לסיכום (וסגירת) הדיון...
אני מבין שאין בפורום אנשים עם כוונה רעה, זה בטוח. כולם רוצים לעזור. אבל חייבים להבין שמדובר בד"כ (כמו במקרה שלי) בהורים שמגיעים ללא הבנה של הנושא וללא יכולת ל"סנן" דיעות מכל מיני סוגים. מכאן שכל דבר המגביר את אי הוודאות של ההורה, מיותר, פשוטו כמשמעו. כמעט כל מי שענה, אמר את המילים, "אבחון מסודר". שימו לב בהודעה הראשונית, אבחון מסודר זה מה שאנחנו הולכים לקראתו. מיותר. כאן בדיוק הפרדוקס. הסתירה עצמית הזאת, כמו שעניתי למעלה, בין להגיד אבחון מסודר ולהדגיש את המורכבות לבין להתחיל לזרוק כל מיני השערות מסוכנות, היא טעות גדולה. זה עושה נזק, מגביר את אי הוודאות ולא גורם לאנשים שעונים בכיוון להיראות יותר טוב. מה שכן, אם נניח במקרה הקיצוני יש בעיה כזאת, אז היא תתגלה ב-"אבחון המסודר", לא? (דרך אגב, כל הסימפטומים שיש לבן שלי, היו לי ולאשתי כשהיינו ילדים וחלקם עדיין קיימים. אנחנו מאובחנים באופן יסודי ולכן מכירים את הגבולות). מה שכן, אני חייב להגיד שיש כמה הורים, מדהימים, שבשקט ומאחורי הקלעים בפורום, פשוט נתנו עזרה אמיתית. שיתפו חוויות (מבלי לתת אבחונים מתוחכמים) ועזרו בהמלצות על מקומות טובים. זה כל מה שרציתי. למה זה חייב לקרות מאחורי הקלעים של הפורום? לסיום, אני מבקש, לא רוצה להתווכח עם אנשים באופן תיאורטי, אם אבחנה א' או ב' נכונה וכמה הם מקצועיים או לא ואיך צריך לענות בפורום וכו' וכו'. לא מעניין אותי. אני הורה שנכנס לכאן ומספר לכם איך אני מרגיש. לכן, אנא כבדו אותי ואל תפתחו בויכוח כזה. מבחינתי הדיון הסתיים ותודה לכולם, כי כולם השתדלו, אני בטוח ושתהיה שנה טובה!