אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ריקוד דיג´ימוני
- פותח הנושא burhtk1
- פורסם בתאריך
star_female
New member
הקול של קוג´י בסדר גמור *-*
ואת זה אני אומרת אחרי 4 פרקים ביפנית... מה את רוצה, שיעשו לו קול של בת כמו כמעט לכל הדיג´יגורלים הבנים האחרים? לא שיש לי בעייה עם קולות של בנות, אני ממש אוהבת את הקולות של דאי וקן וטאי (הם היחידים ששמעתי מספיק בשביל להחליט...) אבל קולות של בנים זה גם יפה! *-*
ואת זה אני אומרת אחרי 4 פרקים ביפנית... מה את רוצה, שיעשו לו קול של בת כמו כמעט לכל הדיג´יגורלים הבנים האחרים? לא שיש לי בעייה עם קולות של בנות, אני ממש אוהבת את הקולות של דאי וקן וטאי (הם היחידים ששמעתי מספיק בשביל להחליט...) אבל קולות של בנים זה גם יפה! *-*
ווילו רוזנברג
New member
המממ....
גם להנרי יש קול של בן אולי הקול שהכי דומה לקול של בן...
גם להנרי יש קול של בן אולי הקול שהכי דומה לקול של בן...
star_female
New member
אמרתי דיג´יגורלים...
אני ממש לא זוכרת איך נשמעים הקולות של הטיימרס, אולי חוץ מרוקי... והקול שהכי דומה לקול של בן זה הקול של מאט לדעתי... *-* (אלה שעושים אותם בנים זה מאט, ג´ו, טיקיי בעונה השנייה וקוג´י... לגבי הטיימרס אני לא זוכרת פשוט)
אני ממש לא זוכרת איך נשמעים הקולות של הטיימרס, אולי חוץ מרוקי... והקול שהכי דומה לקול של בן זה הקול של מאט לדעתי... *-* (אלה שעושים אותם בנים זה מאט, ג´ו, טיקיי בעונה השנייה וקוג´י... לגבי הטיימרס אני לא זוכרת פשוט)
star_female
New member
גם אני התכוונתי שזאת דעתי כמובן...
את לא חייבת לאהוב את הקול שלו... זה מהקולות שצריך להתרגל אליהם. ואולי הוא באמת קצת יותר מדי עבה, אבל לדעתי הוא עדיין טוב ^^ זה שראיתי יותר לא אומר שאני מבינה יותר טוב (הוא גם לא נמצא בפרקים הראשונים עד כדי כך הרבה... לא ממש הרבה יותר מאשר כשהוא מתפתח לוולפמון...)
את לא חייבת לאהוב את הקול שלו... זה מהקולות שצריך להתרגל אליהם. ואולי הוא באמת קצת יותר מדי עבה, אבל לדעתי הוא עדיין טוב ^^ זה שראיתי יותר לא אומר שאני מבינה יותר טוב (הוא גם לא נמצא בפרקים הראשונים עד כדי כך הרבה... לא ממש הרבה יותר מאשר כשהוא מתפתח לוולפמון...)
