רוצה

סופות וסערות פנימיות....

איך מתמודדים איתן? נותנים להן לסעור. לא להדחיק, לא להשתיק....לא לעשות הסחות דעת.... לסעור ולכאוב ולכעוס....עד שהסערה תעבור מעצמה ופתאום בשמיים תהיה שמש...וכיוון חדש יתגלה.
 

זהות

New member
נשמע

פשוט . שנתיים סוערות , כואבות והסערה הזו תמשך עוד זמן רב . את יודעת , זה כנראה מסוג הדברים שקל לומר אותם אך להתנהג אותם זה כבר סיפור אחר לגמרי ...
 
נשמה, בפורום הזה

כולם יודעים שאני מדברת רק מנסיון.... אני מצטערת לאכזב אותך, אבל את לא היחידה שחייה לא סוגים בשושנים.
 

Liron Bar

New member
../images/Emo39.gif תמיד לקוות לטוב

ממה שהבנתי את סובלת בשל סבל של בן-אדם אחר , קודם כל צריך להבין שאותו אדם בוחר את כל מה שהוא חווה בחייו , גם אם זה נחשב דבר לא טוב שמעורר בך כעס וסערות. אם תנסי להבין את המקרה והחיים בכלל מתוך תפיסה זו , יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד וחזוב לא להאמין שהסערה תמשיך , כי האמונה ומחשבות יוצרים את המציאות. אני לא אומרת להתכחש לרגשות - חס וחלילה , אבל לנסות להניח לאותו אדם ולעזור לו לעזור לעצמו. אני כמובן לא יודעת על מה מדובר , אבל מקווה שעזרתי.
 

זהות

New member
תקראי

את הסיפור של אימי . הרופא שקיבל אותה בטיפול נמרץ שאל אותי אם ידעתי שבעבר היא עברה התקף והתעלמה ממנו . עניתי , שלא , לא ידעתי . כששחזרתי במוחי את התנהגותה לפני המקרה נזכרתי שהיא אמרה מס´ פעמים שאינה מרגישה טוב . ניסיתי לשכנע אותה לגשת לרופא אך היא סרבה . מכך תוכלי להסיק שהיא בחרה את מה שהיא חווה בשנתיים האחרונות , את צודקת , אך זה לא מקל עלי את ההתמודדות עם מצבה העצוב . לצערי הרב היא אינה מסוגלת לעזור לעצמה . היא מוזנת בעל כורחה ומטופלת תרופתית כראוי . מפאת גילה הצעיר יתכן שתהיה במצבה עוד שנים רבות . אני כואבת את כאבה והיא אכן כואבת . תודה לך על התיחסותך.
 

Liron Bar

New member
מאחלת לך

שתמצאי את השקט הפנימי וכמובן גם לאימך . מקווה שעזרתי אפילו במעט . את תמיד יכולה לכתוב לי אישית ואנסה להמשיך לעזור (למרות שאני כבר אומרת לך שאני לא מומחית חוץ מהנסיון והאמונות שיש לי)
לירון
 

deep ocean

New member
אבל אז כל התגובות ימחקו ביחד עם זה

התגובה שלך היא לא נוראית. את הגבת כך לפני ששמעת את הסיפור של זהות. אני מאמינה שהיא מודעת לזה. זהות?
 

זהות

New member
רוצה לשתף

אתכן בעוד כמה דברים , בנוגע לתגובות , כל דבר מתקבל אצלי בערבון מוגבל . אני לא לוקחת אף תגובה באופן אישי , יש תגובות שאני מרגישה שההתיחסות פשוט מיותרת ולא מהתנשאות או שיפוטיות אלא מהבנה שהאחר כנראה לא "יודע" או "מבין" על מה כתבתי . אני די ממעטת בכתיבה במדיה הזו ובכלל , רק לפעמים אני מרגישה , שאני עומדת להתפוצץ ולמרות שאני מוקפת בסביבה מאוד תומכת , יש לי את הצורך לכתוב ולקבל התיחסות מזרים . הצורך הזה לא ברור לי אך הוא קיים .
 
למעלה