ריבים על כסף

dify

New member


מי בכלל אמר שהורים צריכים לממן איזשהו משהו לילדים בני 26? חתונה או דירה?.. איזו ציפיה מוזרה! קמצן זה מי שמצפה שיממנו אותו כדי שהוא לא יוציא את הכסף בעצמו. בפועל מי שקמצנית זו הכלה שמחשבת מה חמה צריך לממן לה כאילו הוא חייב לה משהו.

ואם הבן שלו עבד איתו כל השנים בלי שכר, אז יש בעיה בין האב לבן והיו צריכים ללבן את זה קודם, זה לא קשור למימון שהכלה מצפה עכשיו. ואם היא מצפה, אז צודק החם, שתצפה גם מהוריה.
 

restart2

New member
בחינת מציאות

היי

אני מבינה את הכעס והבלבול שלך -
את נמצאת בסיטואציה מורכבת שלא מסתדרת עם הלוגיקה שלך.

במצב אוטופי-
היית מקבלת עזרה מהוריו של בעלך ללא שאלות /בקשות.. והייתם בוחרים
את הדירה המיוחלת ..

המציאות שונה-
הורי בעלך מוכנים לסייע לכם עם התנייה- "שאביו לא מסכים להביא לנו כסף אם ההורים שלי לא ישוו.."
ההתנייה הזאת "משגעת" אותך.
היא גורמת לך לשיפוטיות יתר, אי ראיית המציאות באופן פרופרציונלי, ואולי לרגשנות יתר..

יקירתי אין צודק או לא צודק- יש פה עובדה שאת מנסה לערוך אידיאליזציה ומשפט צדק כדי לשנות את רוע הגזרה.
המחיר- את ובעלך וכל המשפחה משלמת במתחים /מריבות/והסלמה.
אם ההורים שלך לא מסוגלים להשוות אזי יש אפשרות של הסכם ממון בינכם המגן על סכום ההשקעה של ההורים.

או לחילופין לומר לא תודה ולרכוש בהתאם ליכולת החזר שלכם.
את נכנסת למקומות לא לך במערכת היחסים בין הבעל להוריו- טוב לא ייצא מפה.

טוב אתם עושים שעוברים דירה - הסמיכות והמגורים המשותפים כשאתם לפני קבלת החלטה מאתגרת,
לא מוסיפים יכולת ושיקול דעת ראציונלי.
במיקוד שלך עם הבעל אמור להיות בקבלת החלטות לגביי העתיד שלכם ולא במריבות ועיסוק במשפחתו.
בהצלחה
אירית
 

melosina3004

New member
שימי את עצמך במקום הוריו,

מגיעה לה כלה עם ציפיות בשמיים (רוצה כסף לחתונה, רוצה כסף לקנות דירה, גרה אצלם...).
הורי הכלה לא יכולים (לדבריה) לסייע לה, והיא מצפה שעיקר העול ייפול עליהם.
יש אנשים שהיו עוזרים לילדיהם ככל יכולתם, בלי קשר אם ההורים השניים יכולים "להשוות".
ויש אנשים שהיו חושבים פעמיים אם לא מדובר ברודפת בצע המצפה מתוקף קשרי נישואין בלבד ליהנות מהיתרונות הכלכליים שיש להם להציע (לא אומרת שאת כזאת).
נשמע שחמייך משתייכים לזן השני, ואין מה לשפוט אותם על כך.
מה שהיה בין בעלך לאביו, השנים בהן עבד ללא תשלום, הוא ביניהם ואל תתערבי בזה. בעיקר אם בתקופה זאת לא הכרת אותו. וגם אם כן - זה ביניהם, אל תידחפי למלחמות של אחרים.
ההחלטה הכי חכמה שיצאה מכל התסבוכת הזו היא שאתם יוצאים להם מהוריד ועוברים לגור לבד.
טוב שהבנת שחמייך לא חייבים לך כלום, ועדיף שלא תספרי כמה יש להם ומה הם עושים עם זה, הם עבדו שנים רבות כדי להגיע למצב הנוכחי, וזכותם לא לפזר את הכסף על צעירים שבקושי עשו גרעפס בחיים האמיתיים וכבר מצפים שהכל יוגש להם מוכן. אני במקומך הייתי אומרת מה שכתבת כאן- שהם לא חייבים לך כלום, אבל שלא ישתמשו בהורייך כתירוץ לחוסר הנתינה.