LILO digital
New member
אהבה דיגיטלית -פרק 13
טאקאטו רץ רץ רץ, וקנטה רץ אחריו. ריקה רצה אחריהם. טאקאטו הבחין מרחוק בהנרי יושב לו בפארק, היכן שישב קודם. הוא צעק בכל כוחו: "הנרי!!!" הנרי קם והסתובב. קנטה וריקה הצליחו לקפוץ קדימה ולהפיל את טאקאטו ולחסום לו את הפה. הנרי הגיע בריצה. "מה? מה קרה?" "כלום... רק קראנו לך שתבוא לשחק איתנו תופסת, אבל כבר תפסנו את טאקאטו," אמרה ריקה בחיוך מאולץ. טאקאטו ניסה לדבר, אבל הם סתמו לו את הפה בכוח. הנרי שתק, ונראה כל כך עצוב. טאקאטו לא יכל לסבול זאת. הוא כעס כל כך על ריקה שבוגדת בו עם סוזי ולא מספרת לו. מרוב כעס הוא נשך את היד של קנטה. קנטה צעק בכאב וקפץ טאקאטו התרומם וקרא: "הנרי, יש משהו שעליי לספר לך!" "מה?" שאל הנרי. ריקה וקנטה נראו מבועתים. הם חיכו בפחד שטאקאטו ידבר. הוא הסתכל על ריקה, מתלבט לרגע, תוהה אם באמת כדאי לו לשבור את לבו של הנרי ולספר לו. לבסוף החליט לספר. הוא החזיר את מבטו להנרי, שהמשיך לחכות בשתיקה, ופתח את פיו. "הנרי," אמר, "אני ראיתי את..." "טאקאטו!!!!" נשמעה צרחה. כולם הסתובבו. לופמון הגיעה בריצה, מבוהלת. "מה קרה לופמון?" שאל הנרי, "איפה סוזי?" "זה לא חשוב," אמרה לופמון בקוצר רוח, "בואו מהר! משהו קרה לגילמון!" כולם נבהלו ורצו אחריה. טאקאטו כבר לא ידע מה להרגיש - הוא דאג לגילמון אבל היה מעוצבן מכך שלא הספיק לגלות את הסוד, וגם מבולבל כי לא היה בטוח אם כדאי לו לספר. לופמון הובילה אותם אל המערה של גילמון. הוא שכב שם, אוחז את בטנו בידיו ונראה חולה וגוסס. "גילמון, מה קרה?" זעק טאקאטו. "אני עומד למות..." גנח גילמון. ריינמון, שהופיעה מהאוויר כרגיל, הסתכלה על חתיכת הלחם הנגוסה שעל הרצפה, הריחה אותה ואמרה: "כפי שחשבתי! מישהו הרעיל את גילמון!" היא מיהרה לכרוע לצידו, "הו, לא, אהובי!! אל תלך ממני!" "ריינמון, זו את? גנח גילמון. "אל תעזוב אותי, בבקשה," בכתה ריינמון. "אני אוהבת אותך!" "באמת?" התרגש גילמון. "באמת באמת," אמרה ריינמון. הם התנשקו צרפתית. טאקאטו רעד מזעם. "מי יכל לעשות דבר כזה??!" "באדא-בום!" נשמעה קריאה עליזה. כולם הסתובבו וראו את איפמון מצחקק. "מה קרה, שועלונת?? אהובך עומד למות?? כמה חבל! ידעתי שהוא לא יתאפק מלזלול גם את הלחם המורעל ששמתי לו במערה, חזיר שכמוהו! בפעם הבאה תחשבי טוב יותר לפני שאת מוצאת לך חתן, מותק! היית צריכה להסכים לאהבתי עוד קודם!" "אימפמון, יא בוגד! איך יכולת?!" צרח טאקאטו, "אני אתפוס אותך!" "הו לא," בכתה ריינמון. "זה הכל באשמתי. גילמון גוסס בגללי. אני כל כך מצטערת, גילמון יקירי!" אימפמון ברח משם, צוחק, וריינמון לא רדפה אחריו בגלל שבכתה. קנטה שלח את מרינאנג´מון, אבל טריירמון הופיע פתאום ורץ במקומו. "אני אתפוס את אימפמון!" צרח בכעס. אבל אימפמון נעלם.
