רוני מוזרה

רוני מוזרה ../images/Emo4.gif

אף פעם לא נתקלתי בתופעה כזו. זרקתי על הנושא כמה משפטים בעבר אבל זה כבר ממש מטריד אותי. למי שפספס את העדכונים הקודמים- רוני מקפידה תמיד להשאר לידי. לפעמים היא מאבדת ריכוז, מאבדת אותי ונכנסת ללחץ. זה התחיל במפגש- היא הלכה אחריי, איבדה אותי בין כולם והתחילה לחפש. כשקראתי לה היא לא ממש שמה לב, וכולה מרוכזת בחיפושים, כאילו לא שומעת. אחרי כמה קריאות וניפנופי ידיים היא חזרה אליי בשמחה. כמו שסיפרתי, היא הייתה מגיעה איתי לחנות, ולפעמים פשוט חוזרת הביתה לבד. המצאתי לעצמי סיבות, אבל כשהסיפורים מצטברים נראה שגם הבריחות הן חלק מהעניין. היא כאילו שוכחת שאני שם, והולכת לחפש אותי בבית. באחת מהפעמים יצאתי מהחנות (היא הייתה משוחררת בכניסה) כדי ללכת לסופר. שכחתי לקשור אותה כדי שלא תבוא איתי. כדי להגיע לסופר צריכים ללכת מאחורי החנות ולעלות מדרגות שתחומות בקירות משני הצדדים. תוך כדי שאני עולה במדרגות, הגעתי לאמצע, רוני עוקפת אותי בדהרה (מיותר לציין שהיא דוהרת כדי לחפש אותי!!) וכאילו אני לא שם, ממשיכה לרוץ למעלה. קראתי לה כמה פעמים והיא כלא שומעת, ורק בפעם הרביעית או החמישית היא הסתובבה אליי בהלם ואושר- מצאה את שחיפשה. היום זה היה השיא. יצאתי עם בחור נוסף למשלוח, רוני ישבה במושב האחורי של הרכב. הגענו ללקוחות, יצאתי מהרכב איתה וקשרתי אותה לעמוד, כדי שלא תשאר באוטו לבד. הבית על קרקע, אבל צריך לעלות מדרגות כדי להגיע לדלת (מהמקום בו קשרתי את רוני אפשר לראות את הבית, את שביל הגישה ואת המדרגות), ולי היה פיפי, אז ביקשתי יפה והלכתי לעשות
. טל שם עין על רוני ודיבר עם הלקוח עד שסיימתי את ענייני, יצאתי מהבית, הוא נכנס לאוטו ואני ירדתי במדרגות, שחררתי את רוני מהרצועה כדי לשחרר את הרצועה מהעמוד והיא- הלכה לחפש אותי- רצה, עלתה את המדרגות וניסתה להכנס אל הבית- כאילו חשבה שאני עוד שם!!!!!! אבל הרגע שיחררתי אותך יא רוני!! עמדתי לידך!! קראתי לה והיא כרגיל כאילו לא שומעת, הגעתי לתחתית המדרגות, קראתי לה "אליי" והיא רצה אליי מיד, משתינה מהתרגשות ומכשכשת, נראית כאילו ירדה לה אבן מהלב. היא קשורה אליי מאוד, יש לה חרדות נטישה, והקטעים האלה, בהם היא מחפשת אותי ואני ממש לידה- קורים יותר מידי! בהתחלה הסברתי את ההתנהגויות האלה בדרכים אחרות, אבל עכשיו הכל מתחבר לי וזה ממש מטריד. ברוב הפעמים שהיא מחפשת אותי היא עוברת לידי (או אני לידה), או שאני קוראת לה, והיא לא שמה לב. היא מודאגת מאוד מזה שאיבדה אותי, וכשסוף סוף היא קולטת אותי- היא פשוט מאושרת, כאילו לא התראינו שנים. הכלבה בעלת חוש שמיעה מפותח, היא רואה ומרחרחת בסדר, אני פשוט לא מצליחה להבין את זה. חשבתי על אירוע מוחי, או בעיה נוירולוגית כלשהיא. למישהו יש רעיון פחות נורא?
 
אסביר לך למה

קאיה של טלי עברה אירוע מוחי שבעקבותיו יש לה קטעים של בלבול שהיא פשוט קצת מאבדת את עצמה. זה מאוד מזכיר לי את ההתנהגות של רוני.
 
אבל את אומרת שלה דווקא יש

מטרה ברורה בכל זה - היא מחפשת אותך (אפילו אם היית לידה לפני רגע). אני הייתי קוראת למה שאת מתארת כאן התקף פניקה.
 
זה יותר מורכב

מה שקרה היום- לא הייתי לידה רגע לפני, הייתי לידה גם כשהלכה לחפש אותי. הגעתי אליה, עמדתי לידה, היא ראתה אותי, שמעה אותי, הריחה אותי, שחררתי אותה מהרצועה ומיד היא הלכה לחפש אותי אצל הלקוחות.
 

zooom360

New member
יש לה מטרה ברורה, אבל כל כלב

"נורמאלי" היה שם לב ש"המטרה" לידו. וגם שומע כשקוראים לו
 

suemer

New member
את יודעת באמת מה זה מוזר?

