הממ.. לא מדויק
אחרי שאתה קורא את כלל נתוני השאלה, אתה רואה שיש שלושה פרמטרים, סוג האדם (בינוני/גדול) הצניעות שלו, והיושרה שלו (ישר/צבוע).
מכיוון שסונטה אומר שבינוני וצנוע הוא ישר, משתמע שהבינוני (שהוא גם צנוע וישר) מודע לבינוניות שלו. (אם היה נאמר שבינוני וצנוע הוא צבוע, משתמע שהבינוני חיי בסרט שהוא מלך ומתנהג בצניעות צבועה..)
באותו האופן, מכיוון שסונטה אומר שגדול וצנוע הוא צבוע, משתמע שהאדם הגדול (שהוא גם צנוע וצבוע) מודע לגדולתו ומתנהג בצניעות סתם בשביל הפוזה..
----זהירות, חופר!-----
אז אם ניקח את הטענה שלך, ונתקן אותה קצת על ידי הכנסת פרמטר היושר, נוכל להשליך אותה גם על התשובה השניה (שאמורה להיות נכונה), זה יראה משהו כזה:
1. אדם בינוני לא -חייב- להיות מודע לבינוניות שלו. זה נכון ש-אם- אדם בינוני הוא צנוע, ונאמר עליו שהוא ישר (כלומר, מתנהג בהתאם למה שהוא חושב על עצמו) משתמע שהוא מודע לכך לכך שהוא בינוני. אבל יכול להיות שיש הרבה בינוניים לא צנועים, ובהינתן שהם ישרים (כלומר מתנהגים בהתאם למה שהם חושבים על עצמם) משתמע שהם לא מודעים לבינוניות שלהם.
2. אדם גדול לא -חייב- להיות מודע לגדולה שלו. זה נכון ש-אם- אדם גדול הוא צנוע, ונאמר עליו שהוא צבוע (כלומר, מתנהג באופן שאינו תואם את איך שהוא תופס את עצמו) משתמע שהוא מודע לכך לכך שהוא גדול, ורק מתנהג כאילו אינו כזה. אבל יכול להיות שיש הרבה גדולים לא צנועים, ובהינתן שהם צבועים (כלומר מתנהגים באופן שאינו תואם את איך שהם תופסים את עצמם) משתמע שהם לא מודעים לגדולה שלהם (מתנהגים בגאווה אבל זו צביעות -> בעצם חושבים שהם לא משהו מיוחד...).
אפשר עוד להמשיך ולחפור ולכסות עוד מקרים אפשריים, אבל נראה לי שהבנו את העיקרון...
אינטואיטיבית, התשובה השניה יותר מתאימה. כי החלק הראשון של הטענה של סונטה הוא די טריוויאלי, ואנחנו מחפשים משהו שיסביר את החלק השני.
אבל אם חופרים בזה לעומק, שתי התשובות שקולות באיך שהן מתייחסות לנתונים, לכן שתיהן נכונות באותה מידה.
השאלות של המרכז הארצי מאופיינות בחדות ומובהקות. אני לא מאמינה ששאלה כזאת (עם התשובות הללו) יכולה להופיע במבחן.
