ריחוק ותיסכול
ערב טוב ,אני אשתדל לקצר ככל שאפשר. נשואה 3 שנים ,בעלי בסוף שנות השלושים ואין לנו ילדים [אבל יש שני חתולים]. בעלי אדם אהוב בכל מקום ,אם זה בעבודה או חברים וגם המשפחה שלי אוהבת אותו ומכבדים אותו ,הוא אדם שעובד קשה וגם שומר על הבריאות ונראה מצוין.
כמה חודשים לפני החתונה הרגשתי משב רוח קל של שינוי. בעלי כבר פחות הסתכל עליי או החמיא לי ,כבר פחות יוצאים ביחד ופתאום הוא כבר לא מתלהב ממני כמו פעם.
אבל זה היה שינוי קטנטן שייחסתי לתקופה הלחוצה שלפני החתונה וחשבתי שזה יעבור מעצמו. שום דבר לא השתנה בי מבחינה חיצונית [כאן אציין שאנחנו זוג שנראה טוב לכל הדעות] וזה גרם לי להשקיע אפילו יותר במראה החיצוני שלי ולטפח את עצמי בשבילו ,אבל הרגשתי בירידה בהתלהבות שלו ואולי רציתי להתעלם כי לא חשבתי שזה רציני.
יש לציין שאני אישה מאוד משקיענית ,אני אוהבת לגרום לו לדעת שאני אוהבת אותו ואני מפנקת אותו ודואגת לו ,ובעבר גם הוא היה מחזיר באותה מידה של אהבה ופינוק ועם הזמן זה דעך והיום זה לא נמצא כלל.
כלפי חוץ אף אחד לא מבחין בשינוי וגם בתוך הבית הכל מתנהל כאילו כרגיל. אנחנו מדברים כשחוזרים מהעבודה אבל היום הוא נראה ממהר להגיע למחשב שלו או לטלפון שלו ולא באמת בתוך השיחה ,כשאנחנו אוכלים ארוחת ערב הוא מניע את הרגל בחוסר סבלנות וברגע שהוא מסיים הוא הולך לענייניו [זה לא היה ככה לפני החתונה ,זה הרגלים שהתפתחו בשנתיים שלוש האחרונות] ,לראות איתי סרט הוא כבר לא ממש רוצה ולפעמים הוא מרגיש רע שהוא רואה שאני מתאכזבת אז הוא אומר טוב בואי נראה ,אבל אני רואה שהוא לא נהנה בסרט וכל רגע הולך לחדר ואפילו אומר לי לא לעצור את הסרט ולחכות לו. הוא מחפש לצאת עם חברים שלו יותר ,והרבה פחות איתי. כשהוא עם חברים שלו הוא לא תמיד מדבר אליי יפה ,לפעמים אפילו בקצת זילזול. כשאנחנו אצל המשפחה שלי בארוחות ערב ,הוא פתאום לא דואג לשבת לידי ולא צוחק איתי על דברים שקרו שם אחרי שאנחנו חוזרים הביתה. הוא יכול לשתוק כל הדרך אם אני לא אדבר. אין לי הרבה חברות כי עברתי לאזור שלו לפני החתונה והתרחקתי ,והוא לא אכפתי לגבי העובדה שאני בודדה ומרגישה שהוא מתחמק ממני ולא רוצה להיות איתי. אין לנו משברים שעברנו או בגידות או משהו רציני שיכול להיות הסיבה שהוא פתאום לא אותו דבר איתי כמו שהיה ,אני לא יודעת מה אני עושה לא בסדר. אני לא מקשה עליו ואף פעם לא הקשיתי ,אני משתדלת לתמוך ככל יכולתי ,גם בעסק שלו אני עוזרת בלי שהוא יבקש אחרי שאני חוזרת מהעבודה לפעמים ,העסק הולך בצורה סבירה לגמרי והמצב שלנו טוב אז זה לא עניינים כלכלים שמציקים לו. אני כבר חושבת להביא ילד רק כי עצוב לי שבעלי כבר לא רואה אותי ,אבל אחותי אומרת שזו לא סיבה טובה להביא ילד. אני לא באמת משתפת את הקרובים אליי בכל הפרטים אבל רמזתי לאחותי על העניין וניראה לי שהיא הבינה.
סליחה שיצא ארוך ,מישהו יכול להסביר לי אולי מה עוד אני יכולה לעשות כדי לנסות שיתקרב אליי?
תודה רבה למי שקרא עד כה.
