רציתי לדעת...

רציתי לדעת...

אם כשילד רוב הזמן בורח לעולם הדמיון, כי קשה לו ליצור קשר עם ילדים אחרים (הוא מתעצבן נורא בקלות אם חודרים לו לעולם, פיזית או נפשית, קשה לו להקשיב להם ולהם קשה להבין אותו) זה משהו שאפשר לייחס להק"ר? אני לא מבקש הבחנה רפואית, רק דיבור מניסיון. גם נורא קשה לו (הוא בן חמש, ד"א) לעשות דברים שלא מעניינים אותו. זה יכול להיות לצאת לגן בבוקר, לאכול, להרים צעצוע או לסדר. אני ואמא שלו שמים לו גבולות אבל אנחנו רואים שלרוב זה מעבר ליכולתו - התייעצנו עם עו"ס ופסיכולוגים והם נתנו לנו עצות לתיקון ההתנהגות - מה שלא עוזר ברוב המקרים (למרות שקיבלנו ציונים לשבח מהם). הוא נוטה לשחק המון במחשב, המון, בלגו ולראות טלויזיה. יש לו עולמות דמיוניים ענפים והוא שולט בהם בצורה מדהימה. יש לו הבנה אדירה של מה שקורה בעולם ויכולת הסקה חזקה והוא יוצר בחופשיות ובכשרון. הוא מאוד פעיל ולא מסוגל לשבת במקום (מלבד בשלושת המקרים האחרונים - או כשהוא שומע סיפור). זה גם נראה בגן כשהוא לא מסוגל לשבת במפגשים ו"חורש" את הגן כל הזמן כאילו הוא לא יכול לעצור, אבל על הגבול בין היפר ללא, כלומר לא בצורה שממש נראית לעין. אנחנו די מיואשים, כי קשה בבית במובן של הוא מתפרץ כשמכריחים אותו לעשות דברים שקשים לו והולך עד הסוף (אלא אם מצליחים ליצור איתו דיאלוג). הוא מאוד אוהב אותנו, והוא ילד מ ד ה י ם, אבל לאמא שלו, לדוגמא, קשה לבוא לקראתו ואז נוצרים פיצוצים על בסיס יומי. אני, נוקט בשיטה אחרת, הוא מקבל את הגבול שלו אבל אחרי שזה קורה, אני ניגש אליו ומנסה ליצור דיאלוג. בד"כ זה עוזר מאוד וביני ובינו אין כמעט פיצוצים. עוד דבר שמוזר, אבל משהו בפנים שלו נראה כאילו הוא סובל. כאילו יש לו בראש מין משהו שרודף אותו ולא מניח לו. זה נורא כואב, לראות אותו ככה. רק כשהוא בתוך סוג של סיפור או פעילות (גם חברים), הוא מחייך הרבה ומתלהב. אנחנו מחכים כבר המון חודשים לועדה המעצבנת בכללית וזה לא זז. לפני יומיים קיבלנו תור לעוד חודשיים - פשוט נורא. בינתיים אנחנו והוא סובלים. אין לנו כסף למרפאה פרטית, ממש אין. במילים אחרות, אני אשמח לעצות, בעיקר כאלה שבאות מהורים עם ניסיון דומה. אני מנסה למצוא חומר ברשת, אבל זה לא קל. תודה רבה על הסבלנות.
 
צר לי, אבל זה לא נשמע לי כמו מקרה קלאסי של

איזו שהיא לקות שמוכרת לי. אני ממליץ לכם לחפש פסיכיאטר/פסיכולוג/נוירולוג ילדים עם מידע נרכב ואולי, אפילו, לשבת בספריה שעות ארוכות ולחפש בעצמכם הגדרות למצב במילונים רפואיים/פסיכולוגיים. בכל מקרה, מנסיונכם עולה שאין טעם לגשת לפסיכולוגים מהאסכולה ההתנהגותית - זו שמטפלת במצבים מבלי להבינם לעומק. זו יכולה להיות גישה טובה לאחרים אבל לא לכם. בהצלחה!
 
אני חשבתי...

שקושי לשבת במקום, יכולת ריכוז מוגבלת אלא אם הוא מתעסק במשהו שמלהיב אותו ואז יש לו מיקוד מוגזם (הוא לא עונה אם מדברים איתו בזמן שהוא במחשב\לגו\טלויזיה). התפרצויות זעם בגלל דברים קטנים, הרגישות המוגזמת שלו לאם מישהו מנסה להתערב בדברים שלו ומה שנראה כרעש בלתי פוסק בראש שלו (הפרצוף הזה שהוא עושה). חשבתי שכל אלה הם סממנים של הפרעת קשב, לא? וגם שכחתי להגיד שיש לו הפרעת שינה. כלומר לוקח לו שעתיים להירדם, הוא פשוט לא יכול לשבת במקום, להירגע ולהירדם. כל הזמן רצות לו מחשבות בראש.
 