טאקאטו רץ רץ רץ, וקנטה רץ אחריו. ריקה רצה אחריהם. טאקאטו הבחין מרחוק בהנרי יושב לו בפארק, היכן שישב קודם. הוא צעק בכל כוחו: "הנרי!!!" הנרי קם והסתובב. קנטה וריקה הצליחו לקפוץ קדימה ולהפיל את טאקאטו ולחסום לו את הפה. הנרי הגיע בריצה. "מה? מה קרה?" "כלום... רק קראנו לך שתבוא לשחק איתנו תופסת, אבל כבר תפסנו את טאקאטו," אמרה ריקה בחיוך מאולץ. טאקאטו ניסה לדבר, אבל הם סתמו לו את הפה בכוח. הנרי שתק, ונראה כל כך עצוב. טאקאטו לא יכל לסבול זאת. הוא כעס כל כך על ריקה שבוגדת בו עם סוזי ולא מספרת לו. מרוב כעס הוא נשך את היד של קנטה. קנטה צעק בכאב וקפץ טאקאטו התרומם וקרא: "הנרי, יש משהו שעליי לספר לך!" "מה?" שאל הנרי. ריקה וקנטה נראו מבועתים. הם חיכו בפחד שטאקאטו ידבר. הוא הסתכל על ריקה, מתלבט לרגע, תוהה אם באמת כדאי לו לשבור את לבו של הנרי ולספר לו. לבסוף החליט לספר. הוא החזיר את מבטו להנרי, שהמשיך לחכות בשתיקה, ופתח את פיו. "הנרי," אמר, "אני ראיתי את..." "טאקאטו!!!!" נשמעה צרחה. כולם הסתובבו. לופמון הגיעה בריצה, מבוהלת. "מה קרה לופמון?" שאל הנרי, "איפה סוזי?" "זה לא חשוב," אמרה לופמון בקוצר רוח, "בואו מהר! משהו קרה לגילמון!" כולם נבהלו ורצו אחריה. טאקאטו כבר לא ידע מה להרגיש - הוא דאג לגילמון אבל היה מעוצבן מכך שלא הספיק לגלות את הסוד, וגם מבולבל כי לא היה בטוח אם כדאי לו לספר. לופמון הובילה אותם אל המערה של גילמון. הוא שכב שם, אוחז את בטנו בידיו ונראה חולה וגוסס. "גילמון, מה קרה?" זעק טאקאטו. "אני עומד למות..." גנח גילמון. ריינמון, שהופיעה מהאוויר כרגיל, הסתכלה על חתיכת הלחם הנגוסה שעל הרצפה, הריחה אותה ואמרה: "כפי שחשבתי! מישהו הרעיל את גילמון!" היא מיהרה לכרוע לצידו, "הו, לא, אהובי!! אל תלך ממני!" "ריינמון, זו את? גנח גילמון. "אל תעזוב אותי, בבקשה," בכתה ריינמון. "אני אוהבת אותך!" "באמת?" התרגש גילמון. "באמת באמת," אמרה ריינמון. הם התנשקו צרפתית. טאקאטו רעד מזעם. "מי יכל לעשות דבר כזה??!" "באדא-בום!" נשמעה קריאה עליזה. כולם הסתובבו וראו את איפמון מצחקק. "מה קרה, שועלונת?? אהובך עומד למות?? כמה חבל! ידעתי שהוא לא יתאפק מלזלול גם את הלחם המורעל ששמתי לו במערה, חזיר שכמוהו! בפעם הבאה תחשבי טוב יותר לפני שאת מוצאת לך חתן, מותק! היית צריכה להסכים לאהבתי עוד קודם!" "אימפמון, יא בוגד! איך יכולת?!" צרח טאקאטו, "אני אתפוס אותך!" "הו לא," בכתה ריינמון. "זה הכל באשמתי. גילמון גוסס בגללי. אני כל כך מצטערת, גילמון יקירי!" אימפמון ברח משם, צוחק, וריינמון לא רדפה אחריו בגלל שבכתה. קנטה שלח את מרינאנג´מון, אבל טריירמון הופיע פתאום ורץ במקומו. "אני אתפוס את אימפמון!" צרח בכעס. אבל אימפמון נעלם.
ווילו רוזנברג
New member
אני שוב מגיבה...
