רוצה להיות אבא

[מסובכת]

אוזן*

 

[קארניו]

"מי שהולך לישון עם כלבים קם בבוקר עם פשפשים"

כך אומר הפתגם החכם.
עשית טעות שהתחתנת עם אשתך החולה ביודעין ולכן אל תתפלא שעליך לשלם את המחיר של הבחירה שלך .
וזה לא פראיירות אלא סתם אווילות ..... וכל התירוצים על מצב אשתך הוא בכלל לא רלוונטי ומעמיד אותך באור מטופש וכאחד שאינו יודע לקחת החלטות נכונות ואם גם התחתנת איתה בגלל שהבטיחה לך ללכת לטיפול אז בנוסף לסכלותך אתה מצטיין ביהירות .


נ"ב: לא סתם בחרתי בכינוי "פרייאר35", זה מה שאשתי גורמת לי להרגיש. אל תבוא בטענות אליה , אלא רק אליך!

 

[chenby]

אני בערך מסכימה עם קארניו

במובן של אתה קורא לעצמך פראייר, אתה רואה את עצמך ככזה, ואתה יוצר לעצמך את המציאות.
לגבי הנישואין אם עשית טעות, אני לא חושבת כי כל אדם ראוי שיהיה מישהו שאוהב אותו, בטח ובטח אם הוא עבר טראומה קשה, כל אחד זקוק לחיבוק, לתמיכה. ואתה בחרת להיות זה שאוהב אותה.
היא בסופו של דבר מתנהלת מתוך הרגלים. דפוסים. ככה היא יודעת, איך שהיא מתנהגת, ככה היא יודעת, איך שהיא מדברת, ככה היא יודעת, כרגע.
זה לא אומר שלעתיד היא לא יכולה ללמוד דברים חדשים. בשביל לשנות הרגל, צריך להכניס במקומו הרגל חדש.
אם התגובות שלה הן אותו הדבר, מה שצריך ממך זה, שאתה תשנה את התגובות שלך אליה. כי התגובות שלך, זה הגירוי שלה (לגירוי הזה היא מגיבה - אותו דבר היא הגירוי שלך - כל מה שחיצוני לנו, הוא גירוי - לגירוי אנחנו מגיבים) ברגע שאתה תתן לה גירוי חדש, כלומר תגובה חדשה מצידך - במקום מהמקום של הפראייר נגיד, לדבר מהמקום האוהב, או מהמקום האסרטיבי, או מאיזה מקום שתחליט, ויקרו 2 דברים.
או שהיא תגיב בצורה חדשה, או שהיא תגיב אותו הדבר. מה שלא יהיה, זה הניסיון שלך. והוא יחזור כל פעם מחדש, לשבור את ההרגלים, לתקשר בצורה חדשה, להגיב אחרת, לפי מה מקדם ואפקטיבי ולא מה מאכיל את תחושת הפראייר שבי... כי אתה לדעתי לא באמת רוצה להיות פראייר, בשנייה שתפסיק להרגיש כזה, תפסיק להיות כזה. ורגש הוא תמיד תוצר של פרשנות. אתה יכול למשל (סתם רעיון יצירתי) לדבר עם אמא שלה, לבקש ממנה לקחת אותה לארוחת ערב רק שתיהן (על חשבונך) ואתה תישאר בבית עם התינוקת. אתה מוזמן ללכת לייעוץ, אתה או בלעדיה ולראות איך אתה רוכש כלים לעמוד בניסיונות האלו, או לעמוד בזה שאתה לא תמיד תעמוד בניסיונות האלו.
נשמע לי שזה חשוב לך, אז יש לך עבודה לעשות. אותה אתה לא יכול לחנך או לשנות, היא תשתנה אוטומטית בעקבות השינוי שלך.
ממליצה לך לקרוא את זה, אם הקשר ביניכם מספיק פתוח, תקראו אפילו יחד.
http://www.thefreedomtobe.net/doc/LovingWhatIs-little_book.pdf

 

[אייבורי]

קח החלטה

ותעמוד בה
אם החלטת לקבל את המצב, תכנע ותפסיק ליבב
אם החלטת להתגרש, זוז מהר ותשתדל להיות אנושי
אם החלטת ללכת איתה ראש בראש, קח אדוויל ותתכונן למלחמה.
אבל לקרוא לעצמך פרייאר ולהתבכיין ברשת
זה מקסימום יתן לך תואר צודק ואומלל.

