רומן עם גבר נשוי

[אופק דגנית]

המממ..

<המקום הכי טוב...לשאלה כזו>.. אני...ו נוסף על זה..גם דתי.. אבל אל תספרי לאפ'חד... אחרת עוד יקחו ממני את יתרת המצפון שנשאר לי... יודעת.. משום מה לא ממש חשבתי על אשתו וילדיו.. את זה השארתי בשבילו..הרי הם שלו.... אז תתאהבי..תפגעי<לא בטוח..לא תמיד מתאהבים ולא תמיד נפגעים לפעמים נהנים עד שזה נגמר..>..ולפני כן אולי גם תהני.. אני.. את המוסריות הקולקטיבית והגורפת....השארתי לנושאי הלפיד לסחוב.. אז להגיד לך..לכי על זה..לעולם לא.. <אני אחראית רק על חטאי..המתוקים>.. להגיד לך תברחי..גם לא.. <כי חטאים מתוקים הם מתוקים>.. תעשי מה שבא לך....ואיך שמרגיש לך....

 

[רוי א]

תברחי

כל עוד את יכולה , ברגע שתתאהבי לא תוכלי לברוח וזה רק יחמיר. בסופו של דבר הוא יחזור למלונה שלו.

 

[פ ו ר ח ת מ ח ד ש]

../images/Emo45.gif

ומחזקת- ברגע האמת הוא יחזור לאשתו והילדים ולא יזכור את שמך.

 

[יש ילדות זיגזג]

את צריכה לשאול את עצמך

מה את רוצה. אני הולכת לשים בצד את שאלות המוסר ומנסה להתייחס עניינית רק למקום שבו את נמצאת. ואם את מדברת על ייסורי מצפון - בואי נניח רגע לייסורי המצפון.. כי, אם הוא הגיע אל המקום של לבגוד, הוא כבר ימצא את המאהבת שלו. ואם זו לא תהייה את, זו תהייה מישהי אחרת. בקיצור כדי להתייחס עניינית - אל תקחי על עצמך גם את האחריות שלו לנזקים שהוא עושה למשפחתו. בואי נדבר רק עלייך. ראשית - נציין את מה שידוע לכולם - עתיד זה לא. ואם כן.. כלומר - אם זה יהיה אחד מאותם מקרים נדירים שבהם הגבר יעזוב את אישתו בשבילך לעולם לא יהיה לך שקט.. תמיד תחשדי בו... אז אם את כבר יודעת, שמערכת יחסים עם גבר נשוי תתן לך רק פירורים, את צריכה לשאול את עצמך את השאלות הנכונות,. כי את היחידה שיכולה לייעץ לעצמך. מדוע את בעצם נעתרת לחיזוריו? אנחנו נעתרות לחיזורים מכל מיני סיבות. חשוב שתביני מה הצרכים שלך, מה המניעים שלך, על מנת לייעץ לעצמך מה לעשות. האם זה הרעב לסקס כי חסר ואין לך כוחות נפש "לחכות" עד שתצליחי לרקום מערכת יחסים שווה? האם את לא מאמינה בעצמך שתשיגי משהו יותר טוב? האם יש/אין לך ביטחון עצמי שאת מספיק "שווה" על מנת שיהיה לך גבר של עצמך, בלי להיות כינור שני? ואולי.. אולי זה החשש מפני האפשרות שעלולה להירקם מערכת יחסים מחייבת וככה זה בעצם "נוח" לך? האם את רוצה בכלל מערכת יחסים אמיתית? כי יכול להיות שקשר עם אופציה להתפתחות בעתיד לא מתאים לך בשלב זה של החיים, את הרי גרושה טרייה. ואת צריכה להשיב רק לעצמך... לגבי ההתאהבות... בסקס ממושך וטוב אנחנו נקשרות רגשית. בין אם אנחנו רוצות בין אם לא... אז זה מסוג הדברים בחיים שדיי מבטיחים היפגעות בסוף. או באמצע. או בהתחלה. כמה את יכולה ללכת על גבול ההיפגעות? האם את חושבת שהפגיעה שתחווי בסוף לא תפגע בך יותר מידיי?... או שהמשיכה כל כך חזקה שלא איכפת לך מה יקרה מחר בבחינת "אחריי המבול"? * בקיצור, אם את רוצה את זה בשביל להשיג סקס מידיי פעם.. את זה תקבלי, אבל יש לזה תו מחיר. והשאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא האם את מוכנה לשלם את המחיר. ואם תוסיפי עכשיו לקומפוט הזה את מה ששמנו בצד בהתחלה... אז מסתבר שהמחיר עולה.

