -חייב- להיות מודע לבינוניות שלו, בהסתמך על דברי סונטה. זה נכון ש-אם- אדם בינוני הוא צנוע, אז בהכרח הוא מודע לכך לכך שהוא בינוני. אבל יכול להיות שיש הרבה בינוניים לא צנועים, כלומר לא מודעים לבינוניות שלהם.
 
הממ.. לא מדויק

אחרי שאתה קורא את כלל נתוני השאלה, אתה רואה שיש שלושה פרמטרים, סוג האדם (בינוני/גדול) הצניעות שלו, והיושרה שלו (ישר/צבוע).
מכיוון שסונטה אומר שבינוני וצנוע הוא ישר, משתמע שהבינוני (שהוא גם צנוע וישר) מודע לבינוניות שלו. (אם היה נאמר שבינוני וצנוע הוא צבוע, משתמע שהבינוני חיי בסרט שהוא מלך ומתנהג בצניעות צבועה..)
באותו האופן, מכיוון שסונטה אומר שגדול וצנוע הוא צבוע, משתמע שהאדם הגדול (שהוא גם צנוע וצבוע) מודע לגדולתו ומתנהג בצניעות סתם בשביל הפוזה..

----זהירות, חופר!-----
אז אם ניקח את הטענה שלך, ונתקן אותה קצת על ידי הכנסת פרמטר היושר, נוכל להשליך אותה גם על התשובה השניה (שאמורה להיות נכונה), זה יראה משהו כזה:
1. אדם בינוני לא -חייב- להיות מודע לבינוניות שלו. זה נכון ש-אם- אדם בינוני הוא צנוע, ונאמר עליו שהוא ישר (כלומר, מתנהג בהתאם למה שהוא חושב על עצמו) משתמע שהוא מודע לכך לכך שהוא בינוני. אבל יכול להיות שיש הרבה בינוניים לא צנועים, ובהינתן שהם ישרים (כלומר מתנהגים בהתאם למה שהם חושבים על עצמם) משתמע שהם לא מודעים לבינוניות שלהם.
2. אדם גדול לא -חייב- להיות מודע לגדולה שלו. זה נכון ש-אם- אדם גדול הוא צנוע, ונאמר עליו שהוא צבוע (כלומר, מתנהג באופן שאינו תואם את איך שהוא תופס את עצמו) משתמע שהוא מודע לכך לכך שהוא גדול, ורק מתנהג כאילו אינו כזה. אבל יכול להיות שיש הרבה גדולים לא צנועים, ובהינתן שהם צבועים (כלומר מתנהגים באופן שאינו תואם את איך שהם תופסים את עצמם) משתמע שהם לא מודעים לגדולה שלהם (מתנהגים בגאווה אבל זו צביעות -> בעצם חושבים שהם לא משהו מיוחד...).

אפשר עוד להמשיך ולחפור ולכסות עוד מקרים אפשריים, אבל נראה לי שהבנו את העיקרון...
אינטואיטיבית, התשובה השניה יותר מתאימה. כי החלק הראשון של הטענה של סונטה הוא די טריוויאלי, ואנחנו מחפשים משהו שיסביר את החלק השני.
אבל אם חופרים בזה לעומק, שתי התשובות שקולות באיך שהן מתייחסות לנתונים, לכן שתיהן נכונות באותה מידה.
השאלות של המרכז הארצי מאופיינות בחדות ומובהקות. אני לא מאמינה ששאלה כזאת (עם התשובות הללו) יכולה להופיע במבחן.
 

israelmiv

New member
תשובה

(ואני מבטיח שקראתי הכל, ומקווה שהבנתי)

אם יש גדולים שאינם מודעים לעצמם, כיצד סונטה יודע שכל גדול צנוע הוא צבוע? יתכן שהוא ישר ולא מודע לעצמו. בהכרח שהוא הניח שכל גדול מודע לעצמו.

לעומת זאת, אי אפשר להגיד אותו דבר על החלק של הבינוני. אם בינוני הוא צנוע, הוא בהכרח ישר.

בהתאם למה שכתבת, אני משער שתעני: כיצד סונטה יודע שכל בינוני צנוע הוא ישר? יתכן שהוא אינו מודע לעצמו ושחושב שהוא גדול, ולכן הצניעות שלו היא בעצם צביעות. בהכרח סונטה הניח שכל בינוני מודע לעצמו.

מבחינה פורמלית זאת אכן טענה נכונה, ולא חשבתי עליה. אבל מבחינת ההגיון והשכל הישר, אני חושב שאפשר לדחות אותה. השימוש שסונטה עושה במילה צבוע הוא שימוש מקובל. מאידך, אין סיכוי שמישהו יקרא צבוע למישהו שמתנהג בצניעות הראויה לו, רק בגלל שהצניעות הזאת לא עולה בקנה אחד עם מה שאותו אדם מרגיש כלפי עצמו. אנשים פשוט לא מדברים ככה.

לכן, אם הייתי נדרש לפרש את סונטה הייתי בוחר רק באפשרות 2 . יתכן גם שזה תלוי בסוג הקורס שהייתי משתתף בו: פילוסופיה, שם כנראה נדרשת לוגיקה מדויקת, או ספרות, היכן שיש חשיבות לכוונת המשורר ולקונטקסט..
 
אני מסכימה, ולכן אמרתי ש-2 מתאימה יותר

ובכל זאת, המובהקות שמאפיינת את התשובות של המרכז הארצי לא קיימת כאן.

זה אחד ההבדלים הבולטים בין חומרים של מכונים לעומת חומרים של המרכז הארצי. גם אצל המכונים הטובים ביותר, קיימות (בעיקר במילולי) שאלות שיש בהן מקום לויכוח מהי התשובה הנכונה. אצל המרכז הארצי זה לא קיים.

מי שמצטיין בהבנת הנקרא, לדוגמה, יכול למצוא את עצמו מתלבט בין תשובות שונות כשהוא פותר סימולציות. אבל כשהוא יגיע למבחן האמיתי, אם הוא אכן מבין היטב את הנקרא, הוא יגלה שהתשובה הנכונה הרבה יותר קלה לזיהוי.
 

israelmiv

New member


את מסבירה טוב.
 
למעלה