ריבים על כסף
שלום לכולם,
קצת רקע, נשואה כחצי שנה, לומדת וגם עובדת. אנחנו כרגע גרים אצל חמי וחמותי.
לפני החתונה סיכמתי עם בעלי כי ההורים שלי ושלו יתחלקו חצי חצי בהוצאות החתונה מלבד המנות ומה שיישאר ילך אלינו. יש לציין כי מהחתונה הרווחנו כ- 60,000 ש"ח. סכום מכובד מאוד.
מלבד זאת לבעלי היו מעט חסכונות לפני החתונה (גדול ממני וגם החליט לא ללמוד ככה שהיו לו שנים טובות לעבוד ולחסוך כסף). יש לציין כי הדגשתי בפניו יותר מכמה פעמים כי להורים שלי לא תהיה יכולת לעזור לנו בדירה משום שהמצב ממש לא טוב והוא הבין.
בעלי עבד בעסק של אביו 4 שנים מבלי לקבל שום תמורה כי הם בדיוק היו בתהליכי בנייה של בית פרטי ואביו לפי טענתו היה לחוץ בכספים.
בהכנות לחתונה חמי חיפש כל הזמן תירוצים למה לא לשלם אולם לא הייתה לו ברירה כי בעלי היה זקוק לכסף שלא היה לו. (לבסוף הוא באמת הצליח להתחמק מתשלום של הוצאה אחת) חמי קמצן מאוד אבל זה לא ענייני.
יש לציין כי למרות שלהורים שלי ממש קשה, בכל ענייני החתונה הם היו הראשונים לסייע לנו.
לפני חודש חמותי זרקה לי רעיון שהיא חושבת שהם וההורים שלי צריכים לקחת הלוואה על מנת לסייע לנו לקנות דירה, הסברתי לה כי אין באפשרותם של הורי לקחת הלוואה לא בגלל שהם לא רוצים אלא בגלל שזה מעבר ליכולתם הכלכלית.
לאחר מכן, היה פיצוץ ביני ובין בעלי על ענייני הכספים. הוא טוען שאביו לא מסכים להביא לנו כסף אם ההורים שלי לא ישוו. אמרתי לו שמבחינתי אני לא רוצה את הכסף שלו ומי שרוצה לעזור לילד שלו עושה את זה מכל הלב ולא מחכה לראות מה הצד השני ייתן. הורי משלמים לי את שכ"ל וגם עוזרים לנו בכל מיני הוצאות קטנות אבל מבחינתם זה לא מספיק. חמותי במהלך החודש הזה הספיקה להעלות את הרעיון הזה מספר פעמים למרות שהיא ידעה שזה ממש פוגע בי שכל פעם מעלים את הנושא וגורמים לי להרגיש שההורים שלי לא שווים. בפעם האחרונה הבהרתי לה בתקיפות כי היא שוטפת את המוח של בעלי על עניין הכסף וזה כבר פוגע בזוגיות שלנו וקיוויתי שהבהרתי את הנקודה שלי.
השיא היה שבשבועות עשינו אצל המשפחה שלו וסבא!! שלו דיבר איתי ואמר לי שאני צריכה להבין שגם ההורים שלי צריכים לעזור. לפי מה שהבנתי ההורים שלו שיתפו את כל המשפחה המורחבת בריבים שהיו לנו (דבר נורמלי לחלוטין אצל כל זוג) וגם על עניין הדירה. כל אחד מבני משפחתו מרשה לעצמו להביע דעה עלינו ולשאול אותנו "מתי תקנו דירה כבר".
אני כבר ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות מול ההתקפה הזו. יש לציין כי בעלי תומך בי אבל שטיפת המוח כל כך חזקה שאני מפחדת כי ישנה את דעתו. בנוסף, אני וחמותי היינו ביחסים טובים וכעת אני לא מסוגלת לדבר איתה אפילו. אני חושבת כי כל העניין של העזרה הכספית הוא תירוץ של אביו לא להביא לנו כסף למרות שבעלי נתן את כל הלב והנשמה שלו למשפחה. כמו כן אני יודעת כי האבא אמיד מבחינה כלכלית (נוסע לחופשות לבדו, מחליף את הרכב כל שנה וכד') וזה ממש לא מעניין אותי הכסף שלו ומבחינתי הוא לא חייב לי כלום, אבל אני גם רוצה שהוא יפסיק להשתמש בהורי כתירוץ למה לא להעביר לבנו כסף.
אנחנו כרגע יכולים לקנות דירה אבל קטנה וצנועה ומבחינתי זה מעולה אבל לבעלי יש ציפיות לא ריאליות. מה שכן החלטתי כי אנחנו נעבור דירה בחודשים הקרובים כי אני לא מסוגלת לגור איתם יותר.
מה לעשות עם חמי וחמותי? כיצד אוכל להעביר את עמדתי אבל מבלי לריב איתם או להיכנס לוויכוח. אני רק רוצה שיפסיקו להתערב ולנסות לקבוע תנאים להורים שלי..