 

[יש ילדות זיגזג]

שכחתי משהו חשוב

עם כל הניסיון שלי לפרק לוגית את השאלות שמובילות להבנות של המחיר שתשלמי על זה, שכחתי משהו חשוב מאוד: אולי הכי חשוב. בגלל היעדר הלגיטימציה המוסרית, תיאלצי לחיות את הרומן הזה בהסתרה מתמדת. זה, כך נדמה לי, מחיר נפשי כבד ביותר, שבכל מקרה תשלמי על הרומן הזה. לא תוכלי להיראות איתו, לצאת לבלות איתו, לספר על זה, לשמוח בזה. תמיד יהיה צורך בהסתרה. בעיניי, היכולת לחיות את מי שאת רוצה להיות בחופשיות זה הדבר הכי חשוב. כל סוג של חיים שמוביל אותנו לצורך להסתיר הוא סוג שמטפטף רעל לנפש. סוג של כלא. ואת, במיוחד אחרי הגירושין, אדם חופשי. נראה לי שאת צריכה לשאול את עצמך מה מושך אותך ב"כלא" הזה...

 

[מצוטטת]

תוס' יפה ניסחת כאן!

 

[EFRATY10]

תעשי לעצמך טובה,ותחפשי גבר פנוי.

 

[נטע31]

תעשי מה שטוב לך

כל עוד את נהנת מהקשר וברור שאת נהנת, כי זה מרגש אותך, מרטיט אותך, ומאוד מחמיא לך.. את תשארי שם, את נמשכת וזה חזק ממך. תמיד אמרתי שרגש גובר על ההגיון ולא משנה כמה יגידו לך שזה לא בסדר (את זה את כבר יודעת) לא בטוח שתתאהבי ותפגעי - ממש לא וזה בגלל יש בך מוסר ואת לא תתני את כל כולך לקשר הזה אף פעם. לסיכום - תעשי מה שעושה לך טוב.

 

[yaya14]

תודה על עצות...

ברור שהאינסטינקט הראשוני שלי הוא לברוח, ברור גם שזה מעודד אותי ברגעי הלבד שיש לי מאז הגירושים. מפחיד להיפגע, כי רק עכשיו אני מרימה הראש מעל פני המים- תקופת הגירושים וגם קצת לפני ואחרי לא היה כ"כ נעים ובכל זאת..עדיין נמשכת לשם...זה סוחף אותי...נמשך בערך חודש...מקווה למצוא הכוחות לעוף משם..ומהר..אבל..

 

[מגשימה1]

זה תלוי רק בך ויש בך את הכוחות

אבל זה תלוי כמה חשוב לך להיות בן אדם הגון והוגן .

 

[נטע31]

enjoy the moment

וכשבאמת ימאס לך את תעופי משם.

 

[d a n i e l s 5]

לא מסכימה איתך.....

ברגע שאדם כותב שקשה לו מצפונית עם המעשה....... אין מצב שהוא יהנה מהרגע ולכן מה שכתבה שירלי 6 הוא מאוד נכון למקרה שלה.

 

[שלי 9]

לפעמים קשה מצפונית אבל הקושי הזה

מודחק..(ולא סתם), יתרה מזו גם אם הקושי המצפוני לא מודחק יש מצב שהיא גם יכולה להנות וגם להיות תחת מועקה מצפונית בו זמנית..את מה שכתבתי אני מייחסת למורכבות של נפש האדם..(לדוגמה; היכולת להימשך לדברים/אנשים שנראים על פניו לא הגיוניים..חסרי התאמה..אבל אם ננבור פנימה נגלה שיש מענה לצרכים לא מודעים וכו' וכו'..)

 

[נטע31]

מסכימה איתך

זאת הצעתי אליה - את כבר עושה את זה אז תהני. הרי ברור לה לך ולי שזה לא בסדר אך בכל זאת היא שם כי... וכי... וכי... אז לפחות שתהנה מזה. מה גם שאני בטוחה שכאשר זה לא יטיב עימה היא תלך אך תלך עם כוח כרגע איך לה כוח להתמודד עם המצפון שלה כי ההנאה גוברת והמשיכה לשם חזקה ממנה.