זה ענק...גדול..אני רוצה עוד פרק..עוד אחד...
זה ענק...גדול..אני רוצה עוד פרק..עוד אחד...
LILO digital
New member
"אהבה דיגיטלית" -פרק 14
(דרך אגב, ווילו, איך ממשיכים את הפיק שלך? אני רוצה גם כן להשתתף, אבל לא יודעת איך, מבחינה טכנית...) הנרי התבונן אומלל בגילמון הגוסס ובריינמון הבוכה ובטאקאטו הכועס. טריירמון חזר, אדום מכעס, ואמר: "כשאני אתפוס אותו, לא יישאר ממנו זכר, ואני אפילו לא אספוג את הנתונים שלו!!" "כמה זמן הוא כבר שוכב ככה, לופמון?" שאל טאקאטו את לופמון. "מצאתי אותו כאן לפני שעה בערך, כשחזרתי מהבית של סוזי," אמרה לופמון. "היא עשתה אהבה עם ריקה בסלון ולא נתנה לי להישאר שם, אז הלכתי לחפש את גילמון... חיפשתי אתכם בכל מקום ולכן זה לקח הרבה זמן. הי, תשמעו, אני מצטערת, אבל זו לא סיבה להסתכל עליי ככה... הי, רגע, מה אמרתי? מה קורה לכם?" כולם היו חיוורים. אבל הנרי היה החיוור מכולם. ריקה הייתה אדומה. היא התקרבה אליו. "הנרי... זה..." "עצרי," אמר הנרי, "אל תתקרבי אליי." "הנרי מתוק," אמרה ריקה בלחש, ושלחה יד לגעת בכתפו, "תבין, אני---" "אל תגעי בי!!!" הוא צרח ונרתע אחורה. "אני לא מאמין! שיקרת לי! תיכף גם תגידי לי שזה לא מה שאני חושב, שזה כלום..." "לא," אמרה ריקה, "זה לא. הנרי, אני אוהבת את סוזי." "אז כל הזמן הייתי כלי המשחק שלך?!" הוא קרא בדמעות. "אני לא מאמין..." הוא החל לבכות. ריקה הייתה חסרת אונים.
(דרך אגב, ווילו, איך ממשיכים את הפיק שלך? אני רוצה גם כן להשתתף, אבל לא יודעת איך, מבחינה טכנית...) הנרי התבונן אומלל בגילמון הגוסס ובריינמון הבוכה ובטאקאטו הכועס. טריירמון חזר, אדום מכעס, ואמר: "כשאני אתפוס אותו, לא יישאר ממנו זכר, ואני אפילו לא אספוג את הנתונים שלו!!" "כמה זמן הוא כבר שוכב ככה, לופמון?" שאל טאקאטו את לופמון. "מצאתי אותו כאן לפני שעה בערך, כשחזרתי מהבית של סוזי," אמרה לופמון. "היא עשתה אהבה עם ריקה בסלון ולא נתנה לי להישאר שם, אז הלכתי לחפש את גילמון... חיפשתי אתכם בכל מקום ולכן זה לקח הרבה זמן. הי, תשמעו, אני מצטערת, אבל זו לא סיבה להסתכל עליי ככה... הי, רגע, מה אמרתי? מה קורה לכם?" כולם היו חיוורים. אבל הנרי היה החיוור מכולם. ריקה הייתה אדומה. היא התקרבה אליו. "הנרי... זה..." "עצרי," אמר הנרי, "אל תתקרבי אליי." "הנרי מתוק," אמרה ריקה בלחש, ושלחה יד לגעת בכתפו, "תבין, אני---" "אל תגעי בי!!!" הוא צרח ונרתע אחורה. "אני לא מאמין! שיקרת לי! תיכף גם תגידי לי שזה לא מה שאני חושב, שזה כלום..." "לא," אמרה ריקה, "זה לא. הנרי, אני אוהבת את סוזי." "אז כל הזמן הייתי כלי המשחק שלך?!" הוא קרא בדמעות. "אני לא מאמין..." הוא החל לבכות. ריקה הייתה חסרת אונים.