יש שם כל מני מאפיינים של כל מני בעיות ששמעתי

עליהן וחלקן גם הכרתי. מצד שני, יש שם גם דברים שלא מסתדרים כל כך עם אותן בעיות...באופן כללי, ככל שאני מכיר בעיה פחות, כך נדמה לי שהיא מסתדרת טוב יותר עם התיאור שלך. במילים אחרות: ברור לי שאין לי מושג מה יש לילד. צר לי.
 
לדעת מה יש לילד

כדי לדעת מה יש לילד כדאי אולי לעשות חיפוש באינטרנט על לקויות שונות שאתה לא יודע אם הוא שייך אליהן. למשל: הפרעת קשב וריכוז, אספרגר, PDD וויסות תחושתי. יכול להיות שהילד שלך שיך לאחד ההגדרות הללו ויכול להיות שתמצא רק מאפיינים מסויימים בהתנהגויות של הילד שלך בתוך הסינדרומים שהזכרתי. בכל מקרה, כך תדע לאיזה איש מקצוע ללכת לאבחן. באופן כללי אני את שני הילדים שלי איבחנתי אצל נוירולוגים מומחים בשטח מסויים (את השטח המסויים של ההתמחות שלהם בחרתי לאחר שעשיתי חיפוש כזה באינטרנט והיו לי חשדות לכאן ולכאן לגבי מה קורה עם הילד). לא לפחד ולא להיבהל... בהצלחה,
ענת
 

zivadina

New member
מציע לך לשאול בסוף השבוע את ד"ר אבי שפירא

ד"ר שפירא הוא פסיכיאטר לילד ולמתבגר. הוא ייעץ במוצ"ש בפינת הייעוץ הרפואי. שרשור השאלות אליו ייפתח ביום ה' בערב. גם לי נראה שדרוש כאן אבחון מעמיק של איש מקצוע.
 

05 מיכל

New member
מצלצל לי קצת מוכר

לא לגמרי, אבל קצת מזכיר את אחד הילדים שלי כשהיה קטן. ההבדל היחיד (וזה הבדל משמעותי) זה שהילד שלי הגיב בבירור לתוכנית התנהגותית, מה שנשמע שאיננו כך אצל בנך. לא הייתי שוללת על הסף הק"ר, אבל אני מצטרםת לעדו וזיוה שממליצים על אבחון של מומחה רציני (אני חושבת שדווקא פסיכיאטר ילדים, לא נוירולוג.) לאן קיבלתם תור לעוד חודשיים?
 
תודה על התשובה ../images/Emo13.gif.

כנראה שלא הסברתי משהו נכון. מי שנתן את התוכנית ההתנהגותית, לא אבחן הפרעת קשב (גם לא שלל, הוא שלח אותנו לכללית כי אין לו את ההכשרה). התוכנית ההתנהגותית הייתה בענייני גבולות וכד' - בעיקר בעצם לכיוון ההורים. התוכנית הזאת שיפרה את החיים בבית, אבל לא פתרה את הבעיות האחרות שאני מייחס להפרעת הקשב. או שאת התכוונת לתוכנית התנהגותית רגילה, מבלי להתייחס להפרעת קשב? התור שקיבלנו הוא לעו"ס ולקלינאית תקשורת (הוא מדבר מהר ולא ברור). ככל שעובר הזמן, אני ואשתי נוטים לקחת אותו להדסה אופטימל (אנחנו ירושלמים). יש שם פסיכיאטר ילדים טוב? או אולי מקום אחר? נמכור איזה כליה או שניים, אבל אנחנו חייבים לפחות לדעת מול מה אנחנו עומדים.
 

HollyGolightly

New member
האם חשבתם על אבחון נוירופסיכולוגי?

כי נראה לי שיש כאן דברים שבדיקות נוירולוגיות+אבחון נוירופסיכולוגי עשויים לאבחן, בעוד שסוגי אבחון אחרים לא. וטוב שאתם ירושלמים כי אם אכן תחליטו על אבחון נוירופסיכולוגי - חלק מאנשי המקצוע הטובים ביותר (אם לא כולם) נמצאים בירושלים. אם תהיו מעוניינים באינפורמציה, אנא פנו אלי במסר ואשמח לתת לכם פרטים.
 

05 מיכל

New member
רגע, עדיין אל תמכור כליה...

תראה, גם פסיכולוג קליני או נוירופסיכולוג מוסמכים לאבחן הק"ר. נסה להגיע לאבחון כזה דרך השירות הפסיכולוגי (תברר דרך הגננת). אחרי אבחון כזה יהיה לך מושג אם אתה צריך רופא (כלומר אם יש צורך לשקול טיפול תרופתי) ואם כן - אם יש צורך שהוא יהיה דווקא םפסיכיאטר, או שזה לא משנה והוא יכול להיות גם נוירולוג. אפשרות נוספת, אבל אורכת זמן: מרפאת הקשב של הכללית שקשורה לבי"ח גהה אבל ממוקמת בפ"ת. כילד חבר הכללית נדמה לי שבנך מתקבל שם חינם (אולי מלבד בדיקת TOVA במקרה שיש צורך. (תמצא אותה בקישורים שלנו, בצד שמאל, בקטגוריה "מרפאות ומכונים לאבחון וטיפול".)
 
