רציתי לדעת...

אמרת שלילד אין ''בעיה חמורה כגון

פיגור או אספרגר'' ואני ניסיתי לומר שיש פיגור קל ואספרגר קל ושלשמות של הבעיות לא חייב להיות קשר לחומרתן. (ואין כאן השוואה בין אספרגר לפיגור או בין לקות מסויימת כל שהיא לאחרת).
 
זאת בדיוק הסיבה...

שלא ביקשתי דיעה או אבחון, ביקשתי לשמוע חוויות דומות של הורים אחרים. זה הכול. הרי זו סתירה עצמית, מצד אחד להמליץ על אבחון מסודר אצל איש מקצוע, משום שזה עניין כל כך מסובך ומורכב ומצד שני להתחיל לזרוק שמות של ליקויים ותסמונות בלי שום הבנה של המקרה. זה נזק טהור לנו, להורים, שגם כך אנחנו סובלים מחוסר וודאות. אז אנא ממך, בוא נסיים את הדיון כאן.
 

Jewish Answer

New member
דני, קבל כיוון לבעיה של הילד

יש לי כרגע ילד מטופל כזה, ומה שמצאנו היה מדהים: בדומה לכשרונותיו שאתה מתאר, הוא יכל לבצע מספר מטלות מוטוריות בו-זמנית (בדומה לקיסר יוליוס צזריוס), אך בדמיונו - מפליג מאד, וקשה להבדיל בין הדמיון לבין המציאות. מסתבר, שהיה חסר לו תיאום בין שתי אונות (המיספרות, ימין ושמאל) של המח, ולכן 'גאונותו' אינה מוצאת ביטוי מסודר, דבר שמדכא את הילד, ומקשה עליו. התחלנו לטפל באיחוד שתי ההמיספרות בעזרת תרגילים מתאימים, וכבר ראינו תוצאות. אגב, ישיבה ממושכת מול המחשב/טלויזיה (5-7 שעות בממוצע ליום) גם פגעה בתחום, ונדרש להורים הרבה מאמץ להוריד בשעות הצפייה (בהדרכה ראויה). יש עוד הרבה מה לומר, וכמה מן הדברים אני נמנע מלהגיד בפורום. תוכל לפנות אלי חופשי בפרטי. בהצלחה!
 
תודה על התשובה!

אין לילד שלי קושי להבחין בין מציאות לדמיון, הוא פשוט נהנה יותר מהדמיון. אני אצור קשר במסר.
 
ילד שנהנה מדמיון

התיאור שמסרת לא יצר אצלי רושם של ילד שאינו מתפקד או שיש לו בעיה בבוחן מציאות. נשמע שהוא ילד מרתק שמחזיק בתחומי ידע רחבים. יחד עם זאת, יש פה סל שלם של מרכיבים שצריך לתת עליהם את הדעת: שינה, ויסות, היפר, חולמנות, עולם פנטזיה, קושי בפיצול קשב. כל אילו נקודתיים ונשמע שהם מופעים רק לפרקים קצרים, אבל קיימים מספיק בשביל לבחון אותם לעומק. ולכן אני מצטרפת לחבריי. איבחון רציני ומקיף יוכל לתת מענה הולם. בהצלחה עינת
 
כן כן... אבחון מסודר ../images/Emo13.gif.

תודה לך, את צודקת, אין לו בעיה ברוב המוחץ של הזמן של תפקוד. ממש לא. כל הבעיות שציינת הן בהחלט קולעות. בזכות כמה אנשים חמודים בפורום, מצאנו מקום טוב ואנחנו הולכים לשבור איזו קופה (קטנה) ולעשות, אב, אבח, אבחו, אבחון, אבחון מסודר!
 
לסיכום (וסגירת) הדיון...

