רק אותי זה מעצבן???

[vered4]

יש עוד שתי אפשרויות../images/Emo13.gif

שדווקא יש בהן הגיון: "החזק"- מה שנכון נכון "החוקי" - אצלינו במיוחד זה נכון- כי אנחנו רק כדין ולא כדת.

 

[ליליה והגמדים]

מה זה המושג הזה????

למרות ההסבר, לא הבנתי

 

[אמא שרון]

לא באמת יודעים, מעלים השערות

ואסוציאציות לשם הזה.

 

[הילהל]

למה לא?

אני ביפקשתי הסברים םלמילה. כנראה יןש לי בעיה נפשית עם "הקטנה" - כי אני שמה לב שזו פעם שניה שזה מה שנדמה לי שקורה. אבל לטעמי יש בזה התחמקות מהבעיה. אם המילה "בעלי" מפריעה למישהי - שלא תשמתש בה ולא תנסה להפטר מאי הנוחות ע"י ההקטנה או ההתנחמדות הזו (לי הוסבר שזה בעל+תעלול. איך השותף שלך לחיים קשור לתעלולים?). ואם היא בסדר (לי, למשל, היא לא מפריעה) - משתמשים בה ודי. אישית, מכיוון שאנחנו טורחים על השוויוניות והשיתופיות שלנו לא מעט, אנחנו לא מוטרדים מהמילה. אבל אני יודעת שהיא מטרידה רבים, ולכן לרוב משתמשת ב"בן זוג", או בשם הפרטי של האיש, או ב"אבא של יונתן" (בפורום "להיות הורים, למשל, הוא ידוע כאבויונתן".

 

[She Dolphin]

גם אם הוא היה בעלי ../images/Emo8.gif

לא הייתן תופסות אותי קוראת לו בעלול

... אצלנו: "בן זוגי", למרות הסרבול (התרגלתי, זה לוקח לי שניה להגיד את זה

).

 

[נעה גל]

איזה קטע! ואני חשבתי בעל+לול=בעלול

 

[שחר של עמית]

ואני "נמלטתי" מההתלבטות איך לכנות

אותו, בכך ש"הוא" כלל לא קיים בחיינו.

 

[nonana]

../images/Emo3.gifאפשר סתם זוגי ללא הבן

זוגי אומר. אפשר גם שותפי.

 

[לאה_מ]

או לכתוב בנזוגי ואז זה לא יהיה

שתי מילים

אני מעדיפה בן זוגי, וזה לא ממש מכביד עלי. "בעלול" פשוט לא מסתדר לי עם כלום...

 

[nonana]

יש לי חברה

שמאז שיש להם ילדים הם קוראים אחד לשני אמא ואבא.

 

[דנה השניה]

מה לגבי "בחור" ../images/Emo35.gif

בחור - במשמעות "זה שבחרתי". ועד כמה שאני יודעת, המינוח הזה היה נפוץ בימי העליה השניה ונעלם מאז.

 

[אמא שרון]

יש גם "הבוחר" (עם סגול)

שזה בהטעמה ביאליקית, הבחור שנבחר.

 

[zimes]

"א-בוחר" זה בדיוק "בחור",

רק בהגיה אשכנזית. יותר מזה - ביידיש (תקנית, יש חיה כזאת) כותבים את זה "א-בחור".

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo6.gif

מילה שלא שמעתי מזמן (בדיוק הבוקר הזכירו לי שסבתי ז"ל קראה לי חוֹנֶה

)

 

[אמא שרון]

ברת מזל, לסבתא שלי קראו חנְקו

 

[אמא שרון]

נו-טופ, שיהיה: א-בוחר

אני יודעת? שמעתי את זה, לא קראתי את זה. רגע, את יודעת יידיש? הילהיל (נדמה לי) דיברה על HUSBAND, שזה גם עם משמעות של בעלות, בעל משק חי או משהו כזה. בדיאליקטים שוויצריים שונים (והגרמנית השווצרית היא גרמנית יותר עתיקה, כי אלה היו מבודדים למדי מסיבות גאוגרפיות ואחרות), "HUS" (נהגה "הוּס") זה לגמרי בית או משק, ואת ה"BAND" לא הצלחתי לסגור עדיין. נבדוק. אפרופו יידיש, כאן בבית הכנסת בחגים, מברכים "גוט יונ-טופ" שזה יום-טוב-טוב. חמודים.

 

[zimes]

../images/Emo32.gif כן. מעט יידיש.

ברור - "יונטפ" זה חג (יום טוב). ככה אומרים חגשמח, בכל קהילה דוברת יידיש. כל כך נורמלי בעיני, שלקח לי זמן להבין מה הצחיק אותך בזה... זהו. סליחה, נעהלאה. מכאן - בפורום יידיש - 516.

 

[ליליה והגמדים]

אני קוראת בתדהמה

את הדברים וממש מזדהה כאן עם מי שכתבה, שכייף שאין לי "הוא" לקרוא לו בכינויים הולמים או שאינם הולמים. "בעלול" נשמע לי בזוי - האם הנסיון לצאת ממתכונת שפתית-דורסנית של "אשתי" ו"בעלי" משמעותו לרמוס את הגבר? פרוש מתמיה לשוויון....

 

[הילהל]

את רצינית?

כלומר, את חושבת שהעובדה שצריך לשבור את הראש על כינוי עושה את זה כייפי וטוב שאין "הוא"? נכון שלא הבנתי נכון? יש סיבות טובות בהרבה להיות בלי "הוא" וגם סיבות טובות להיות עם. הכינוי הוא מהבעיות הקטנות יותר והקלות יותר לפתרון.

 

[ליליה והגמדים]

זו מערכת שלמה ../images/Emo13.gif

אני גם "לא מכבסת את התחתונים" לאף אחד, למשל....