אשמח להסביר
אני אכן בשנה הראשונה איפלו בחודש הראשון של הלימודים. לא למדנו אלמנטים אבל מיקומי איברים, או יותר נכון את העיקרון לפיו למצוא כל איבר, למדנו. אני רואה בתוכנית הלימודים, שבעוד כמה שעורים נתחיל להתמקד בכל מערכת בגוף יותר לעומק. אבל לעיניננו, הרי אמרנו שחסימה מוגדרת כבעיה או חריגה בכף הרגל ממצב תקין. אז ניקח למשל קאלוס. הוא נוצר כשינוי ביציבה, כאשר אנו דורכים על איזור מסויים יותר מידי מכפי שהיינו צריכים. אז לפי הגדרת החסימה שלמדנו, משהו השתנה בחשיבה שלנו, וגרם לנו להחלטה להשתמש באותו איזור. או, פיזיולוגית, זה יכול להעיד על שימוש יתר באיבר מסויים (אותו איבר המשתקף באיזור שבו נמצא בקאלוס), ולכן הגוף פיתח עור קשה על מנת להגן על איבר זה. את העור לא מסירים בשיטות הידועות, אלא מטפלים בשורש או במקור לבעיה שיצרה את הקאלוס. לפי המורה, בצורה זו, עור קשה נעלם כלא היה ללא צורך בהסרה. אם ניקח למשל פלטפוס, אז בדריכה אין קשת, מה שאומר שכל המשקל נופל על אמצע הקשת בלי יכולת לתמוך בו. זה יכול להצביע על פגיעה בעמוד השדרה, איברים של הבטן שמקבלים זעזועים, אם יש גם לחות אז התפרצויות של רגשות. כך לפי מה שלמדנו. וכן הלאה, כל החסימות הגרמיות, צבעים, נפיחויות, חריצים, טונוס וכו'.