אני מבין שאין בפורום אנשים עם כוונה רעה, זה בטוח. כולם רוצים לעזור. אבל חייבים להבין שמדובר בד"כ (כמו במקרה שלי) בהורים שמגיעים ללא הבנה של הנושא וללא יכולת ל"סנן" דיעות מכל מיני סוגים. מכאן שכל דבר המגביר את אי הוודאות של ההורה, מיותר, פשוטו כמשמעו. כמעט כל מי שענה, אמר את המילים, "אבחון מסודר". שימו לב בהודעה הראשונית, אבחון מסודר זה מה שאנחנו הולכים לקראתו. מיותר. כאן בדיוק הפרדוקס. הסתירה עצמית הזאת, כמו שעניתי למעלה, בין להגיד אבחון מסודר ולהדגיש את המורכבות לבין להתחיל לזרוק כל מיני השערות מסוכנות, היא טעות גדולה. זה עושה נזק, מגביר את אי הוודאות ולא גורם לאנשים שעונים בכיוון להיראות יותר טוב. מה שכן, אם נניח במקרה הקיצוני יש בעיה כזאת, אז היא תתגלה ב-"אבחון המסודר", לא? (דרך אגב, כל הסימפטומים שיש לבן שלי, היו לי ולאשתי כשהיינו ילדים וחלקם עדיין קיימים. אנחנו מאובחנים באופן יסודי ולכן מכירים את הגבולות). מה שכן, אני חייב להגיד שיש כמה הורים, מדהימים, שבשקט ומאחורי הקלעים בפורום, פשוט נתנו עזרה אמיתית. שיתפו חוויות (מבלי לתת אבחונים מתוחכמים) ועזרו בהמלצות על מקומות טובים. זה כל מה שרציתי. למה זה חייב לקרות מאחורי הקלעים של הפורום? לסיום, אני מבקש, לא רוצה להתווכח עם אנשים באופן תיאורטי, אם אבחנה א' או ב' נכונה וכמה הם מקצועיים או לא ואיך צריך לענות בפורום וכו' וכו'. לא מעניין אותי. אני הורה שנכנס לכאן ומספר לכם איך אני מרגיש. לכן, אנא כבדו אותי ואל תפתחו בויכוח כזה. מבחינתי הדיון הסתיים ותודה לכולם, כי כולם השתדלו, אני בטוח ושתהיה שנה טובה!
 

zivadina

New member
תגובה לדנא מרופד: פורום הוא מועדון דיונים

ולכן, מטבע הדברים בדיון יהיו התייחסות שונות של המתדיינים. כמו כן, בפורום וירטואלי אנחנו צריכים לסמוך רק על התיאור שנתת, בלי אפשרות להצליב מידע עם גורמים אחרים. לכן, כל אחד מביע כאן את דעתו מתוך נסיונו האישי, ואנשי המקצוע מתוך נסיונם המקצועי, תוך הבנה שאנחנו יכולים לתת לך רק נקודות למחשבה אבל לא פתרון. אני מסכימה אתך שדיון רב מששתפים ודיעות כמו זה עלול לעורר בשואל הרבה ספקות, אבל זהו המחיר של פתיחת בעייה לציבור הרחב במקום ביקור אצל איש מקצוע (שעלול לתת רק פתרון אחד אשר עלול להיות שגוי). בבקשה אל תכעס. השאלה הכואבת שלך עוררה דיון פורה עם התייחסויות טובות ופחות טובות, ואתה מכיר עכשיו את רוב המחשבות שיכולות להתעורר בעקבות הסיפור שלך. בסופו של דבר כדאי לך לסמוך על איש מקצוע אחד ולדבוק בהנחייה שלו, בבחינת "עשה לך רב", עד אשר הדרך שהוא מציע לא תוכיח את יעילותה, ואז תצטרך לחפש איש מקצוע אחר שינחה אותך. נשמח לקבל ממך עדכונים בהמשך!
 
ובכן...

