על מדע, גאווה, וה"על-טבעי" :
שלא תחשוב לרגע שאני מבטל מכל וכל את האפשרות שיש תופעות שמעבר להבנתנו. להיפך. בתור אדם שמנסה להיות רציונלי ומשכיל, אני לא יכול ולא מוכן ולא רוצה להתעלם מהאפשרויות הללו. לאורך כל ההיסטוריה אנשים חשבו שהם יודעים הכל, ולאורך כל ההיסטוריה הם טעו. בימי-הביניים היו בטוחים שהכל ידוע ואין מה לגלות (!). בזמן הרנסאנס הדיעה השלטת היתה שהכל כבר נתגלה ע"י היוונים הקדמונים ונשכח מאז וצריך לגלות מחדש (ולכן קראו לזה רה-נסאנס, כלומר התגלות מחדש). בסוף המאה התשע-עשרה הפיזיקאים הצהירו בגלוי שהכל כבר ידוע (אחרי שגילו את החשמל והמגנטיות וכו') ועכשיו רק צריך להבהיר פרטים קטנים. זה היה עשר שנים לפני איינשטיין, מכניקת הקוואנטים, והכל. ויש עוד דוגמאות שחבל על הזמן. אז למה שנחשוב שדווקא אנחנו, אנשי המאה העשרים ואחת המוקדמת, גילינו את האמת המלאה? איזו גאווה מטופשת מצידנו! בוודאי עוד נכונו לנו הפתעות מרעישות, ואני אשמח לחוות אותן. בקשר לתופעות הקרויות בטעות "על-טבעיות": מה פירוש "על-טבעי?" אם זה קיים, זה כלול בטבע. "על-טבעי" יכול להיות רק ישות אלוהית, למי שמאמין, ואני לא חושב שקריאת מחשבות שייכת לתחום האלוהי יותר מחזיזי ברק. גם חשמל היה "על טבעי" עד שהסבירו אותו. השם הנכון יותר הוא "בלתי-מוכרים למדע", וזה יותר בריא לכולם, אפילו אם זה פחות קליט. לדעתי, מי שטוען קטיגורית ש"אין דבר כזה" תופעות כפי שאנחנו מזכירים כגון קריאת מחשבות, הזזת חפצים בכוח המחשבה, חיזוי העתיד, תפיסה "על-חושית" (ושוב, תפיסה בחושים שעוד לא הצלחנו לאתר) וכו', חוטא לאמונה המוצהרת שלו. המדע ואנשי-המדע מכירים בכך שעוד לא נתגלה הכל. מי שכופר בכך הוא חסיד שוטה של הרציונליזם (אפילו אם הוא מדען מכובד ונשוא-פנים). זה לא אומר, כמובן, שצריך לקבל כל נודניק עם חפיסת קלפים בתור פורץ-דרך מדעי. וצריך להיזהר ולהישמר מאד מאנשים שמנסים להרוויח (כסף, מעמד, הכרה) מהדברים האלה. יש מכוני-מחקר לפאראפסיכולוגיה, כדאי מאד להעסיק שם קוסמים, וברגע שיצאו משם תוצאות אמינות, הדירות (repeatable) ותקפות, כולל הסבר למנגנון-פעולה, כמו בכל תחום, הממסד המדעי יקבל, אף אם בחריקת-שיניים, בדיוק כמו שהוא קיבל בעל-כורחו את התיאוריות של איינשטיין, דארווין, ברברה מקלינטוק ( "גנים קופצים", אל תשאל), גלילאו, רוברק הוק, וכל מי שפרץ פריצת-דרך חשובה ומהפכנית. אבל צריך להביא תוצאות. בקשר להיפנוזה והשפעות על התודעה האנושית והקישורים של זה לגוף האנושי וכל זה: המדע כיום מכיר את הנושא ומקבל ללא עוררין את ההנחה שיש קשר משמעותי (ודו-כיווני) בין מה שאדם מרגיש, חווה וחושב בתודעתו לבין מה שקורה לו בגוף. דוגמא טריוויאלית: איש חושב על בחורה יפה (תודעה) ומקבל זיקפה (תוצא פיזיולוגי). דוגמא עוד יותר טריוויאלית: אתה חושב "עכשיו אני הולך להרים את היד" והיד מתרוממת. דוגמא יותר מורכבת: אדם מפוטר מעבודתו, מתבאס, וחוטף שפעת (המערכת החיסונית נחלשת בגלל מצב-רוח). אז הקישורים קיימים, ומשפיעים על כל דבר בערך. תחום המחקר הקרוי "פסיכו-נוירו אימונולוגיה" חוקר את ההשפעות שיש למוח על מערכת-החיסון (כמו בדוגמא האחרונה שנתתי). ומצבי התודעה כשלעצמם עוד רחוקים מאד מלהיות מובנים. אנחנו יודעים שיש שם עוד הרבה מאד דברים שאנחנו לא מבינים, או לא מבינים לגמרי. המדע לחלוטין עוד לא "מיצה" את המחקר בתחום, וזה אפילו בלי להיכנס לקריאת מחשבות וכיו"ב. להרחבות אתה מוזמן לקרוא את הספרון "זמן ותודעה" של אבשלום אליצור, בהוצאת הספריה המשודרת (להשגה בכל סטימצקי). אני מבטיח לך הנאה והשכלה. וכמובן, המוח האנשוי לא עובד לינארית כמו שאולי היינו רוצים לחשוב. אנחנו רוב הזמן חושבים שאנחנו תופשים את המציאות כהווייתה, אבל כמו בסרט הגורליה המפורסם שהזכרת, בדרך-כלל אנחנו די עובדים על עצמנו ומפספסים או ממציאים בטעות חתיכות די משמעותיות. צריך להיזהר ולא לקבל אפילו את מה שאנחנו רואים או זוכרים כעובדה אובייקטיבית.
