רק רוצה לשתף...
שחברה שלי, שהתחילה לנסות להכנס להריון יחד איתי, ילדה היום. ועם השמחה שלי בשבילה, מנקר בי עצב וגעגוע, ויותר מכל אני כועסת על עצמי כיוון שאפילו לשבריר שניה לא הייתי במאה אחוז שמחה למענה. אפילו לרגע לא יכולתי להפסיק לחשוב על עצמי. אז היום בערב נלך לבקר אותה ואת בעלה המאושר, ואני אחייך - ואנסה להחביא את הצביטה הזו שיש בי בפנים. חוץ מזה שסיפרנו לאחותי ולחמותי על תחילת הטיפולים, ועכשיו נותרו רק ההורים שלי (שוודאי יקחו זאת די קשה). אבל לפחות לא ישאלו אותנו יותר "נו? מתי כבר???...."
שחברה שלי, שהתחילה לנסות להכנס להריון יחד איתי, ילדה היום. ועם השמחה שלי בשבילה, מנקר בי עצב וגעגוע, ויותר מכל אני כועסת על עצמי כיוון שאפילו לשבריר שניה לא הייתי במאה אחוז שמחה למענה. אפילו לרגע לא יכולתי להפסיק לחשוב על עצמי. אז היום בערב נלך לבקר אותה ואת בעלה המאושר, ואני אחייך - ואנסה להחביא את הצביטה הזו שיש בי בפנים. חוץ מזה שסיפרנו לאחותי ולחמותי על תחילת הטיפולים, ועכשיו נותרו רק ההורים שלי (שוודאי יקחו זאת די קשה). אבל לפחות לא ישאלו אותנו יותר "נו? מתי כבר???...."