נקודה למחשבה- לא היה עדיף להשתמש בכסף שהורייך לוו עבורך במיוחד ובעמל רב להגדלת ההון העצמי לדירה, במקום לחתונה מפוארת?...
ועוד נקודה למחשבה- לדברייך עד כה גרתם אצל ההורים, קיבלתם מימון לחתונה, הורייך משלמים לך על הלימודים.... האם השגת אי פעם משהו בכוחות עצמך בחייך? לא שואלת זאת כביקורת מעליבה, אלא כדי שתעצרי ותחשבי שנייה שבעצם- את מקבלת המון עזרה, בטח יותר ממה שנדמה לך. אולי הגיע הזמן לעצור ולהעריך את זה, וגם להתחיל לפתח עצמאות....
 
לכל מילה ומילה!!

אפרופו לפתח עצמאות, הבחורה כבר כתבה שהיא בן אדם מאוד עצמאי. בטח הכוונה היתה שהיא נושמת באופן עצמוני.
 

קליספרה

New member
תהרגי אותי, אני לא מבינה את התוקפנות שלך אליה

אבא שלו אכן חאריין - הבחור עבד אצל אבא שלו שנים ללא תשלום, כאשר תכננו את ההתנלות הכלכלית הוא הציג כי הסכום בעבור עבודתו יתקבל כעזרה לדירה.
הגיוני שהיא בנתה על הכסף הזה, הגיוני היא מתבאסת שהיא מבינה שהוא לא יבוא, הגיוני שמלחיץ אותה הביקורת הסמויה על ההורים שלה שנתנו מעל ומעבר ליכולתם.

בהמשך ההתכתבות היא אומרת שהיא מוותרת ולא צריכה את הכסף, שהיא ששפשר על דירה שהיא יכולה לעמוד בה.
היא אומרת שהיא יוצאת מבית ההורים אוטוטו לדירה משלהם.
היא אומרת שמה שהכי מפריע לה זה שיש לחץ ושטיפת מוח לבעלה.
למה כל אלה גואמך כזה אנטיגוניזם?

מה בדיוק הבעיה שלך איתה?
 

mykal

New member


תודה על דבריך, מזדהה.

יש אנשים שכנראה מרגישים טוב כשמצליפים.
לי קשה עם הדרך הזו--שבעיני גם מונעת הקשבה.
 
מיקל, תודה לך שאת מנתחת את אופיי חינם אין כסף

את מן האנשים שמרגישים יותר טוב כשמאבחנים אחרים? כשמרגישים שאתה מעל כולם?
כי זו ההרגשה שאת נותנת ובעיני היא מונעת הקשבה.
 

mykal

New member
מצליפנית בוקר טוב,

הפעם גם אותי--לא ממש חשוב.
אני מנתחת אופי? או קוראת אותך כמו כולם?
אולי את מנתחת אופי-- מרגישה מעל כולם? באמת?
זה מה שאני נותנת לך להרגיש? אולי זו בעיה שלך.
אני מונעת הקשבה או את?

אבל--נגד צודקת סדרתית כשלתי.
אז יום טוב ושמח לך.
 