LILO digital
New member
אוף, יצא לי פעמיים...
ותכינו את עצמכם, מאהב חדש עומד להיכנס, והוא באמת יביא לכם אותה בענק...
ותכינו את עצמכם, מאהב חדש עומד להיכנס, והוא באמת יביא לכם אותה בענק...
ווילו רוזנברג
New member
מי זה??.
אני מנחשת...ריו..{או שלא} בכל מקרה שימי עוד פרק..
אני מנחשת...ריו..{או שלא} בכל מקרה שימי עוד פרק..
LILO digital
New member
"אהבה דיגיטלית" - פרק 15!!!
(אני בכוונה מתקדמת הרבה עם הדיג´יטלנובלה, כפיצוי על הימים שלא אהיה כאן!!) קאזו לא ידע דבר על המתרחש. הוא גם לא ידע שגילמון שכב גוסס בפארק, ושריינמון וטאקאטו חרדים לשלומו. הוא עדיין ביצע אינספור בדיקות-הריון אצלו בבית, וכל התשובות היו חיוביות. בינתיים, צבעו של גילמון התחיל להכחיל. טאקאטו היה כמו על קוצים. "לא נוכל לעשות דבר? בטח אפשר להציל אותו איכשהו!" ריינמון נאנחה. "יש רק אפשרות אחת." "מה? מה?" שאל טאקאטו בלהט. "לא, זה... בלתי אפשרי." "מה?? כל דבר! בבקשה, ריינמון, תגידי!" ריינמון נאנחה שוב. "הוא... צריך לקיים יחסי-מין עם דיג´ימון ממין זכר." טאקאטו השתתק. "מה?!" אמרה ריקה. "כן." קנטה הסתובב אל מרינאנג´מון. מרינאנג´מון נבהל, "אל תסתכל עליי!!" הוא צרח, "אם רק תרמוז על כך, אני יורה בך טילי כהונה!!" "אבל אני לא מבין, איך זה יכול לעזור לו," מלמל טאקאטו, שסוף סוף הצליח לדבר, אחרי רגע ארוך של הלם. "דיג´ימונים לא יכולים ללדת, כידוע לך, כי אנחנו נוצרים ע"י עיבוד נתונים והפיכתם לדיג´יביצה," הסבירה ריינמון. "אז כששני דיג´ימונים שוכבים זה עם זה, הם לא יוצרים תינוק, אלא מעבירים זה לזה נתונים. מכיוון אני נקבה, אני לא יכולה לעשות זאת ולגרום לו להבריא, כי הנתונים שלי מתאימים לדיג´ימונית-נקבה והם לא יתאימו לגילמון. הוא זקוק לנתונים של דיג´ימון אחר כדי לקבל כוח ולהשתקם." כולם הביטו בטריירמון. טריירמון הרגיש איך לבו פועם והוא מתרגש. הוא לא האמין. איך הכבוד נפל בחלקו?? איך הוא יכול להגשים את חלומו?? הזוהי יד הגורל בדבר??? "טריירמון, אתה מוכן?" שאל טאקאטו. "בטח!!!" צרח טריירמון. אך כשראה שכולם מסתכלים עליו בחשדנות, מיהר לומר: "כלומר, אם זה מה שצריך לעשות כדי להציל את גילמון, אני מוכן להקרבה הזו... מה לא עושים בשביל חבר..." "טוב, אז ניתן לכן קצת פרטיות," אמרה ריקה, "כי למרות שמדובר בהצלת חיים - זו לא נראית לי פעולה שמצריכה קהל..." וכולם, חוץ מטריירמון וגילמון יצאו החוצה. דקה קצרה לאחר שיצאו, הם יכלו לשמוע