שלום לכולם,
קצת רקע, נשואה כחצי שנה, לומדת וגם עובדת. אנחנו כרגע גרים אצל חמי וחמותי.
לפני החתונה סיכמתי עם בעלי כי ההורים שלי ושלו יתחלקו חצי חצי בהוצאות החתונה מלבד המנות ומה שיישאר ילך אלינו. יש לציין כי מהחתונה הרווחנו כ- 60,000 ש"ח. סכום מכובד מאוד.
מלבד זאת לבעלי היו מעט חסכונות לפני החתונה (גדול ממני וגם החליט לא ללמוד ככה שהיו לו שנים טובות לעבוד ולחסוך כסף). יש לציין כי הדגשתי בפניו יותר מכמה פעמים כי להורים שלי לא תהיה יכולת לעזור לנו בדירה משום שהמצב ממש לא טוב והוא הבין.
בעלי עבד בעסק של אביו 4 שנים מבלי לקבל שום תמורה כי הם בדיוק היו בתהליכי בנייה של בית פרטי ואביו לפי טענתו היה לחוץ בכספים.
בהכנות לחתונה חמי חיפש כל הזמן תירוצים למה לא לשלם אולם לא הייתה לו ברירה כי בעלי היה זקוק לכסף שלא היה לו. (לבסוף הוא באמת הצליח להתחמק מתשלום של הוצאה אחת) חמי קמצן מאוד אבל זה לא ענייני.
יש לציין כי למרות שלהורים שלי ממש קשה, בכל ענייני החתונה הם היו הראשונים לסייע לנו.
לפני חודש חמותי זרקה לי רעיון שהיא חושבת שהם וההורים שלי צריכים לקחת הלוואה על מנת לסייע לנו לקנות דירה, הסברתי לה כי אין באפשרותם של הורי לקחת הלוואה לא בגלל שהם לא רוצים אלא בגלל שזה מעבר ליכולתם הכלכלית.
לאחר מכן, היה פיצוץ ביני ובין בעלי על ענייני הכספים. הוא טוען שאביו לא מסכים להביא לנו כסף אם ההורים שלי לא ישוו. אמרתי לו שמבחינתי אני לא רוצה את הכסף שלו ומי שרוצה לעזור לילד שלו עושה את זה מכל הלב ולא מחכה לראות מה הצד השני ייתן. הורי משלמים לי את שכ"ל וגם עוזרים לנו בכל מיני הוצאות קטנות אבל מבחינתם זה לא מספיק. חמותי במהלך החודש הזה הספיקה להעלות את הרעיון הזה מספר פעמים למרות שהיא ידעה שזה ממש פוגע בי שכל פעם מעלים את הנושא וגורמים לי להרגיש שההורים שלי לא שווים. בפעם האחרונה הבהרתי לה בתקיפות כי היא שוטפת את המוח של בעלי על עניין הכסף וזה כבר פוגע בזוגיות שלנו וקיוויתי שהבהרתי את הנקודה שלי.
השיא היה שבשבועות עשינו אצל המשפחה שלו וסבא!! שלו דיבר איתי ואמר לי שאני צריכה להבין שגם ההורים שלי צריכים לעזור. לפי מה שהבנתי ההורים שלו שיתפו את כל המשפחה המורחבת בריבים שהיו לנו (דבר נורמלי לחלוטין אצל כל זוג) וגם על עניין הדירה. כל אחד מבני משפחתו מרשה לעצמו להביע דעה עלינו ולשאול אותנו "מתי תקנו דירה כבר".
אני כבר ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות מול ההתקפה הזו. יש לציין כי בעלי תומך בי אבל שטיפת המוח כל כך חזקה שאני מפחדת כי ישנה את דעתו. בנוסף, אני וחמותי היינו ביחסים טובים וכעת אני לא מסוגלת לדבר איתה אפילו. אני חושבת כי כל העניין של העזרה הכספית הוא תירוץ של אביו לא להביא לנו כסף למרות שבעלי נתן את כל הלב והנשמה שלו למשפחה. כמו כן אני יודעת כי האבא אמיד מבחינה כלכלית (נוסע לחופשות לבדו, מחליף את הרכב כל שנה וכד') וזה ממש לא מעניין אותי הכסף שלו ומבחינתי הוא לא חייב לי כלום, אבל אני גם רוצה שהוא יפסיק להשתמש בהורי כתירוץ למה לא להעביר לבנו כסף.
אנחנו כרגע יכולים לקנות דירה אבל קטנה וצנועה ומבחינתי זה מעולה אבל לבעלי יש ציפיות לא ריאליות. מה שכן החלטתי כי אנחנו נעבור דירה בחודשים הקרובים כי אני לא מסוגלת לגור איתם יותר.
מה לעשות עם חמי וחמותי? כיצד אוכל להעביר את עמדתי אבל מבלי לריב איתם או להיכנס לוויכוח. אני רק רוצה שיפסיקו להתערב ולנסות לקבוע תנאים להורים שלי..
