והנה הפתרון
כמו שכתבתי, לדעתי רוב התינוקות צריכים הרבה מאוד מגע פיזי. בהנקה, זה חלק בלתי נפרד מהאכלה. תוך כדי האוכל, את נותנת לילד את המגע. גם בשלב בו הילד כבר בורח ממך, וזוחל ומסתקרן, את נותנת לילד את המגע הזה, תוך כדי שאת עושה משהו לא פחות חשוב - מתן אוכל. זה חסכוני מאוד בזמן. עוד דבר שלדעתי בולט יותר במשפחות גדולות, ופחות במשפחות קטנות. לטעמי הילד צריך תשומת לב הורית, ופחות תשומת לב שיבטית. במשפחה גדולה, לאב ולאם יש נטיה, להטיל על ילדיהם היותר גדולים חלק מהטיפול בתינוק, הכולל את ההזנה, הניחום, הטיול בעגלה. דבר זה נמנע חד משמעית, כאשר התינוק יונק. יש כאן חיוב למגע אימהי (שהיא בעצמה הורה בדך הטבע), ואין האם יכולה להטיל את המשימה על האחים הגדולים. אני חזרתי עכשיו משיעור שנמשך כשש שעות. עייפה ויגעה. לו הייתי באה הביתה, והיה לי תינוק יונק, מיד היה ברור שהוא מגיע אלי, ואני זו שמטפלת בו. אם הייתי מגיעה הביתה, והיה לי תינוק לא יונק, הייתי נותנת אותו לגדול שלי, אפילו לרבע שעה, כדי שאני אנוח. עכשיו נניח שאני מודעת להבדל, ולא רוצה לגרום לילדי את החסר הזה באם, ואת עודף העבודה כאח בכור. או אז, היה עלי לבא עיפה מהעבודה, להכין את הבקבוק, להתחיל להתמזמז עם טמפרטורות, ולהחזיק את התינוק על ידי תוך כדי הזנה. השלמת החסר במגע פיזי על ידי אם לא מיניקה, תוך כדי הזנה, קשה בעיני בהרבה, מאשר מתן המגע הפיזי תוך כדי הנקה. עכשיו, יכולה לבא אם ולהגיד, לי זה קל. יכולה לבא אם ולהגיד, לא יקרה כלום לגדול אם הוא יעזור קצת. אבל מה קורה אם באה אם ואומרת - הילד לא צריך מגע? האם היא לא שללה ממנו את הזכות הזו בהיותו קטן קטן, בכך שהיא חנכה אותו להעדר מגע? בכך שכאשר הוא בכה "ורצה רק על הידים" היא השכיבה אותו בסלקל בוכה? האם כאשר הוא התעורר בלילה, היא פעלה על פי שיטת חמש הדקות, בגיל רך מאוד, ובכך התעלמה מבקשתו להיות צמוד אליה? האם היא באה ואמרה - אני רואה שהילד רוצה לישון איתי, אבל זה מתאים רק לשבטים אינידאינים בהרי האפלאצ´ים ולא למדינה מודרנית במאה ה-21 ? אני חושבת שאם את קוראת בפורומים של הורים, את רואה שאחת הבעיות שאמהות מתלוננות עליה, היא התעוררות בלילה, והילד רוצה כל הזמן על הידים. האם האם מפרשת זאת רק כניג´וס, או כצורך שיש למלא אותו? ואם את סבורה שזה צורך שיש למלא אותו, בהנקה הוא פשוט הכי קל למילוי.
כמו שכתבתי, לדעתי רוב התינוקות צריכים הרבה מאוד מגע פיזי. בהנקה, זה חלק בלתי נפרד מהאכלה. תוך כדי האוכל, את נותנת לילד את המגע. גם בשלב בו הילד כבר בורח ממך, וזוחל ומסתקרן, את נותנת לילד את המגע הזה, תוך כדי שאת עושה משהו לא פחות חשוב - מתן אוכל. זה חסכוני מאוד בזמן. עוד דבר שלדעתי בולט יותר במשפחות גדולות, ופחות במשפחות קטנות. לטעמי הילד צריך תשומת לב הורית, ופחות תשומת לב שיבטית. במשפחה גדולה, לאב ולאם יש נטיה, להטיל על ילדיהם היותר גדולים חלק מהטיפול בתינוק, הכולל את ההזנה, הניחום, הטיול בעגלה. דבר זה נמנע חד משמעית, כאשר התינוק יונק. יש כאן חיוב למגע אימהי (שהיא בעצמה הורה בדך הטבע), ואין האם יכולה להטיל את המשימה על האחים הגדולים. אני חזרתי עכשיו משיעור שנמשך כשש שעות. עייפה ויגעה. לו הייתי באה הביתה, והיה לי תינוק יונק, מיד היה ברור שהוא מגיע אלי, ואני זו שמטפלת בו. אם הייתי מגיעה הביתה, והיה לי תינוק לא יונק, הייתי נותנת אותו לגדול שלי, אפילו לרבע שעה, כדי שאני אנוח. עכשיו נניח שאני מודעת להבדל, ולא רוצה לגרום לילדי את החסר הזה באם, ואת עודף העבודה כאח בכור. או אז, היה עלי לבא עיפה מהעבודה, להכין את הבקבוק, להתחיל להתמזמז עם טמפרטורות, ולהחזיק את התינוק על ידי תוך כדי הזנה. השלמת החסר במגע פיזי על ידי אם לא מיניקה, תוך כדי הזנה, קשה בעיני בהרבה, מאשר מתן המגע הפיזי תוך כדי הנקה. עכשיו, יכולה לבא אם ולהגיד, לי זה קל. יכולה לבא אם ולהגיד, לא יקרה כלום לגדול אם הוא יעזור קצת. אבל מה קורה אם באה אם ואומרת - הילד לא צריך מגע? האם היא לא שללה ממנו את הזכות הזו בהיותו קטן קטן, בכך שהיא חנכה אותו להעדר מגע? בכך שכאשר הוא בכה "ורצה רק על הידים" היא השכיבה אותו בסלקל בוכה? האם כאשר הוא התעורר בלילה, היא פעלה על פי שיטת חמש הדקות, בגיל רך מאוד, ובכך התעלמה מבקשתו להיות צמוד אליה? האם היא באה ואמרה - אני רואה שהילד רוצה לישון איתי, אבל זה מתאים רק לשבטים אינידאינים בהרי האפלאצ´ים ולא למדינה מודרנית במאה ה-21 ? אני חושבת שאם את קוראת בפורומים של הורים, את רואה שאחת הבעיות שאמהות מתלוננות עליה, היא התעוררות בלילה, והילד רוצה כל הזמן על הידים. האם האם מפרשת זאת רק כניג´וס, או כצורך שיש למלא אותו? ואם את סבורה שזה צורך שיש למלא אותו, בהנקה הוא פשוט הכי קל למילוי.