פורום הוא מקום לדיונים, אין ספק. אני לא חושב שצריך לפגוע בצביון הזה. עד כאן דיעה ממלכתית? מצד שני, זה לא פורום בידורי, זה פורום עזרה ותמיכה לנושא רגיש ומורכב. אני בטוח שאני לא מחדש לך כלום. מתוקף זאת, אנשים שעונים כאן מקבלים אוטומטית כוח לא קטן לידיים. הם בעצמם צריכים להיזהר עם הכוח הזה ומנהלי הפורום מהצד השני צריכים (צריכות
) לפקח. במקרה שלי, הייתה דינמיקה לא כל כך טובה, בחלקה. זה מה שאמרתי. אני לא כועס, כי אין כוונת זדון (וגם אם הייתה, לא נראה לי שהייתי מבזבז זמן). אני כן מעיר על הנושא, כי הוא נראה לי חשוב, לי, לכם ולעתיד. זו הזדמנות ללמידה של הפורום, לדעתי הצנועה, הזדמנות לשדרוג. אם זה לא נראה כך מהצד, ניחא. אני עצמי חייב לפחות לציין את זה, את בוודאי מבינה. הרי הדרך הקלה בשבילי הייתה להשתיק או להיכנס לעימות חסר תוחלת. לא בחרתי בזה, בחרתי לספר איך הדברים נראים מהצד שלי מכאן והלאה, זה כבר לא שלי. נשתמע ושנה טובה גם לך!
 
לא צריך להרחיק לכת

הפורום פה אינו בידורי וחבל שאתה מתבטא כך. כאשר אתה בוחר להציג שאלה לכלל הפורום ואינו מכוון אותה לשרשור של רופא או איש מקצוע המתמחה בתחום, אתה צריך לצפות לסוגים שונים של עזרה. כל מי שענה פה התכוון לתרום מידע שיש לו, מניסיון, מחוויות אישיות או רעיונות שונים שרצו לו בראש כאשר הוא קרא את פנייתך. אתה יכול לבחור מה אתה לוקח מהפורום ואיפה אתה מפעיל פילטרים ולראיה כאשר קיבלת תגובה שהבהילה ידעת לעצור ולבקש לסיים את הדיון איתו באופן ספציפי. חבל שלאחר כל התגובות והכוונות הטובות יצאת עם תחושה שכזו וכך גם סיימת את הדיון . בכל מקרה שיהיה בהצלחה בתהליך הערכה של בנכם. עינת
 

zivadina

New member
זה נושא חשוב מאוד וכדאי לפתוח אותו

בבקשה תסביר למה ציפית מן ההודעה שלך, ומאידך, מה קיבלת שלא מצא חן בעיניך. כפי שכתבה לך עינת הפסיכולוגית, יש לנו שרשורים מקצועיים, שבהם הדגש על ייעוץ מקצועי, ויש לנו שרשורי תמיכה, שבהם הדגש על תמיכה הדדית מתוך נסיון אישי. מנסיון של 4 שנים בניהול הפורום, אני חושבת שעלינו על הנוסחה המנצחת (שכיום הרבה פורומים אחרים מנסים להעתיק): שילוב של פורום תמיכה עם ייעוץ מקצועי. רוב הפורומים הם או זה או זה, ולכל סגנון יש יתרונות וחסרונות משלו. למשל, ב"פורום מומחה" המומחה מייעץ ו"הולך הביתה", ואז לא מתפתחת דינמיקה של היכרות, כי גם כל מי שקיבל תשובה "הולך הביתה". בפורום "תמיכה" מתפתחות המון חברויות, אבל עלולים לצמוח סילופים של מידע בגלל חוסר מקצועיות. כמו כן, פורום כזה הוא במה חופשית, והמנהלים לא ימחקו תשובה שאיננה פוגעת בכללי הנימוס הטוב ועוד מספר כללים של הפורום. נראה לי שאתה מציע לנסח עוד כלל בנוסף לכללים הרבים שיש לנו בניהול הפורום. לכן, כדי להמשיך לשמור על האיזון וגם על שמנו הטוב כפורום הרציני והגדול ביותר בארץ בנושא ADHD, אשמח לקבל ממך תשובות על שאלותיי הראשונות ופירוט רב יותר. בברכה זיוה דינה
 
אני חושב שאת...

