לא מציק לי ואני לא חש בצורך להסביר
לא את עצמי, לא את התחום, ולא את העיסוק שלי בו. בגדול יש שלוש קבוצות של אנשים. הראשונה מבינה את התחום, החל מאנשים שלא מתעניינים אבל קולטים את העניין, דרך אנשים שפנו למיסטיקנים שונים (לדוגמא לאסטרולוג, נומרולוג, קורא בקפה, או קורא בכף היד), ועד אנשים שעוסקים בתחומים קרובים, כמו תקשור או שיטת פאולה. על אלה נאמר שאין טעם להטיף למומרים או לנערי המקהלה. השנייה היא אנשים שאטומים לתחום לחלוטין. יש אנשים שגם אחרי התנסות אישית ואלף ואחד הסברים מאלף ואחת זויות רואים את המיסטיקה באור שלילי, ואין להם שום עניין מיוחד להבדיל בין הרמאים והשרלטנים שמסתובבים בשטח ובין השאר. עם אלה אין מה להתעסק - כל שנייה וטיפת מאמץ שתושקע בנסיון 'לפקוח את עיניהם' יוצאו לריק. השלישית היא קבוצה של אנשים שעדיין לא סגורים הנה או הנה, וכאן מדובר בקבוצה רחבה של אנשים עם גישות שונות. חלק לא יודעים על התחום ולא יצרו דיעה קדומה, חלק לא נתנו דעתם על התחום, חלק חשבו אבל לא היה להם מידע זמין, חלק יצרו דיעה על סמך מידע חלקי ועשויים לשנות את דעתם אם יוצג להם מידע מלא (לדוגמא מישהו שחושב שמאגיה זה הארי פוטר ושהארי פוטר זה סיפורי ילדים, אבל אם יציגו בפניו את הוויקה בצורה מסודרת עשוי להתייחס אליה ברצינות), ועוד. מסיונריות היא לא הסגנון שלי - אין לי שום רצון ללכת ולחפש אנשים מהקבוצה השלישית, ליצור אצלם עניין, ו'למשוך אותם פנימה'. אני חושב שהדרך הכי טובה להגיע אליהם היא להציג את העמדה שלי בצורה מוצלחת הכי מוצלחת שאני יכול, ולתת להם להמשיך משם.
רחלי
