לעולם לא תאומר "לעולם לא"
תשמע, סיפור אישי:
אני כבר לא צעירה, וגם עברתי כמה הריונות לא קטנים כלל וכלל, והגנטיקה לא בהכרח "משחקת למזלי", אבל אני עליתי במסת שריר, מה שהוביל איתו לירידה באחוז שומן (אחוז שומן, לא כמות שומן), אוכלת "לפי הרגשה", ונמצאת כמה שנים בסטטוס קוו של משהו כמו 13% שומן (שזה מעט מאוד לאישה) ולא מרגישה או נראית רזה, דווקא אומרים שאני נראית שרירית וחזקה (יחסית לאישה).
אף פעם לא הייתי שמנה, אולי קצת כמוך, וגם אף פעם לא הייתי שרירית, אולי קצת כמוך.
אני רצה הרבה מאוד, וחשבתי שזה מספיק, ובאמת הייתי רזה אז הכל טוב, כן?
לפני כמה שנים התחלתי לעבוד עם מאמן אישי בחדר כושר על כח, כי לדברי מי שבדק אותי בזמנו "אין לך מספיק שריר להחזיק את המפרקים".
התחלתי לעבוד עם מאמן אישי, פעם בשבוע, עלה לפעמיים בשבוע. במקביל ממשיכה לרוץ הרבה, במקביל אוכלת כל מה שאני רוצה. אבל אני רוצה רב הזמן לאכול דברים שעושים טוב לגוף. אם אתה מקשיב לגוף תגלה שהוא מדבר איתך ותלמד מה גורם לך להרגיש אנרגטי וחי ומה גורם לך להרגיש כמו חילזון בלי בית (הרכרוכית במגעיל הזה שזוחל בגינות בלילה).
עם הזמן, הרבה זמן, הרכב וצורת הגוף קצת השתנה. הוא התחזק, הוא קיבל צורה נראית של שרירים, "בזמן שישנת". בלי דיאטה מכוונת, בלי להעלות באחוז שומן.
אצל גברים (טסטוסטרון) יכול להיות שזה היה קורה יותר מהר ויותר מודגש.
ואם אתה צעיר, עוד נקודה לטובתך.
לא אומר שהמקרה שלי הכלל.
רק אומרת ש"אין דבר כזה שאין דבר כזה" ואולי התוכניות שאתה רואה הן כלליות ואולי לך יעבוד משהו שהוא לא בתוכנית הגנרית.
ואולי לא.
רק לא לשלול.
בעיקר, תעשה מה שמרגיש לך טוב.
ותהיה סבלני.
בהצלחה