מה שרציתי להגיד אמרתי כבר, אבל אני יכול לחשוב על איזושהי הצעת ייעול שתמנע מקרים כמו שלי. אם תרצי, נוכל לדבר במסרים מבלי להיות חשופים לאי הבנות של דיון ציבורי (כמו זו שנדמה כאילו טענתי שהפורום הוא פורום בידורי - ממש לא אמרתי את זה). אני חייב להגיד, ואני מצטער שלא אמרתי את זה עד עכשיו, שהפורום הזה, למרות השרשור שלעיל, הוא בהחלט הפורום המתקדם ביותר שפגשתי (ועברתי כמה עשרות כאלה, רק בתפוז). אין ספק שהתמהיל של אנשים שקולים וחיוביים כאן הוא גבוה ביותר, וזה כולל אותך גברתי המנהלת
. כנראה שמשום כך הפורום נראה טוב, משום שהוא בדמותך ובדמות המנהלות האחרות (שחלקם גם יצא לי לקרוא) הכול כולל, כולל הטכניקות החכמות. בכל זאת, במערכות אנושיות, כמו במערכות אנושיות, יש לפעמים מלכודות. אני מסכים לחלוטין שאפשר לחשוב על איך למנוע את המלכודות הללו או לפחות לנסות. יש לי מספיק מוטיבציה משום שאני הרגשתי אותה על בשרי. אני גם יכול להגיד לך שהדיעה שלי היא לא היחידה. אני, בכל מקרה, יכול לדבר רק בשם עצמי. אצור איתך קשר.
 
התכתובות מאחורי הקלעים מחריכות אותי להגיב.

מאחורי הקלעים הפכת אותי לשעיר לעזאזל אז שלא יהיה לאף אחד שמץ של ספק, אין כאן שום מלכודות. הבעיה היא בדיוק בך. השתלשלות האירועים הייתה כזו: 1. כולם כולל כולם אמרו לך שתיאור הבעיות של הבן שלך לא מזכיר להם שום דבר ושתלך לאבחון. אף אחד לא חלק אתך שום חוויה. אף אחד לא השווה את הבן שלך לאף אחד. אף אחד לא הזכיר בשלב הזה שום שם של שום תופעה. אף אחד לא דיבר בשלב הזה על שום דרגת חומרה של שום דבר. 2. אתה כתבת שלבן שלך ''אין בעיה קשה כמו אספרגר וכמו פיגור''. 3. אני כתבתי לך שאספרגר ופיגור אינן בהכרח בעיות קשות והסברתי לך כמה דברים על דרגות חומרה של לקויות שונות בלי לייחס שום דבר לבן שלך, בלי לייחס שום דבר לאף אדם ספציפי ובלי לשתף אותך בשום חוויה. ניסיתי גם לרמוז לך שאתה משווה את חברי הפורום למפגרים קשים. 4. אתה התחלת לטעון דברים בהיפוכם לגבי מה שאמרתי. אמרת שאינך מבין מה אני אומר ובו זמנית אמרתי שאני מתעקש לאבחן את הבן שלך דרך הרשת. 5. ניסיתי להסביר לך בפורום ובמסרים שאין לי מושג מה יש לבן שלך ושאני לא מנסה לאבחן אותו. אתה המשכת להתעקש שאני מאבחן את הבן שלך ובמסר גם השוות כל מי שיש לו לקות כל שהיא לפסיכופט. 6. טענת בפורום שאנשים מנסים לאבחן את הבן שלך דרך הפורום וטענת גם שהפכו את הבעיות שלך לבידור. 7. התחלת לרדת מהעץ תוך התכחשות לטענת ה''בידור'' ודיבורים עמומים על מלכודות שתסביר לנו עליהן אחרי החגים. 8. מתכתובות עם מנהלת הפורום הבנתי שהצלחת להפוך אותי לשעיר לעזאזל. אנשים באמת חושבים שאמרתי לך איזה משהו לא אחראי. עם כל ההבנה לדאגה שלך, אתה לא יכול להשתמש בחברי הפורום כבשקי חבטות. לא זה סוג התמיכה שמקבלים פה.
 