בכל מקרה תזכור, לכל בחירה יש מחיר
אז לפחות תשלם אותו בראש מורם.

 

[גארוטה]

סבתא שלי תמיד

אמרה, מה שאתה מבשל אתה אוכל.

בחרת במודע להיכנס למערכת היחסים עם מי שהבנת מהר מאד שיש לה משקעים נפשיים לא פשוטים.
בחרת להיות שותף לטיפול - סוג של אחריות,
בחרת "לוותר" לה על ההבטחה להמשיך לקבל טיפול ולא להתעמת ולהתעקש,
בחרת להבליג על התנהגות שתלטנית שלה כלפיך,
בחרת להימנע מכל עימות שידרוש ממך מאמץ,
אתה בוחר כל יום במודע לא להילחם על כבודך, על החופש שלך, על הזוגיות שלך, והכי נורא - על הבת שלך.

כל יום אתה מבשל את אותו התבשיל ומתפלא שהטעם לא משתנה. למה? כי ככה בעצם יותר קל, אין התמודדות,
אין עימותים ויש הרבה מאד כניעה על גבול ההתמסכנות.

לא משנה מה אתה מבשל, אם זה נשאר הרבה זמן על האש - זה נשרף.

 

[חפרניתת בעמ]

אני חושבת שעכשיו אתה אוכל את הדייסה שבישלת

הרי ידעת שהיא כזו (בעלת הפרעה נפשית) לפני שהתחנתם ובכל זאת בחרת להכניס ראש בריא למיטה חולה.
אני לא חושבת שיש לך סיבה להתפלא, דברים לא משתנים אחרי החתונה אלא בד״כ נהיים יותר גרועים.
אני הייתי מסבירה לה שזה שהיא מרחיקה אותך מהילדה בסוף יגרום לנזק בלתי הפיך לילדה בעתיד, במיוחד בקשרים זוגיים ובמידת הצורך הייתי מאיימת לפנות לחוק אם לא תשלב אותך בחיי הילדה, ובחייאת- אתה באמת צריך אישור ממנה?
אני לא הייתי יכולה להבליג על דבר משמעותי שכזה חובה לפעול!

 

[misty10]

מדבריך נשמע שהבחורה צריכה

טיפול שבו יכריחו אותה לקחת תרופות או טיפול... (ולא, אני לא מקצועית... ולא מתיימרת להיות אחת כזאת)...
אבל לדעתי זה לא נורמלי ברמות של צריך מישהו שיתן לה בכח את מה שהיא צריכה כי היא לא ממש מבינה את הפגיעה שלה באנשים שסביבה...
בנוסף, אני מבינה שאתה אוהב את אישתך... אבל האם אתה רוצה להמשיך להיות פרייר... כשתגיע לגיל יותר מבוגר???
אתה רוצה להגיע למצב שבו תגדל את הבת שלך דרך מראה??? (זאת ההרגשה שלי ממה שאתה סיפרת), תסתפק רק באחיינים שלך כדי להיות עם אשתך??? אגב זה לא נכון שהיא הקובעת היחידה... וגם לך מותר להיות עם הבת שלך...
הסיפור שלך קשה, לא נראה לי שפתרון אפשרי ללא תרופות שהיא תקח, ולפי מה שאתה מספר צריך להכריח אותה, היא לא תיקח ביוזמתה... זה הסיכום של מה שכתבת...
עכשיו זה בידיים שלך...
בהצלחה...