 

[d a n i e l s 5]

מתקשר לי לתכנית שראיתי אתמול....

פרק "לא תנאף" בסדרת עשרת הדיברות של רונאל פישר. אמרה שם הפסיכולוגית.....על רגשות אין ולא יכול להיות לנו שליטה....ולא בטוח שהסיכונים האלה שוים (אם ראית את בטח יודעת על מה אני מדברת , ואם לא ראית אז היא אמרה את זה בהקשר של ה"חילופי זוגות" ) ואני מקשרת את זה למה שכתבת "אני בטוחה שכאשר זה לא יטיב עימה היא תלך" ...... השאלה היא האם אותה הנאה ריגעית שווה ? השאלה האם לקחת את הסיכון הזה ולחשוב "אני יודע לשלוט על הרגשות שלי" הוא שווה ? וואלה , לא בטוחה בזה בכלל.........

 

[mr_lonely]

אם כך, על אחת כמה וכמה.

טובה דקה קודם. דומני שהחלטת כבר מה נכון לך לעשות ובכוונה איני נכנס לדעתי בנושא כי היא לא רלוונטית לגבייך. מה שנכון לך הוא הנכון ! ואולם אם החלטת, יפה דקה קודם. כל דקה שעוברת רק מקשה עליך יותר. ככל שנוקף הזמן תצטרכי ליותר כוחות.

 

[קריפטוגרמה]

אינך פוגעת במשפחתו...

את זה, עם בכלל, עושה הוא לבד. את מקבלת,בדיוק מה נותנת,ורק לך התשובה,האם זה כל שמגיע לך...

 

[חתול לבן חתול שחור]

בשבילך...yaya

קצת חומר למחשבה וסוף מעשה במחשבה תחילה. מקווה שהאסימון יירד....בסופו של דבר.

 

[n o g a1]

נראה לי ...

בגידות היו , יש ויהיו כל הזמן . מאז ועד היום - בוגדים. מה לא נכתב , מה לא נאמר על בגידות , בוגדים , מאהבת , אישה , בעל , אמון ושקר? אנו חיים , עם עצמינו . כל יום ,אנו מביטים על עצמינו במראה : אוהבים/לא אוהבים מהשאנו רואים (לא מתכוונת ללוק). אדם בוגד ,מביט על עצמו - רואה את עצמו : אוהב/לא אוהב את מה שהוא רואה. משקר לעצמו , לא מסוגל להאמין אפילו בעצמו. הפגיעה הענקית היא של האדם הבוגד בעצמו! הוא מתייסר , מסכן... מנקה את מצפונו באמצעות היסוריים , זה לא עוזר לו , הגועל מציף! לא מדברת כאן על רגשותיה של אישתו (סיפור אחר , כואב לא פחות) , ולא על רגשותיה של המאהבת שלו (סיפור אחר , עצוב כשלעצמו). הוא.... זה מה יש לך ! את אוהבת אותו? חלק מהתגובות , היו לי קשה לקריאה... אבל זה שלי , אני יודעת.

 

[סיגלורונן]

הייתי שם .....

כשהייתי בתוך הדבר הזה מאוד לא אהבתי את מי שאני , מה הייתי בעצם? ממש כמו חיה שבאה לספק את יצרה. היו הצהרות , היתה משיכה, היתה הבנה , היתה התאמה והיה שם משהו מאוד לא מוסרי .. לא שאני באה לשפוט או לקבוע , אבל מי שלא טוב לו בבית שילך , שיצא מאיזור הנוחות ויקח אחריות .. הייתי שם כשהתאים לי (הכי אגואיסטי שיכול להיות ) אבל ההרגשה הפנימית היתה לא טובה , לא אהבתי את זה שאני "סותמת חור" שיש לי ולו...ועל הדרך פוגעת במישהי אחרת , מישהי שאולי נמצאת בתקופה לא טובה והוא ישר מצא "פירצה" . היה טוב וטוב שהיה , אולי צריך להיות שם כדי להבין ... בחרתי לא להיות שם יותר ולא מתוך היותי צדיקה גדולה אלא מתוך הבנת "החומר", זה משהו מאוד מלאכותי ומפתה מהרבה בחינות אבל זה לא משהו בריא , לא נקי לשני הצדדים . מקוה שהבהרתי את עצמי , ובאמת לא שופטת או חורצת .. מאחלת לך את הכי טוב בשבילך