מאחוריהם, מתוך המערה, גניחות ואנחות, של טריירמון, וגם קריאות של גילמון "או כן, כן, טריירמון... אוו, כן!!" ריינמון הרגישה תחושות סותרות. היא רצתה שגילמון יינצל אך לא הייתה מסוגלת לסבול את המחשבה שהוא שוכב עם טריירמון, ועוד נהנה מזה!! "לאן את הולכת, ריינמון?" "לשום מקום, ריקה, אני... סתם צריכה להסתובב." היא ברחה משם, דמעות בעיניה. היא הסתובבה בכל העיר, מהרהרת, עצובה, שבורה. לבסוף מצאה את נחמתה בישיבה ליד מגדלי ההיפנוס. "גברים הם חארות," מלמלה. "מה את אומרת!" נשמע קול לידה. היא הסתובבה וראתה את ג´רי. "טאקאטו המסריח הזה, רק בגללו נתתי לדי-ריפר להשתלט עליי," היא בכתה. "זה לא היה בגלל אבא שלי. בכלל לא מזיז לי המניאק הזקן הזה. זה טאקאטו, שמאוהב בהנרי, ולא בי. הוא כזה עיוור!" "טאקאטו מאוהב בהנרי?" שאלה רינמון. "חשבתי שהם רק שכבו." "מה?!" קראה ג´רי, "הם גם שכבו יחד?!" "או, אני מצטערת," ארמה ריינמון. "לא ידעתי ש..." "זה בסדר, אני... אני אתגבר," מלמלה ג´רי בכעס. "זהו הגורל. גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל" "אל תתחילי שוב!!" קראה ריינמון. "סליחה, לא התכוונתי, זו הייתה שגיאה. שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה" "אוי, תסתמי כבר, יא אהבלה," אמרה ריינמון בכעס. "אני אכנס להיפנוס. אולי אוכל לשאול את יאמאקי אם יש דרך אחרת להבריא דיג´ימון שהורעל... אולי הוא יודע." היא נכנסה להיפנוס והגיעה אל חדר הבקרה. היא ראתה את ריילי וחברתה יושבות על המנוף הדיגיטלי ומחוברות לרשת. "היי! אנורקטיות!" היא צעקה אליהן. ריילי הורידה את המשקפת המיוחדת. "מה?" "איפה יאמאקי?" שאלה ריינמון. "הוא נמצא בחדר הפרטי שלו, בקומה העליונה בקצה המסדרון," אמרה ריילי. "אם את כבר הולכת לשם, תבדקי מה קרה לו, הוא נמצא שם כבר שעות. לא מתאים לו להיעדר ככה." ריינמון יצאה משם ועלתה לקומה העליונה. היא הגיעה אל קצה המסדרון וראתה את הדלת שעליה כתוב: "יאמאקי -פרטי." היא דפקה. שום תשובה. היא דפקה שוב, ומשלא נשמעה תשובה, פתחה את הדלת. היה חשוך, אז היא הדליקה את האור. יאמאקי קפץ במקומו בבהלה. הוא היה במיטה, עירום כולו, ונראה מזיע. "יאמאקי?" היא קראה, "מצאת לך זמן לישון!" אבל לא נראה שהוא ישן. נראה שהוא עשה אהבה עם מישהי. או מישהו. "מי זה שם איתך?!" כעסה ריינמון. "כשריילי תשמע על זה, היא..." אבל המילים נעתקו מפיה. כי הראש שהציץ מתוך השמיכה, מזיע ומתנשף גם הוא, היה של... קאלומון.