אני לא רואה את עצמי כצודקת סדרתית

אני גם לא מכנה אותך בשמות, בניגוד אלייך שמכנה אותי.
אני לא יודעת מה כולם. כן יודעת שאת כותבת על "אנשים שמרגישים טוב כשמצליפים".
את לא יודעת איך אני מרגישה ומתי. וזה ניתוח אופי.
אני לא מעוניינת למנוע הקשבה. אולי גם את לא מעוניינת, אולי כן. לא אדע.
מה שברור: להחליט שאני צודקת סדרתית ובטיעון הזה לסגור את הדיון, זה בטח לא מעודד הקשבה.
אני לא צודקת סדרתית. אני צודקת לפעמים וטועה לפעמים. כמו כולנו.
עד עכשיו חשבתי שאני מעריכה אותך מאוד. ברגע זה נדמה לי שקצת פחות.
אני מקווה שזה יעבור.
 
אין לי שום בעיה איתה

האבא עבד אצל הבן יותר שנים ללא תשלום בלהחליף לו חיתולים, להאכיל אותו, לפרנס אותו וכו'. ממש קורע לב שילד עוזר קצת בפרנסת הבית שלו.
היא בנתה על הכסף הזה באחריותה בלבד. בשום מקום היא לא כתבה שהוא הובטח לה, אלא אם כן פספסתי משהו.
(ואגב, גם אם הוא הובטח למישהו זה לבעלה ולא לה. איפה הוא בתמונה?)
הוריה נתנו מעבר ליכולתם, זה נכון. אבל את העזרה של הוריה בלימודים היא סופרת. את העובדה שהיא חיה אצל חמיה ועל חשבונם היא בכלל לא רואה כעזרה. זה מקומם.
היא מדברת כאילו מישהו חייב לה משהו. זה הכל. ונכון, זה מעצבן אותי. מה לעשות שהייתי מעדיפה לחיות בעולם שבו אנשים לא חושבים שהכל מגיע להם.
 

קליספרה

New member
במקרה הזה, לתחושתי, את מאוד חד צדדית.

יש הבדל גדול בין הורה שמחליף חיתולים לילד שבחר לעשות, לבין בן שעובד בעסק המשפחתי בעיקר אם הוא בגיל של הקמת משפחה משל עצמו, ומה זאת אומרת הוא לא הבטיח לה אלא לבן שלו?
כשאת ובן זוגך ישבתם לתכנן את חייכם יחד לא בדקתם את ההכנסות המשותפות של שניכם לעומת ההוצאות?
ברור שאף אחד לא הבטיח לה כלום, אבל להבנתי בעלה הציג את זה כנתון, לא מתנה אלא סכום כסף עבור עבודה. הם לקחו את הכסף כנתון וכהסכום הזה פתאם מתמוסס זה אכן מעצבן למדי.

אבל גם כאן הבחורה אומרת - לא מביאים לא צריך, אנחנו נסתדר אם מה שיש - ובמקביל המשפחה שלא עמדה בהתחייבות מרעילה את הבחור בנוגע להוריה - אז מה קשה להבין שהיא מתעצבנת.

אני מאלה שלא חושבים שהורינו חייבים לנו כלום וההפך אני לא חייבת כלום לבני, מעבר למה שאני רוצה לתת לו, אבל בהחלט מקובל עלי שיש לאנשים ציפיות ריאליות (בעיקר שהן מבוססות על מעבר למתנה) ועל התחושות שאי הקבלה הזאת מביאה איתה.
 
זה מה שזאת אומרת:

הבטיח לבן שלו ולא לה.
(בהנחה שהבטיח. כן? לא היינו שם)
אם אמא שלך הבטיחה לך משהו ולא קיימה, נניח שאת מחליטה לדבר על זה, את מדברת איתה, או שולחת את בעלך לדבר איתה ומתחבאת מאחוריו?
ולשאר דברייך, נכון שהתחייבויות צריך לכבד, אבל כל התיאור לא נשמע מי יודע מה מכבד: ("הצליח להתחמק") אפילו התיאור שלה של לפני החתונה: סיכמתי עם בן זוגי שההורים וכו'. נשמע כמו שהיא סיכמה את זה איתו ולא איתם.
מהפוסט הזה עולה ריח של כולם חייבים לי. לא נעים להריח.
הלואי ואני טועה. תמיד נעים למצוא שאנשים הם הגונים יותר ממה שחשבת.
 