אזנים כאלה >>>>>>>>> זה כאילו כל הגוף המשיך לגדול ורק האזניים הפסיקו
ועכשיו ברצינות - יכול להיות שזה באמת מצב נפשי וחרדת נטישה קשה שגורמים לה להגיב ככה מצב נפשי יכול לגרום לתגובות פיזיות לא רצוניות (אני מקווה בשבילך שזו הבעיה ולא נוירולוגית)
 
ועכשיו נזכרתי בעוד משהו

הפעם בה גיליתי שהיא יכולה לקפוץ מעל השער, היה כשקפצתי מהבית לקנות סיגריות, והשארתי לכלבות את הדלת של הבית פתוחה (נראה מי יעז להכנס...). כשיצאתי מהקיוסק קלטתי אותה מרחוק בצומת שמקשרת בין שני הרחובות, קראתי לה, היא הסתכלה עליי כאילו אני לא קשורה לעולם שלה והלכה לחפש אותי במקום אחר. רצתי בהסטריה אחריה ורק כשהייתי קרובה וקראתי בשמה כמה פעמים היא קלטה שזו אני ורצה אליי. אז חרדת הנטישה שלה הייתה בעיצומה. היום כשהיא נשארת רחוק ממני (בבית, בחנות אם אני יוצאת לרגע והיא קשורה, בסופר אם היא מחכה בחוץ) היא כבר לא בוכה או מתלוננת. על הקטע הזה כבר השתלטתי. אני פשוט מאבדת את דעתי. בעקבותיה.
 

בת עולם

New member
נוירולוג בדק אותה?

בת כמה היא? זה נשמע כמשהו קשור לארוע מוחי שעברה, סוג של בלבול או שכחה רגעית
 
עכשיו הזכרת לי עוד משהו

שכבר יצא לי בעבר לא פעם שילדים ערבים רדפו אחרי הכלבות בטיילת
פוק בגלל שהייתה קטנה קשרו אותה ילדים מתחת לבנין שבוע (שאמא שלי שמרה עליה) מאז ילדים קולניים מפחידים אותה פחד מוות. פעם אחת היא רצה מהטיילת למטה עד לכביש !! ורצה אחוזת אימה ולא הקשיבה לי שקראתי לה - למרות שהילדים כבר לא היו שם היא עדין הייתה בהסטריה מוחלטת. אל תשכחי גם שהקשר בין שתיכן בכל זאת עדין טרי ואולי זה מסביר את הבלבול בזיהוי שלה מרחוק.
 
זה הקטע

כבר לא מדובר בזיהוי מרחוק- זה זיהוי מקרוב! אני ממש על ידה! רוני הגיעה מבוהלת, היום היא בסדר, כמעט כמו כלב רגיל. היא כבר לא פוחדת מילדים, מחתולים, ממטאטאים, מגברים- היא פשוט בסדר גמור מהבחינה הזו. הקשר בנינו כבר לא טרי, היה לה שבוע שבו הייתה מרוחקת, אבל היום היא דבוקה לי לתחת כאילו התישבתי על מסטיק.
 

avia4pets

New member
מוסר ההשכל הוא..

אל תעשני
אולי שווה ללכת לנוירולוג לבדוק..
 
../images/Emo207.gif הכלב שלי פתאום, ללא סיבה,

מפחד, רועד, דרוך.. הדלת נטרקה קלות כמה פעמים, והוא, שלא כהרגלו, נבהל עד עמקי נשמתו. הוא התחמק מאותו החדר, נצמד אליי, פחד מהחדר ההוא. הוא נצמד עליי, קפץ עליי בעודי מול המחשב, ולא זז. כשישבתי בסלון, הוא ישב עליי, ורעד קלות. בדר"כ הוא תוקפני, חסר סבלנות, נובח, רץ, משתולל, לא שם עליי.. זה קרה כבר כמה פעמים. בעבר זה נמשך כמה שעות, לא הרבה, ובפעם האחרונה זה נמשך גם ביום שלמחרת. מה זה, לעזאזל?
 
אולי בכל זאת היא לא שומעת או רואה טוב כמו שאת

חושבת ומפצה עם החושים האחרים ? אני אגיד לך ככה: שפוק תופסת ריצה אחרי משהו או שהיא סתם איכשהו מאבדת קשר עין איתי ואז קולטת שהיא לבד ולא נוגה ולא אני בסביבה היא מתחילה לרוץ לכל כיון בהיסטרי. בלי לשים אפילו לב לאן היא רצה - היא פשוט נכנסת להסטריה. היא רצה בטרוף מוחלט - ואני צריכה לקרוא לה הרבה פעמים ולשרוק עד שהיא קולטת שאני שם ובאיזה כיון אני. זה סוג של חרדת נטישה, הקטעים שאת ממש לידה זה די מדאיג אבל אם היא כבר בטראנס אולי היא לא רואה כלום ממטר כי היא באטרף ? אולי זה כבר בשלב שזה לא ישתנה אם משהו רדיקלי לא יקרה עכשיו ? בהצלחה
 
למעלה