רגע של תהייה...

[קליאופטרה היחידה]

בשמחה רבה../images/Emo140.gif

 

[ben 911]

תופעה, כי בכל זאת,כאחד שהתרגל להתחכך עם חבריו

בני אנוש בשר ודם.. רוב שנות חייו... מוצא את עצמו לאחרונה דיי הרבה זמן ישב מול זכוכית בוהקת..

אבל אני לא מתלונן חלילה...טוב לי כך.

כל הכבוד לך שוש...את פותחת את רשימת המכייפים..בכייף. ברור שנשמור לך מקום..

 

[ערדניקית המקורית]

חה..חה..חה..בן הזכרת לי את היום שהדמיון שלי

קצת הפליג וחילקתי את החברי הפאנל כיחידה צבאית לתפקידיה... אני מזדהה אם מה שכתבת..אמנם אני לא מגיעה למצבים של געגוע..כי דווקא בעבודה יש לי יותר פנאי להכנס..ובבית אין זמן תמיד ..גם אנוכי חשה קרבה מיוחדת ואמפטיה לחלק מחברי הפורום..בכלל מאז שנכנסתי לכאן אני חשה שהפורמאט הזה הכי מתאים לי. אמנם יש לי מספר חברים אבל אתם יודעים לא תמיד יוצא להיפגש או לעשות דברים יחד ..מהמקום שבו אני גרה קטן ומרוחק [אני לא מתלוננת לא מחליפה אותו בשום עיר] אבל בכל זאת אין הרבה אפשרויות להכיר אנשים חדשים,להנות מתרבות מגוונת כמו אצלכם שם במרכז..אז לעיתים אני סופגת זאת גם אם זה על קצה המזלג דרך הצילומים של טומי..מקסימה,,קלאוש,,,נהנית לראות את היצירות של מרי. ציפורינקה..מקסימה,רשמים מטיולים של החברה..והזדמנות להגיע לעיר הגדולה [כשיאשרו לי חופש] אז למרות ישינם ימים כמו השבוע האחרון שאמרתי לעצמי קיבינימאט מה אני עושה כאן בפורום [לאכזבתם אולי של כמה] אבל כשבאים ימים כמו היומיים האחרונים שהשקט שב לפורום אז אני חשה בין חברים...ומקווה שכך זה ימשך..

 

[נסיכת הכוכב]

כמו במשפחה צפופה

גם במשפחה צפופה כמו החמולות של פעם , יש לפעמים מתיחות ואי הבנה אבל בגלל שאובים אז מהר מאד חוזרים לשגרה ושוכחים וממשיכים לחיות זה בצד זו צוחקים ומתבדחים ולפעמים מדברים על דברים רציניים , אבל הכי חשוב לשכוח ולעבור הלאה לשמור על כתיבה דינמית , זה מבטיח כמו משפחה חזקה ומאוחדת ופורום מעניין ודינמי

 

[צפורת הנפש]

בן בן אהבתי מה שכתבת מהרהורי לבך.

אכן נוצרו חברויות, הכרתי אנשים מדהימים שחלקם הפכו להיות חברים קרובים שלי. קונה את רעיון החווילה תודה בן על המחמאה. מעכשיו אתחיל לפקוח את עיני לרווחה שכולם יראו את הכחול שלי

 

[ben 911]

ציפ,החברות הנפלאה שנוצרה בינינו, אחלה בעיניי.

 

[רינה 777]

תשעים שניות של תהיה....................

אני קצת מקנאה במי שהצליח להתחבר לחברותה בפורום כל שהוא. אישית-קשה לי להתחבר מבלי להכיר את הפנים שמאחורי המחשב, אני יודעת שכדי להכיר צריך להתחבר,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,ולא ברור לי איך פורצים את המעגל הזה.

 

[ערדניקית המקורית]

רינלה...חשבתי כמוך לפני מספר חודשים

פרצתי מעגל הגעתי למפגש..פגשתי אנשים נחמדים...והשאר הסטוריה...ישנם מספר לא מבוטל מהצפון ...תנסי..

 

[צפורת הנפש]

רינה, כתבי, תשתתפי ובמפגש הבא תצטרפי וכך

תכירי. שתי חברות קרובות ויקרות ללבי הכרתי לא דרך מפגש אלא במסרים ופגישה אחת לאחת. אחרות הכרתי במפגש ואני מודה שבאמת רכשתי חברות ואף ידיד אמת דרך הפורום שלנו.