קליספרה

New member
אבל גם הדוגמא שלך מעוותת את התמונה

זאת לא אמא שלי, זאת אמא שלו.
אלה ההורים שלו שמולם נוצרה הבעיה, אז פתאם זה לגיטימי ללכת לדבר על כסף עם החמים? אפילו אני, שמעולם לא הכנסתי את בעלי ביני לבין חמותי וההתנהלות שלי איתה היתה פתוחה לגמרי, בכל מה שקשור לענייני כספים (ובוודאי שבתחילת הנשואים) לא הייתי מדברת איתה ושולחת אותו - בלי שום קשר "להתחבא אחרי הגב" פשוט כי זה לא לעניין.

מסכימה איתך שאנחנו לא הינו שם - אבל את נשמעת כאילו אנחנו לא ואת כן.
אני יוצאת מתוך הנחה שהיא מציגה את הדברים כפי שהם - כמובן מוקצנים ומנופחים על ידי כעס ומנקודת מבט נעלבת אבל עדיין כמו שהם.

מכיוון שהיא כבר מזמן לא כאן - השורה האחרונה לפחות שווה - קחו את עצמכם וצאו מהבית של החמים - תסיקי מסקנות לעתיד ותפסיקי לבנות על אחרים.
 
למה הדוגמא מעוותת?

אצל הכותבת, האבא הבטיח משהו לבן, ומי שתובעת את קיום ההבטחה היא אשת הבן ולא הבן עצמו.
הדוגמא שלי היתה שאמא שלך הבטיחה משהו לך, אבל בעלך מדבר איתה על זה ולא את.
בדיוק אותו דבר.
ממש לא הייתי שם, לשמחתי. אבל גם אם היא מציגה את הדברים כפי שהם בלי לנפח ולהקצין, בעיני זה מספיק גרוע.
ולגבי השורה התחתונה, אין ספק שמסכימה איתך.
 

קליספרה

New member
כי זה לא המצב

אם אמא שלי היתה מבטיחה לי משהו ובעלי היה מנג'ס לי ללכת לדרוש - זה היה המצב.
אבל שוב כאן זה לא האישו
היא לא דורשת ממנו ללכת ולהתעמת עם האבא
היא אומרת לא הביאו - חארות - נסתדר עם מה שיש וקצת עושה וונטילציה בפורום.
מה שבאמת מרגיז אותה שהם לוחצים על הבעלה ללחוץ על ההורים שלה להביא עוד.

קטעים - כאילו אנחנו לא קוראות את אותו הסיפור
 
את צודקת

הרושם שלי היה משום מה שהיא אמרה להוריו משהו על הכסף שאביו חייב וכו'.
לאור מה שכתבת, קראתי שוב את דבריה, ואכן את צודקת.
לא שזה הופך את המצב להרבה יותר טוב, אבל אולי טיפונת זה גם משהו.
 

