אולי זה עניין של הזמן שאני פה
כי אמרו לי שהחצי שנה הראשונה הכי קשה, והקשיים מתחילים מאוחר יחסית. אז אחרי 5 חודשים, התחילו הגעגועים.... וזה אולי לא כל כך רומנטי כמו גשם בכינרת, חוף הים או שלג בירושלים (שזה דרך אגב השלג הראשון שיצא לי לראות בחיים, וגם האחרון עד שהגעתי לפה ומאז אני רואה רק שלג... וזה אכן מחזה מדהים), אבל זה מה שאני מתגעגעת אליו. יום שישי בצהריים, קפה מסריק על הפינה של הכיכר בת"א, העיר מתחילה להוריד קצב לקראת שבת, אני והחברות שלי על כוס קפה הפוך טוב עם הרבה קצף, והמון דיבורים על כל השטויות בעולם, רק לא על הדברים החשובים שהטרידו אותנו לאורך כל השבוע. אנשים ממהרים הבייתה מסביב עם שקיות של סופר, אנשים הולכים לים, שמש ונעים וחם... זה מה שאני כרגע הכי מתגעגעת אליו. פשוט קפה בת"א של יום שישי בצהריים עם הבנות