 

[רינה 777]

אולי פרשתי מוקדם מידי מהענין

אגב,נזכרתי-פעם פניתי למישהי במסר והיא מסיבותיה שלה תרגמה את הפניה לתחום הלסבי, זה לא היה נחמד

 

[נסיכת הכוכב]

אז בגלל אחת כולן פסולות

אל תותרי על הדרך הזו של תקשורת

 

[רינה 777]

אף אחת לא פסולה

 

[maxima]

מה פי'תום תזריק???אני לא רוצה זריקה...../images/Emo6.gif

 

[ben 911]

../images/Emo4.gif התכוונתי לזריקת עידוד.

 

[ערדניקית המקורית]

גם אם ארצה לא אוכל להזריק בגיל הזה

בטח הפרקינזון כבר ישתלט עלי..אבל לכי תדעי סבתא שלי עליה השלום עד גיל 83 הייתה מכינה אחלה עוגות...וקומפוט..אבל מבטיחה...כשאצא לפנסייה..אין יותר זריקות ..פיניטו לקומדיה...כשהייתי יותר צעירה עדיין רווקה היה לי חבר ..שקודם הכרתי את הטוסיק שלו ואחר כך אותו...נחמד לא?

 

[נסיכת הכוכב]

חברות שנולדה בחדר צט של התפוז

שנכנסתי לפני 5 שנים לצוטט בתפוז להגעתי לחדר 40 איכותי בצט הבסיסי של התפוז התארגנה קבוצה של אנשים ,נפגשנו כל ערב בחדר בצט , ותמיד באותו שם , כך שהאנונימיות נעלמה ממש כמו בחדר אוכל בקיבוץ , ופעם בחודש הינו נפכשים , עם בני זוג, במועדון כזה או אחר אוכלים רוקדים וזה נמשך חודשים , שתמיד אחת הבנות אירגנה חלק גדול היו מהצפון וחלק מהמרכז , אז נפגשנו באמצע נתניה או ת"א וגם פעם בחיפה ותשמעו זה היה נעים ומיוחד , קבוצה כזו מאוחדת כמו משפחה אני יצאתי מהחדר בגלל קשר ורטואלי שנשבר קשה וכואב , העדפתי להתרחק לטובתו אבל מדי פעם קפצתי לבקר , שהחדר התפרק , חלק פרשו לכתיבה במערכת פורמים שאחד האנשים הקים קורה שנפגשים לפעמים בחדרי הצט , אז המפגש כמו אחים , ויש לי המון חברים שצמחו מהשיטוט בצט בערבים הללו , וקשרים חברתיים רבים שנולדו במפגשים הללו , הינו מכירים במפגש ומדברים בצט כיום בצט המתקדם מדברים בזמן אמת ,אבל משדרים מוסיקה והיא הגורם המאחד של האנשים בחדר אבל הפיצולים שם נוראיים , או בגלל המוזיקה המשודרת או הקבוצות שנוצרות החדרים מתפצלים בלי סוף זה לא כמו בצט הבסיסי לפני כמה שנים , נכנסת ידעת מי שם עם שמות קבועים , וידעת עם מי את משוחחת היום זה פחות קבוע וכל דינמי , צריכה לעבור מספר חדרים בכדי לדבר עם ידידים וחברים אז חזרתי חזרה לצט הבסיסי ומסתפק במה שיש שם ובכתיבה בפורמים השונים .

 

[צפורת הנפש]

בן אז מה עם סוף השבוע שהצעת באילת???.?

 

[ben 911]

ציפ, ההצעה בעינה עומדת..אחרי החגים

כשהמחירים יוזלו מעט.. לקראת החגים כדי לצאת לסופ"ש באילת.. כדי לממן את זה..את חייבת קודם לגשת לבנק למשכנתאות.

 

[ערדניקית המקורית]

אז אולי כדאי להתחיל לגשש לבדוק מחירים..

מי לוקח על עצמו את המשימה?

 

[צלליתה]

פגשתי פעם מישהו שרצה לארגן כמו כפר לבני 50+

מתוך מחשבה שבבוא היום הכפר יהפך לבית אבות , וגם בית אבות סעודי. הרעיון בהחלט נחמד, יש הרבה בני גילנו שחיים לבד, לאו דוקא מתוך בחירה. אני הייתי נהנית מאוד ממגורים מהסוג הזה: מצד אחד לכל אחד יש את הדירה שלו עם הפרטיות, ומצד שני תמיד אפשר למצוא עם מי לאכול ארוחת ערב. (אני חושבת שהארוחות לבד הן צלב הברזל של המגורים לבד. כל כך הרבה יותר נעים לאכול בחברותא!) בכל מקרה איבדתי קשר עם האיש ולא שמעתי דבר על הפרויקט. אני מנחשת שלו היה מתקיים הייתי שומעת. זה סיפור מצוין למקומונים למיניהם.