וואו.

באמת שזה נהיה מאוד מכוער ואני חושב שאני סוף סוף מבין למה (כשהתחלת עם המסרים, לא כל כך הבנתי את האגרסיביות). תראה, אני ממש לא דיברתי עליך עם שום מנהלת. ממש לא. אני גם לא חושב שעשית משהו רע בכוונה תחילה, אמרתי את זה בכמה הודעות והסברתי לך במסרים מה הטריד אותי בתשובות שלך ולמה. אתה מאוד אגרסיבי אליי ואני ממש לא מוכן לקבל את זה יותר. כל הערה שיש לי למנהלות, תהיה *בדיוק* אותה הערה שכתבתי כאן. הכול גלוי ואין שום דבר מאחורי הגב של אף אחד. לגבי הנקודות שסיכמת - באמת בנאדם. קודם כל, בקש רשות לפרסם דברים שאני כותב לך באופן אישי. דבר שני, אולי בגלל שאני לקוי קשב בעצמי, אני ממש לא מצליח להבין איך הגעת למסקנה שזה מה שאמרתי. ממש לא מצליח, בייחוד ההשוואה בין הפסיכופט ללקוי - אני בעצמי לקוי ואני לא חושב שאני פסיכופט (גם לא אשתי, או הילד שלי או החברים שלי וכו'). שמע, אמרתי את דעתי, ביטאתי כאב שלי אז ואתה אמרת דעתך (כנראה שגם סוג של כאב) וזהו.
 
יש לי נקודת ראייה חדשה...

קראתי קצת את התגובות שלך במקומות אחרים חלק מהשרשור, תן לי להציע את הדרך הבאה לצאת מהתסבוכת. יש לנו מה שנקרא, ריב ADHD -ים. זה אומר שכל אחד מסתכל על השני ו"חושב" שהוא אמר משהו ואז מגיב לזה וכך זה מתדרדר הלאה והלאה. אז בוא נשנה את זה, בוא ניתן דוגמא אישית
. הנה הצד שלי, כשאני רגוע ולא כועס והנה היכן לדעתי נפלנו: אני בלחץ, כמו שאמרתי, ממה בדיוק יש לבן שלי. לכן אני מתאר את הסימפטומים, אם בהצלחה או לא, ומבקש דיעות\חוויות של הורים. אתה, בשיא התמימות, עונה שאתה באמת לא יודע מה זה. עוד אנשים עונים ומחזקים לי את הרגשת אי הוודאות, אני נבהל (ועזוב רגע את הפרטים). אני מבקש שלא לדבר על פיגור או תסמונות כאלו או אחרות, ואתה נחלץ להגן על התסמונות האלו - מסיבות מובנות. כלומר, עכשיו, אחרי שקראתי, אני יודע שהייתי עושה את אותו דבר במקומך. אני עוד יותר נבהל (נסה להבין למה
) וזה מכאיב לי וזה מפתיע אותי בפורום הזה. בלי קשר לכמה העולם קשה ואולי אני מתפנק וכו' וכו', אני מתלונן כי אני לא רוצה לבלוע. אתה עוד יותר מתרעם, כי אתה לא מרגיש שעשית משהו. אתה מנסה בכעסך (אם יותר לי) לברר דברים במסרים אישיים ומשם זה מתדרדר לחילופי האשמות. אז בוא רגע נעצור. אני נבהלתי. אתה מבין שלא משנה מי אשם, אולי אני אפילו אשם, אני ממש עוד לא יודע. זה הכול, נבהלתי. כנראה שדרכתי על מקום רגיש, מבלי להתכוון. אני לא חושב כלום על פיגור, קשה או לא. בעברי הייתי במחויבות אישית עם אנשים כאלה, קלים וקשים יותר ונהניתי מכל רגע. הם אנשים מדהימים בעיניי ואלה שמטפלים בהם. אני לא חושב שזה דבר רע, אבל אתה יכול להבין למה זה מבהיל אותי בשלב מוקדם כזה של אבחון? ככה אני רואה את זה. מקסימום יצאתי נמושה מתחנחנת
 