(אני בכוונה מתקדמת הרבה עם הדיג´יטלנובלה, כפיצוי על הימים שלא אהיה כאן!!) קאזו לא ידע דבר על המתרחש. הוא גם לא ידע שגילמון שכב גוסס בפארק, ושריינמון וטאקאטו חרדים לשלומו. הוא עדיין ביצע אינספור בדיקות-הריון אצלו בבית, וכל התשובות היו חיוביות. בינתיים, צבעו של גילמון התחיל להכחיל. טאקאטו היה כמו על קוצים. "לא נוכל לעשות דבר? בטח אפשר להציל אותו איכשהו!" ריינמון נאנחה. "יש רק אפשרות אחת." "מה? מה?" שאל טאקאטו בלהט. "לא, זה... בלתי אפשרי." "מה?? כל דבר! בבקשה, ריינמון, תגידי!" ריינמון נאנחה שוב. "הוא... צריך לקיים יחסי-מין עם דיג´ימון ממין זכר." טאקאטו השתתק. "מה?!" אמרה ריקה. "כן." קנטה הסתובב אל מרינאנג´מון. מרינאנג´מון נבהל, "אל תסתכל עליי!!" הוא צרח, "אם רק תרמוז על כך, אני יורה בך טילי כהונה!!" "אבל אני לא מבין, איך זה יכול לעזור לו," מלמל טאקאטו, שסוף סוף הצליח לדבר, אחרי רגע ארוך של הלם. "דיג´ימונים לא יכולים ללדת, כידוע לך, כי אנחנו נוצרים ע"י עיבוד נתונים והפיכתם לדיג´יביצה," הסבירה ריינמון. "אז כששני דיג´ימונים שוכבים זה עם זה, הם לא יוצרים תינוק, אלא מעבירים זה לזה נתונים. מכיוון אני נקבה, אני לא יכולה לעשות זאת ולגרום לו להבריא, כי הנתונים שלי מתאימים לדיג´ימונית-נקבה והם לא יתאימו לגילמון. הוא זקוק לנתונים של דיג´ימון אחר כדי לקבל כוח ולהשתקם." כולם הביטו בטריירמון. טריירמון הרגיש איך לבו פועם והוא מתרגש. הוא לא האמין. איך הכבוד נפל בחלקו?? איך הוא יכול להגשים את חלומו?? הזוהי יד הגורל בדבר??? "טריירמון, אתה מוכן?" שאל טאקאטו. "בטח!!!" צרח טריירמון. אך כשראה שכולם מסתכלים עליו בחשדנות, מיהר לומר: "כלומר, אם זה מה שצריך לעשות כדי להציל את גילמון, אני מוכן להקרבה הזו... מה לא עושים בשביל חבר..." "טוב, אז ניתן לכן קצת פרטיות," אמרה ריקה, "כי למרות שמדובר בהצלת חיים - זו לא נראית לי פעולה שמצריכה קהל..." וכולם, חוץ מטריירמון וגילמון יצאו החוצה. דקה קצרה לאחר שיצאו, הם יכלו לשמוע מאחוריהם, מתוך המערה, גניחות ואנחות, של טריירמון, וגם קריאות של גילמון "או כן, כן, טריירמון... אוו, כן!!" ריינמון הרגישה תחושות סותרות. היא רצתה שגילמון יינצל אך לא הייתה מסוגלת לסבול את המחשבה שהוא שוכב עם טריירמון, ועוד נהנה מזה!! "לאן את הולכת, ריינמון?" "לשום מקום, ריקה, אני... סתם צריכה להסתובב." היא ברחה משם, דמעות בעיניה. היא הסתובבה בכל העיר, מהרהרת, עצובה, שבורה. לבסוף מצאה את נחמתה בישיבה ליד מגדלי ההיפנוס. "גברים הם חארות," מלמלה. "מה את אומרת!" נשמע קול לידה. היא הסתובבה וראתה את ג´רי. "טאקאטו המסריח הזה, רק בגללו נתתי לדי-ריפר להשתלט עליי," היא בכתה. "זה לא היה בגלל אבא שלי. בכלל לא מזיז לי המניאק הזקן