sapiri24

New member
שמחה שמישהי הצליחה להבין אותי

קליספרה, אני ממש שמחה שמישהי הצליחה להבין את הבעיה שלי.
אולי לא הצלחתי להתנסח כראוי על מנת שאנשים הקוראים את הסיפור שלי יבינו במה מדובר ויכול להיות כי ישנם אנשים שבכלל לא לא טורחים לרדת לשורש העניין וישר יוצרים דמות מעוותת בראשם.
בכל מקרה, את צודקת, לא ביקשתי מחמי כסף ואף לא שלחתי את בעלי להתעמת עימו. הדגשתי כי אין לי שום עניין בכסף שלו ואני לא צריכה עזרה כזו. כל מה שטענתי הוא שיש לחץ מאוד גדול מצד הורי בעלי על הוריי שייתנו כסף וביקשתי עצה כיצד לנהוג.
העלתי השערה כי חמי אולי לא מעוניין להביא לבנו את הכסף שהבטיח לו, ובגלל שלא נעים לו להגיד לבעלי את זה ישר ובפנים הוא מתרץ את חוסר העזרה שלו בכך שגם הוריי לא עוזרים. ושוב פעם אני מדגישה, הכסף שלו הוא שלו בלבד והוא לא חייב לי כלום, אבל מה שכן מרתיח אותי זה שהוא מצא לעצמו תירוץ מעולה ועל זה ביקשתי מכולן עצה, כיצד אני צריכה לנהוג?
לגבי אלו שייעצו לי לחתום על הסכם ממון- חמי מעולם לא העלה אפשרות כזאת, מבחינתו הדרך היחידה שהוא יעזור מותנית בכך שהצד השני גם יעזור. הסכם ממון לא בא בחשבון מבחינתו (אני לא יודעת למה אבל זה כנראה רק מחזק את ההשערה שלי). ועוד נושא קטן שאני רוצה להדגיש, הוריו של בעלי טוענים כי אין להם כסף והם מעוניינים לקחת הלוואה בשביל לעזור לנו והם חושבים כי גם הורי צריכים לקחת. וזה מה שמרגיז אותי- מי שם אותם לתת עצות להורים שלי?! הם יודעים בכלל מה מצבם הכלכלי של ההורים שלי והאם הם בכלל יוכלו לעמוד בזה?! למה ההורים שלי אחרי 30 שנות עבודה צריכים להשתעבד לעוד הלוואה.
תודה לכל העוזרים, אני מאוד מעריכה את התשובות שלכם. לקחתי לתשומת ליבי את העצות הענייניות שחלקכם נתנו מבלי לשפוט אותי ומבלי דעה קדומה עלי -"אחת שחושבת שחייבים לה" (כנראה שיש אנשים שצריכים קורס בהבנת הנקרא).
 

קליספרה

New member
בקיצור יקירתי - תגידו יפה להורים שלו תודה

אבל לא תודה - כי במקרה הזה אם הם יתנו לכם כסף זה יעלה לכם בהמון לחץ והתערבות בחיים וזה פשוט לא שווה את זה.
מה שהיה היה - שאף אחד מההורים לא יתן יותר שום דבר וזהו.
תתחילו להסתדר בכוחות עצמכם.
אני מקווה לפחות שבעלך מרוויח היום ולא ממשיך לעבוד חינם.
 

melosina3004

New member
האמת, אני דיי מבינה את הצד שלהם...

נשמע לי סביר שאדם שהולך לעשות מאמץ (=לקחת הלוואה במקרה הזה) בשביל הבן שלו, יצפה מהצד השני לעשות מאמץ דומה, או לכל הפחות יתאכזב שאין היענות דומה.
נכון שהם לא יודעים מה המצב של הורייך, אבל גם אני במקומם הייתי חושבת שאחרי 30 שנות עבודה צריך להיות להם "משהו" בצד כדי לעזור לך, אלא אם בדרך קרה מקרה חריג (למשל עסק שקרס) או שהורייך אנשי קשי יום המתפרנסים בדוחק. ואם מדובר באחד המקרים מהנ"ל, הם בוודאי חושבים לעצמם שכבר היו יודעים על כך.
ולכן, בהיעדר מידע אחר, הם מניחים שהורייך יוכלו לעזור אם יתאמצו קצת יותר, ולא רוצים להיות היחידים שעושים זאת. על אחת כמה וכמה שהם כבר עוזרים לכם כלכלית בעצם המגורים שלכם אצלם.