הודעה בטעות לא עושה רושם רע

יחסית להתכחשות לטעויות. הורות היא מקור לדאגות. כל הורות היא מקור לדאגות. זה מה יש. הצרה היא שהדאגות האלה מפריעות לתפקוד לפעמים במיוחד כשההורה הוא ADHD. האמן לי שכשאני מודאג מאוד, אני שולח את אישתי לטפל בכל הדברים הרגישים. מישיבת ועדת ההשמה האחרונה נעדרתי כי היה לי ברור שזה לא חשוב מה אני אבלע, אני אתנהג שם כמו פיל בחנות חרסינה. ההתעקשות שלי לחזור ולהסביר לך דברים ולא להתרחק אוטימטית מכל מי שמדבר טיפה מכל מי שלא קל לדבר איתו נובעת בדיוק מזה שמאוד איכפת לי מאנשים שלא תמיד קל לדבר אתם. אין לי מושג מה יש לבן שלך. אין לי שום מושג בכלל. אני גם לא מנסה למכור לך את הבלוף שכל מה שכתוב במילון הרפואי אמור להיות מרגיע. מה ששבר אותי היה הבקשה של זיוה להפסיק לעשות משהו שממש לא עשיתי. אז אני חוזר ואומר: לא יודע מה יש לבן שלך. לא יודע אם זה חמור או לא. הבן שלך לא מזכיר לי שום דבר ששמעתי עליו ועד לתגובה הזו בקשר לדאגות של הורים, גם לא הייתה לי שום חוויה לחלוק אתך. מאכל לכולכם אושר.
 

zivadina

New member
תרשו לי להתנצל בפני שניכם ולאחל המשך רך יותר

חשבתי שדנא מרופד נבהל מ"אבחון" של עדו, ולכן הצעתי לו לספר מנסיונו ולא להציע הסברים. אני מודה שקראתי את תגובותיו של עדו ברפרוף ולא נכנסתי לדקויות שלהן. אני מודה שעדו לפעמים בוטה, אבל שיש לי חולשה ללב הרחב ולאכפתיות שלו, וגם להתמסרות שלו לפתור את בעיותיו ובעיות בנו ובעיותינו. אז כן, עדו, אתה לפעמים פיל בחנות חרסינה, אבל אף אחד לא מוכן לוותר עליך בפורום שלנו. ולדנא מרופד, אחרי התגובה האחרונה שיצאה מן הלב: כן, רואים שאתה ADHD, כי אחרת לא היית מסוגל לכתוב בכנות נוגעת ללב כזאת וגם להתנצל ולחפש מוצא שיהיה טוב לכולנו. כפי שכתבתי מקודם, הרבה פעמים הגולשים הבלתי-מקצועיים כאן עלולים להגיד דברים לא נכונים מבחינה מקצועית. מה שחשוב הוא התמיכה והשיתוף, וההרגשה שיש כאן תמיד מספר אנשים שאכפת להם מן הבעייה שלי. את הייעוץ המקצועי אפשר לקבל מן המומחים המלומדים שלנו או מאנשי המקצוע אליהם פונים בקליניקה. אנחנו כאן כדי לתמוך וכדי לעזור לשאול את השאלות הנכונות. לעדו ודנא, תודה שנתתם לי את הזכות לקרוא את השיחה ביניכם, שיחה שהוכיחה לי שמה שנאמר כאן איננו פורח סתם לחלל האינטרנט אלא פוגע בלבבות חמים וכואבים. שנה טובה לכולנו!
 
למעלה