הזה. זה טאקאטו, שמאוהב בהנרי, ולא בי. הוא כזה עיוור!" "טאקאטו מאוהב בהנרי?" שאלה רינמון. "חשבתי שהם רק שכבו." "מה?!" קראה ג´רי, "הם גם שכבו יחד?!" "או, אני מצטערת," ארמה ריינמון. "לא ידעתי ש..." "זה בסדר, אני... אני אתגבר," מלמלה ג´רי בכעס. "זהו הגורל. גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל גורל" "אל תתחילי שוב!!" קראה ריינמון. "סליחה, לא התכוונתי, זו הייתה שגיאה. שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה שגיאה" "אוי, תסתמי כבר, יא אהבלה," אמרה ריינמון בכעס. "אני אכנס להיפנוס. אולי אוכל לשאול את יאמאקי אם יש דרך אחרת להבריא דיג´ימון שהורעל... אולי הוא יודע." היא נכנסה להיפנוס והגיעה אל חדר הבקרה. היא ראתה את ריילי וחברתה יושבות על המנוף הדיגיטלי ומחוברות לרשת. "היי! אנורקטיות!" היא צעקה אליהן. ריילי הורידה את המשקפת המיוחדת. "מה?" "איפה יאמאקי?" שאלה ריינמון. "הוא נמצא בחדר הפרטי שלו, בקומה העליונה בקצה המסדרון," אמרה ריילי. "אם את כבר הולכת לשם, תבדקי מה קרה לו, הוא נמצא שם כבר שעות. לא מתאים לו להיעדר ככה." ריינמון יצאה משם ועלתה לקומה העליונה. היא הגיעה אל קצה המסדרון וראתה את הדלת שעליה כתוב: "יאמאקי -פרטי." היא דפקה. שום תשובה. היא דפקה שוב, ומשלא נשמעה תשובה, פתחה את הדלת. היה חשוך, אז היא הדליקה את האור. יאמאקי קפץ במקומו בבהלה. הוא היה במיטה, עירום כולו, ונראה מזיע. "יאמאקי?" היא קראה, "מצאת לך זמן לישון!" אבל לא נראה שהוא ישן. נראה שהוא עשה אהבה עם מישהי. או מישהו. "מי זה שם איתך?!" כעסה ריינמון. "כשריילי תשמע על זה, היא..." אבל המילים נעתקו מפיה. כי הראש שהציץ מתוך השמיכה, מזיע ומתנשף גם הוא, היה של... קאלומון.
ווילו רוזנברג
New member
זה...
ענק ענק ענק ענק ענק ענק ענק{טוב הבנת את הרעיון...}ואני רוצה עוד פרק....
ענק ענק ענק ענק ענק ענק ענק{טוב הבנת את הרעיון...}ואני רוצה עוד פרק....
LILO digital
New member
כן, שלחתי ^-^
זה לקח הרבה זמן כי זה שלוש סרטונים (אבל הם בעצם תמונות זזות, כך שהם בלי קול 0.0 ... אבל לא נורא הם יפים, והם מלאים, והעיקר שרואים את הטוסיקים של מאט טאי וג´ו... ^-^) אני חייבת להודות שפרק 15 הוא האהוב עליי מכל! *_* כמחברת הפרקים אני גם מרשה לעצמי העדפות... תיכף אני אעשה פרק 16, אל תברחו עדיין...
זה לקח הרבה זמן כי זה שלוש סרטונים (אבל הם בעצם תמונות זזות, כך שהם בלי קול 0.0 ... אבל לא נורא הם יפים, והם מלאים, והעיקר שרואים את הטוסיקים של מאט טאי וג´ו... ^-^) אני חייבת להודות שפרק 15 הוא האהוב עליי מכל! *_* כמחברת הפרקים אני גם מרשה לעצמי העדפות... תיכף אני אעשה פרק 16, אל תברחו עדיין...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.