שלום אסף וברוך הבא לפורום
חייבת לשאול - אם העבודה לא בלונדון, למה לגור דווקא שם? ללונדון יש את היתרונות שלה, אבל גם לא מעט חסרונות. קהילות יהודיות וגם ישראלים יש גם מחוץ ללונדון... (גם בקיימברידג' וגם בסאות'המפטון) האם הקרבה לשדה התעופה חשובה? בנוגע לחינוך, נושא שעולה בפורום רבות... בעקרון החוק מחייב את ההורים לספק חינוך מלא מגיל 5. שלא כמו בישראל המשמעות של זה אינה - משנת הלימודים הראשונה שבה הילד יהיה בן חמש, אלא בדיוק זה - החל מיום הולדתו החמישי של הילד. בדר"כ זה אומר שהכניסה לבית הספר או מוקדמת או טיפה מאוחרת. שלא כמו בישראל מאוד מקובל להכניס ילדים לבית הספר באמצע השנה - אחרי חופשת חג המולד או אחרי חופשת הפסחא (בתחילת ינואר או אמצע-סוף אפריל) בהתאם לגיל שלהם. כמובן שאפשר לבקש (ובדר"כ אין בעיה) לדחות את כל הסיפור בשנה. (ולא להתחיל בסמסטר הראשון שאחרי יום ההולדת, אלא בשנה שאחרי הסמסטר הזה) בבריטניה אין "גן-חובה" וגיל חמש זה משהו שיותר דומה לכיתה א', אם כי קצת מזכיר גן. בשנים האחרונות הרבה בתי ספר הוסיפו שנה שנקראת "reseption" שהגיל שלה נקבע ע"י בית הספר בדר"כ (זה יכול להיות במקום year 1 או לפני מגיל 4+) בכל מקרה בבתי הספר (הציבוריים ובוודאי גם הפרטיים) יש מינימום של מורה+סייעת בשנתיים הראשונות, בדר"כ יותר. (כיתה בגיל הזה יכולה להיות עד 30 ילדים) הדרך הכי טובה לדעתי לרכך את המעבר, שלכם כהורים, שלהם ושל כולכם כמשפחה היא לא להלחץ. לדעת שזה תהליך ולוקח זמן. העובדה שיש ישראלים בסביבה לא אומרת שאלה יהיו בדיוק האנשים שמתאים לכם להתחבר אליהם. חשוב להבין שיש הרבה עבודה ואנרגיה שצריך להשקיע ביצירת קשרים ולהבין איך זה עובד פה ואיך ואיפה פוגשים אנשים. אני מצאתי שהשתתפות בפעילויות משותפות להורים ופעוטות (משהו שמתאים עם הקטן, אבל בחודשים הראשונים גם הגדול בהחלט יכול להצטרף - עד שילך לבית הספר) עזרה לי להכיר אמהות שיש לי איתן הרבה במשותף ובזכות הקבוצות האלה יצרתי חברויות משמעותיות, זה מאוד הקל על ההסתגלות של כולנו. אחד המועדנים שהכי קל להתקבל אליהם ולהכיר אנשים זה בית-כנסת. לישראלים חילונים עדיף רפורמי או פרוגרסיבי שזה יהדות שמאוד דומה ליהדות הישראלית-חילונית ובכל מקרה, בגלל שהם מאוד גמישים ופלורליסטים, אף אחד לא יעקם לך את הפרצוף אם תבוא רק לארועים חברתיים/תרבותיים ולא לתפילה בשבת. הכי חשוב - לנשום עמוק ולזכור שהשנה הראשונה היא מאוד אינטנסיבית ויש המון מה ללמוד. זה גורם להרבה אנשים להרגיש שהם רוצים להיות יותר בבית עם המשפחה שלהם והצרכים החברתיים מחוץ למשפחה משתנים. אחרי השנה הראשונה, כשתרגישו בנוח עם השפה והתרבות, תדעו איפה למצוא את מה שאתם אוהבים בסופר (גם לאוכל צריך להתרגל) תהיו יותר פנויים אנרגטית ורגשית לצור קשרים ואז אולי זה יהיה חשוב להיות בקרבה לישראלים... העניין הוא שאז גם אם הישראלים האלה יהיו קצת יותר רחוקים, לסוע לבקר אותם לא יראה לכם עניין כ"כ גדול... בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה.