ראיון עם ג'ין לידולף

צימעס

New member
ראיון עם ג'ין לידולף

הולכים לראיין את ג'ין לידולף (מחברת הספר "עקרון הרצף") ל"באופן טבעי". הצעתי לאסוף גם שאלות של מתנגדים (להבדיל משאלות שכולן באות מתוך הקהילה), הבמה שלכם
המון
 

Kalla

New member
מתי כבר יהיו לה ילדים משלה?

הרי כבר ברור לה איך לגדל אותם נכון, אז למה היא מחכה?
 

Kalla

New member
ובנימה רצינית יותר...

הורות זו לא תיאוריה, אלא בעיקר פרקטיקה. היא לא חושבת שכדי לכתוב בנושא כל כך לא חד משמעי, שלעיתים קרובות העקרונות בו מתנגשים עם המציאות, כמו גידול ילדים, דרוש ניסיון אישי?
 

אפרתש

New member
אותו דבר,מכיוון אחר

לעשות קריירה כלכך מצליחה מלעשות רגשי אשם לנשים אחרות שגם הן רוצות לעבוד...
 

Kalla

New member
רגשי אשם? לא אצלי, לפחות.

אבל מסכנות הנשים שכן.
 

אפרתש

New member
אצל רבות אחרות כן.

אני חושבת שאנחנו חיים בתקופה מבולבלת ומבלבלת. תקופה זו היא פתח נפלא למטיפים שונים מכל הסוגים והגוונים.
 
למה רגשות אשם?

לא לכל אחד חייב להתאים מה שהיא מתארת שם. רגשות אשם זה שלך. אפאחד לא יכול לעשות למישהו אחר רגשות אשם. ז'א שאין יש מאין. קאלה מעניין שכלפי הורים שבחרו לגדל את ילדיהם אין לך את אותה הסובלנות שיש לך כלפי נשים שבחרו לא להביא ילדים לעולם. מעניין עוד יותר שאותן "חברות" יודעות לנאום ולטעון כיצד לא מגדלים ילדים ואיתן אין לך שום בעיה. אבל עם ג'ין לדלוף יש לך. נו...... הנאורות בשיאה.
 

אפרתש

New member
רגשות האשם הן לא שלי

רגשות האשם הן של נשים רבות שחושבות שהן אימהות לא טובות כי הן קוראות ספרים (יותר נכון - כתבות) שמסבירים להן למה הן לא מספיק טובות. מה לעשות, לאנשים רבים יש ספקות לגבי יכולת התפקוד שלהם כהורים, וקל לערער את בטחונם העצמי. זה לא שלי אין ספקות, אבל לי יש אלרגיה לכל דבר שמריח מNEW AGE, ולכן אין סיכוי שאקח ללב ספר כמו עקרון הרצף. לגבי הביקורת - הביקורת היא לא על זה שהגברת ולדלוף לא הביאה ילדים, אלא על העובדה שהיא מתיימרת ללמד אנשים לעשות משהו שהיא מעולם לא ניסתה. יתרה על כן - מי שלא חוותה אימהות, לא יודעת איך זה מרגיש. ככה שאולי אפשר לכתוב ספר על גידול עגבניות בלי שתהיה לך ערוגת ירקות בגינה, כי בגידול ירקות יש הרבה ידע ומעט רגשות. בגידול ילדים הדבר שונה.
 
אני מסכימה איתך על הנקודה

שבעידן שלנו יש הצפ של דיעות ומידע. ההורים חשופים לאינספור ספרי הדרכה ומגזינים שאומרים להם "עשה ואל תעשה" ו"כך תדע אם ילדך מאושר, וכן הלאה. אני בכלל דוגלת במרד נגד כל התופעה הזו. אני בעד ללמוד מה שנחוץ לך, מה שאתה מרגיש שיחזק לך את הבטחון העצמי ולא יערער אותו. למשל, אם שרוצה לעבוד-עדיף שתתמקד בחומר מקצועי שנותן תמיכה בנושא. אם שחשוב לה להניק-שתקרא חומר מקצועי בנושא הזה. וכן הלאה. אין נכון ולא נכון-וזה עובד לטעמי לאורך כל "סקאלת ההורות".
 

Kalla

New member
את טועה מאוד, גבירתי.

יש לי את כל הוסבלנות שבעולם לאנשים שמחליטים החלטות עבור עצמם כי זה מתאים להם, בכל תחום. אין לי סבלנות וסובלנות כלפי אנשים שמנסים להוכיח לכל העולם שהדרך שלהם היא היחידה הטובה ביותר, שהם יודעים הכי טוב ושדרך הפעולה שלהם הופכת אותם לאנשים יותר טובים, הורים יותר טובים וכו'. וכן, לא משנה ה"צד" שבו תומך האדם, לא תהיה לי בעיה איתו כל עוד הוא משאיר מקום לדעות אחרות ולא מתערב בהחלטות של אחרים. אך ברגע שמישהו מנסה לכפות על אחרים את דעותיו אז יש לי איתו בעיה, כמו שהייתה לי עם זאת בפורום של נשים שלא רוצות ילדים שטענה שתינוקות במטוס מפריעים לה ולא התביישתי להגיד לה מה אני חושבת. וכן - תהיה לי בעיה עם מישהי שכותבת על איך לגדל ילדיםפ כשלה בעצמה אין ילדים. מבחינת התיאוריה שלה - אין לי שום בעיה או התנגדות שמי שמרגיש שזה מה שמתאים לו יגדל כך את ילדיו ובחיים לא טענתי שיש לי. רק אמרתי שלי זה לא מתאים.
 
גם אני נתקלתי בקטע במטוס...

ידיה טובה שלנו (האמת? זו שהכירה ביננו) בא יום אחד והתלוננה איך אמא אחת היתה חייבת להחליף חיתול מתחת לרגליים שלה ואיך זה הרס לה את כל הטיסה וכו'. שאלתי אותה שאלות והתברר שבמטוסים אין איפה להחליף חיתול, חוץ מברווח שלפני השורה הראשונה... ועל זה עוד אף אחד לא עשה כלום? שלא נהפוך עולם על זה?
 

אפרתש

New member
יש משטח בשירותים

רק שאתה מסתכן שהילדה תישאב דרך האסלה אל תוך האטמוספירה. או לפחות - זה מה שאני הרגשתי.
 
לא מדוייק

הספר עיקרון הרצף הוא כל כך לא ספר הדרכה להורה. זהו ספר אנתרפולוגי שמתאר את החיים בחברה השבטית ואכן מעז לקרוא תיגר על מספר תופעות במשפחה המערבית. הספר משווה בין סגנון גידול הילדים בחברה השבטית לעומת תופעות שנתהוו בתא המשפחתי המערבי ושנראות לכותבת תופעות שיש לשים עליהן את הדעת. היא לא אומרת לרגע אחד איך יש לחיות ואיך יש לגדל ילדים. ובכל מקר , אם למישהו מסויים לא מתאים הסגנון של הספר-למה בכלל לקרוא אותו. זה כמו שאני לא אשים יד על ספריו של ד'ר ספוק, לצורך העניין. כי מראש אני יודעת שהגישה שלו לא מתאימה לי. ובכלל אני לא מבינה איך אפשר בכלל להאשים מישהו ב"כפייה של דעותיו" על האדם הנאור והחופשי.
 

Kalla

New member
באמת לא קראתי עד הסוף.

קיבלתי את הספר במתנה ולא היה לי שמץ של מושג על מה הוא, ואני דווקא מאוד אוהבת לקרוא ספרים, בכל התחומים. לא קורה הרבה שאני לא מצליחה לגמור ספר, והרגשתי שאם התחלתי - כדאי לסיים, וקראתי את רובו, ובכל זאת לא הצלחתי להחזיק עד הסוף. וזאת למרות שכעקרון אני לא מסכימה עם הגישה של לא לקרוא משהו שלא מתאים להשקפת עולמי - מכל דבר אפשר ללמוד משהו, או סתם להרחיב אופקים, גם אם לא משתמשים בו או בחלקו (ואין ספר הורות אחד שיישמתי ואני לא מגדלת ילדים לפי ספרים, בטח לא ספרים בלבד). אבל מה בדיוק לא מדויק? אני חוזרת ואומרת - אין לי שום בעיה עם הורים שמגדלים את ילדיהם לפי עקרון הרצף (או כל עקרון אחר), או לפי חלק מהעקרון, או כל יחס אחר אליו. אני לא חושבת שהם הורים פחות טובים או יותר טובים, רק בעלי גישה שונה משלי וזה לגיטימי לחלוטין. אני גם לא ניסיתי להאשים את הסופרת שהיא כופה את דעותיה. הטענה היחידה שלי אליה היא שהיא כותבת על משהו שהיא לא התנתסה בו בעצמה וגם אילו היה מוצא חן בעיני, אני לא רואה איך הייתי מיישמת אותו בעולם שבו אני חיה ושבו אני רוצה לחיות. מי שזה כן מוצא חן בעיניו ומסתדר עם אורח חייו - אני מאושרת בשבילו ושיהיהל לו לבריאות. כמו כן, ברור לי שאף אחד, לא משנה כמה ינסה, לא יצליח לכפות את דעותיו עליי (אבל אולי כן על אנשים שאין להם דעה משל עצמם או שהם חלשי אופי). אבל זו לא הנקודה. הטענה שלי היא בעיקר כלפי היהירות של אנשים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מה הכי נכון, ושאין דרך אחרת, ושמי שלא פועל כמוהם - הוא בהכרח הורה פחות טוב, או בור, או מזיק לילד. כל הורה יודע מה הכי טוב ומתאים למשפחה שלו, ואין לי שום בעיה עם הבחירות של אחרים. אבל ברגע שהבחירה שלו באה תוך שלילת הבחירה שלי - זכותי להתנגד לזה. ולסיכום - לא ברור לי למה את באה אליי בטענות. צימעס ביקשה שנשאל שאלות. שאלתי. לא קטלתי אף אחד, רק הראתי מהן, לעניות דעתי הסובייקטיביות, הנקודות הבעיות. את לא מסכימה איתי? זכותך, תכתבי את דעתך. אבל מה את רוצה ממני?
 
כשמשהו לא הולך בחיים

את מחפשת פתרונות, נכון? לפעמים המח האנושי מקשר קישורים ומשליך השלכות ממין לשאינו במינו. יש תהליכי חיברות שמחזקים את המגמה, כי המגמה מביאה לתוצאה רצויה בנסיון של החברה לשמר את כללי היסוד שלה. מצער אותי שגם כאן, נשים הן (שוב) הקורבנות וגם כלי המשחק במסלול שימור דפוסי הדיכוי שלהן.
 

צימעס

New member
האמת ליליה?

הייתי רוצה שניפגש בעוד 40-50 שנה ונדבר על זה שוב
[תוחלת החיים היום כזו שזה סביר]
 
למעלה