ערב טוב ,אני אשתדל לקצר ככל שאפשר. נשואה 3 שנים ,בעלי בסוף שנות השלושים ואין לנו ילדים [אבל יש שני חתולים]. בעלי אדם אהוב בכל מקום ,אם זה בעבודה או חברים וגם המשפחה שלי אוהבת אותו ומכבדים אותו ,הוא אדם שעובד קשה וגם שומר על הבריאות ונראה מצוין.
כמה חודשים לפני החתונה הרגשתי משב רוח קל של שינוי. בעלי כבר פחות הסתכל עליי או החמיא לי ,כבר פחות יוצאים ביחד ופתאום הוא כבר לא מתלהב ממני כמו פעם.
אבל זה היה שינוי קטנטן שייחסתי לתקופה הלחוצה שלפני החתונה וחשבתי שזה יעבור מעצמו. שום דבר לא השתנה בי מבחינה חיצונית [כאן אציין שאנחנו זוג שנראה טוב לכל הדעות] וזה גרם לי להשקיע אפילו יותר במראה החיצוני שלי ולטפח את עצמי בשבילו ,אבל הרגשתי בירידה בהתלהבות שלו ואולי רציתי להתעלם כי לא חשבתי שזה רציני.
יש לציין שאני אישה מאוד משקיענית ,אני אוהבת לגרום לו לדעת שאני אוהבת אותו ואני מפנקת אותו ודואגת לו ,ובעבר גם הוא היה מחזיר באותה מידה של אהבה ופינוק ועם הזמן זה דעך והיום זה לא נמצא כלל.
כלפי חוץ אף אחד לא מבחין בשינוי וגם בתוך הבית הכל מתנהל כאילו כרגיל. אנחנו מדברים כשחוזרים מהעבודה אבל היום הוא נראה ממהר להגיע למחשב שלו או לטלפון שלו ולא באמת בתוך השיחה ,כשאנחנו אוכלים ארוחת ערב הוא מניע את הרגל בחוסר סבלנות וברגע שהוא מסיים הוא הולך לענייניו [זה לא היה ככה לפני החתונה ,זה הרגלים שהתפתחו בשנתיים שלוש האחרונות] ,לראות איתי סרט הוא כבר לא ממש רוצה ולפעמים הוא מרגיש רע שהוא רואה שאני מתאכזבת אז הוא אומר טוב בואי נראה ,אבל אני רואה שהוא לא נהנה בסרט וכל רגע הולך לחדר ואפילו אומר לי לא לעצור את הסרט ולחכות לו. הוא מחפש לצאת עם חברים שלו יותר ,והרבה פחות איתי. כשהוא עם חברים שלו הוא לא תמיד מדבר אליי יפה ,לפעמים אפילו בקצת זילזול. כשאנחנו אצל המשפחה שלי בארוחות ערב ,הוא פתאום לא דואג לשבת לידי ולא צוחק איתי על דברים שקרו שם אחרי שאנחנו חוזרים הביתה. הוא יכול לשתוק כל הדרך אם אני לא אדבר. אין לי הרבה חברות כי עברתי לאזור שלו לפני החתונה והתרחקתי ,והוא לא אכפתי לגבי העובדה שאני בודדה ומרגישה שהוא מתחמק ממני ולא רוצה להיות איתי. אין לנו משברים שעברנו או בגידות או משהו רציני שיכול להיות הסיבה שהוא פתאום לא אותו דבר איתי כמו שהיה ,אני לא יודעת מה אני עושה לא בסדר. אני לא מקשה עליו ואף פעם לא הקשיתי ,אני משתדלת לתמוך ככל יכולתי ,גם בעסק שלו אני עוזרת בלי שהוא יבקש אחרי שאני חוזרת מהעבודה לפעמים ,העסק הולך בצורה סבירה לגמרי והמצב שלנו טוב אז זה לא עניינים כלכלים שמציקים לו. אני כבר חושבת להביא ילד רק כי עצוב לי שבעלי כבר לא רואה אותי ,אבל אחותי אומרת שזו לא סיבה טובה להביא ילד. אני לא באמת משתפת את הקרובים אליי בכל הפרטים אבל רמזתי לאחותי על העניין וניראה לי שהיא הבינה.
סליחה שיצא ארוך ,מישהו יכול להסביר לי אולי מה עוד אני יכולה לעשות כדי לנסות שיתקרב אליי?
תודה רבה למי שקרא עד כה.