עכשיו תגידי שהם לא צריכים לעשות להורייך את החישובים, ואולי בעולם מושלם את צודקת. אבל הם, מבחינתם, רואים שהעזרה הניתנת לכם היא חד-צדדית, וזה לא מתאים להם.
אפשר להתווכח אם הורה שעוזר לילדו בלי להציב תנאים הוא הורה טוב יותר, אבל זה לא ישנה את תמונת המצב שלך. לכן, במקום להתעצבן, נסי לבחון את הסיטואציה מנקודת מבטם ואולי תצליחי להבין מאיפה מגיע הסירוב שלהם.

האם הם לוחצים ישירות על הורייך? אם כן, תני להורייך להתמודד איתם. הם אנשים בוגרים. אם כבר סכסוך, עדיף בין המחותנים מאשר בין הכלה לחמים.
אם הם מרעילים את כל המשפחה ובעלך נגד הורייך זאת סיטואציה שצריך לקטוע באסרטיביות ובמהירות. לדעתי כשתצאו מהבית העניינים יירגעו קצת, בבחינת "רחוק מהעין רחוק מהלב".
 

dify

New member
מבחינתי הסכם חתום מנטרל את התירוץ שלהם

ואת זה אני כותבת מניסיון של מישהי שחמיה לא פחות מקמצים בעזרה.. וגם אוהבים לעמיד פנים שהם הכי נפלאים בעולם תוך כדי


אז זו תשובתי לך ולהם. זו עזרה לילד שלהם. אם הם רוצים לעזור, תשמחו לקבל. אם הם לא רוצים לעזור, זכותם, אבל שיבינו את זה. העזרה היא לילד שלהם ולא לך ולכן עניין הוריך הוא לא רלוונטי, והוא עזרה לילד שלהם במובן הזה שזו השקעה בו שתשאר שלו במקרה של פרידה (כאמור, חתימה מצידך שהכסף הזה יחזור לבעלך או אליהם במקרה של פרידה).

העובדה שבעלך עבד ללא תמורה כספית היא משהו שהוא צריך ללבן עם אביו, אם אתם חושבים שמגיע לו כסף בזכות זה, וזה משהו שצריך להגיד בקול רם, אפילו עד כדי סכנה בריב משפחתי. עדיף בעיני ריב משפחתי היום שאולי ישנה משהו, מאשר שנים של טינה מתחת לשטיח ותסכול שלכם על זה שנדפקתם. כך אני מאמינה (ושוב, אני מדברת אחרי שעשיתי בעצמי את השיחות הקשות הללו כשהיה צריך).

איפה בעלך? השיחה הזו צריכה להיות תפקידו. הוא זה שצריך להבהיר שזו ציפיה לשכר על השנים שעבד. הוא זה שצריך להבהיר שכל סכום מעבר לזה זה מבחינתו עזרה אישית לו. את יכולה רק להבטיח שמה שיחשב למעבר את מוכנה לחתום שלא תקחי.
אם אחרי זה אבא שלו ישתמש בתירוץ "הוריה לא נותנים" אז התפקיד של בעלך הוא להגיד לאבא שלו, ישר בעיניים, ורצוי ליד אימו ואחיו, שזה תירוץ כדי לא לתת מה שמגיע לו וכדי לא לעזור מעבר.

וכן, יש הורים שמשתמים בתירוצים, מפלים, דופקים את הילדים שלהם וכו'. לצערי אני מכירה את זה. אם זה המצב שלכם, בעלך, הבן שלו, צריך להפנים עם מי יש לו עסק ולקחת צעד קדימה, כי מילא זה שהוא לא מקבל, אבל גם להיות מנוצל???? אצלי זה לא בא בחשבון. ותצטרכו להתחיל את החיים ככה, מתוך הידיעה שזה מסגרת היכולת שלכם ואלו האנשים הצבועים שאתם חיים איתם. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול... יעני כאלו שאוהבים להרגיש שהם נפלאים אבל תכלס הכל הצגה והעמדת פנים.

שונאת אנשים צבועים אבל לא חסר כאלו.
 
למעלה