לדנא מרופד

ממכתבך ניכר חוסר ודאות, אוזלת יד מול המערכת הציבורית ואשמה לצד כעס עלייך ועל הילד. אני לא הורה, ועד עתה נמנעתי מלענות, היות שביקשת עזרה של הורים אחרים. אבל מהשרשורים שהתפתחו, אני רואה יותר ויותר שאלות בהם יכול לעזור- עם חלק מהן אני מתמודד בהדרכות הורים בעבודה שותפת, ולכן אני מבקש ברשותך להתייחס לדברים. את מתארת תמונה שאופיינית גם ללקות קשב אבל גם יכולה להיות חלק מתופעה רחבה יותר. הואיל ובנך בן 5, אני מציע לך לפנות למרפאה להתפתחות הילד דרך קופת החולים, ולבקש מהרופא משפחה להתייחס להפנייה כבעלת דחיפות, כדי שבנך יעבור איבחון מסודר ומקיף - שיבחן בצורה מקיפה מקורות אפשריים לקשיו. במקביל אפשר לעבור הדרכת הורים, כי יש בדבריך תיאורים שבהדרכה התנהגותית ניתן לשפר מאוד. אולם במקביל לפנות לאבחון המקצועי, ולאחר תוצאות האבחון - לגשת להדרכה יעודית לבעיה שממנה סובל בנך. בברכה, גיל
 
רק רגע...

אני מבין שאולי מהתיאור שלי נוצרת תמונה קשה מדי די מעוותת. תמונה של אולי שיש לילד סוג של "תסמונת" קשה (פיגור שכלי, או אספרגר או משהו כזה). יכול שהגזמתי בתיאור, תיארתי מצוקה מתמשכת מדי וחוסר תקשורת חמור. זה לא מה שקורה, אני לא מורגל בלספר את זה ואולי הגזמתי. הדברים הללו, שתיארתי למעלה, קורים חלק מהזמן, לא רוב הזמן והם נקודתיים (מלבד המשיכה למחשב, ללגו וכו'). אני תיארתי את הצדדים הקשים לנו אבל לא את השגרה היומיומית. רוב הזמן הוא ילד רגיל לגמרי, ילד מתקשר והכול. אני מזכיר, הוא עבר אינטראקציה של שנה (בזמן הטיפול ההתנהגותי שלנו) מול פסיכיאטרית ושתי עו"ס. אף אחת מהן לא הצביעה על בעיות עד כדי כך קשות. דובר על משהו בסד"ג של הפרעת קשב פלוס ליקויים. אני מתנצל אם נתתי את הרושם הזה.
 

05 מיכל

New member
אצלי לפחות לא נוצר רושם כזה

כמו שאמרתי, נוצר רושם שמזכיר את הילד שלי, והוא בחור משגע והיה פעם ילד משגע - ובטח שלך גם.
 
תשובתי נותרה בעינה

את זכאית מבחינת גיל הילד לפנות למרפאה התפתחותית של קופות החולים. איבחון בכל מקרה כדאי לעשות. גיל
 
אין קשר הכרחי בין סוג הבעיה לחומרתה.

יש אנשים עם פיגור שיכלי קל או כבד, עם אספרגר קל או כבד (אני לא מחסידי התיזה שאומרת שאספרגר הוא PDD-NOS קל), עם לקויות ריכוז קלות או קשות וכולי. נכון שללקויות שונות יש הגבלה תפקודית ממוצעת שונה, אבל זה לא אומר שכל מי שיש לו אותה לקות הוא מוגבל באותה רמה.
 
אין לי...

מושג מה המשמעות של מה שאמרת
. אבל תודה רבה על ההשקעה! בכל מקרה אני מודה לכל מי שעזר ומתחיל להבין את ההגבלות של הצורה הזאת של המדיה. בהמלצה של אחת מחברות הפורום, אנחנו ניגש לאבחון מסודר במקום טוב. תודה לכולם!
 
עוד נקודה למחשבה

אני בהחלט מסכימה עם כל אלו שכתבו כבר לפני, שעליכם לעשות לילד אבחון מסודר. זה מאוד חשוב כדי לעזור לו ולכם לטפל בבעיה באופן המתאים. אבל אני רוצה להעלות עוד נקודה למחשבה. בדור הזה, יש כבר די הרבה ילדים שזכו לכינויים שונים, כמו ילדי האינדיגו, ילדי קריסטל וכד', שיש להם תקשורת נוספת. ילדים אלו הם ילדים "אחרים", בעלי עולם פנימי עשיר, ותחומי עניין מגוונים, והרבה פעמים מכלילים אותם בקבוצה של "ילדים עם הפרעות קשב", כי יש להם הרבה התנהגויות זהות. ילדים אלו חיים במציאות שאנשים רגילים אינם יכולים להבינה, ואפילו בהרבה מקרים, מתנגדים לה. כיוון שראיתי הרבה ילדים כאלו, אני מציעה לכם לא לשלול גם את הכיוון הזה. יש היום הרבה ספרים בתחום. קראו ולמדו גם את האופציה הזאת. תמיד צריך לקחת בחשבון את כל האפשרויות. בהצלחה
 
למעלה