ראיון נהדר עם יקיר

ממש לא

בחייך, מיקי מהמכולת בנאדם מקסים עם כיפה סרוגה דתי מתון מאד שלמד פעם בישיבה, גם הוא יוצב"ש? יוסי מהכדורגל מנשק כל יום את תמונת בבא סאלי, וקורא תהילים בדבקות, גם הוא חוזב"ש? מדובר בהגדרות סוציולוגיות גמישות הבאות לאפיין תופעה חברתית. אין בודקין בציציות אבל בהחלט בודקין בכיפה ובהשתייכות החברתית הכללית ולמשל, בלי קשר לאמונה האישית, אם למשל תחזור לחבוש כיפה, לא תהיה חוזר בשאלה, אלא חרדי שהתמתן. בהתייחס לחתכי המאפיינים הסוציולוגיים/תרבותיים/חברתיים המוכרים בסביבה שלנו. ואם כבר הגדרות קלאסיות, אז זה צריך להיות משו מהסוג יוצא בשאלה הוא מי שאמו יהודיה והוא התגייר *כהלכה. *כהלכה, משמע הפסיק לעבוד אלילים
 

soelistit

New member
יוצא בשאלה

כמו אדם שהמתין בבושת פנים משך שנים, השקיע משאבים, הזיל דמעות תנין, הטריח עצמו לכל מאן דהוא שסגולותיו וקמעותיו נודעו למרחקים - והנה זכה סוף סוף לילד משלו - עצמו ובשרו - הרי ברור שכל ההתיחסות שלו לכל תזוזה, לכל מבט, לכל הברקה, לכל הינד עפעף - תהיה עמוסת רגשי התפעלות לאין שיעור מאותו אחד שבת זוגתו הרתה עוד בליל הכלולות.... כך הוא היוצא בשאלה - שעולם שלם של אוקטבות וסולמות שטרם הכיר בקיומם נגלה לעיניו - והוא מוקסם מהצלילים החדשים שניתן להפיק מעצמו ומהסובב לו. לעיתים הוא נסחף עם המנגינה, לעיתים מאזין לה בקשב ומאפשר לצלילים לפרוט על לוח ליבו ולהוביל אותו - עד שמוצא עצמו ביום מן הימים מלחין יצירה משלו - אינדבדואלית, הרמונית - זו שתעניק לו השראה ותזין את רוחו, זו המשתוקקת לפוש על המקצב האינטימי הייחודי לה ...
 
טוב

לקרוא פה דברי טעם. גם אם אני לא מסכימה עם כל מה שכתבת, מסכימה עם הרוח הכללית: אמירה לפיה יש דרך אחת "נכונה" להיות יוצא בשאלה, שווה לגמרי לאמירה לפיה יש דרך אחת "נכונה" להיות יהודי. [לא מסכימה עם הטיעון לגבי המאבק באלהים. מסכימה שלא אצל כולנו הוא מהות העניין, אבל יש חלק מאיתנו שזה בדיוק היה שורש המשבר עבורם] "יוצא בשאלה הוא אדם שהחליט לעזוב את הדרך שהתוו לו, או לפחות את החלקים בה שמררו את חייו, והתחייב לחיפוש של הדרך שמרגישה לו נכון. שנותנת לו את עצמו, יהיה המחיר שלה אשר יהיה". אהבתי.
 

admor

New member
בחור מדהים

זהו שהוא נשאר חסיד בנשמה מאוד מצא חן בעיניי.
 

Le Fay

New member
להתרשמותי, אנגלנדר היה, קודם כל,

מאד מודע להשלכות של ראיון חושפני ממין זה על בני משפחתו, ויפה שהוא דאג גם לשמם הטוב. שני דברים מאד בלטו לעיני בראיון הזה: האחד הוא נושא ה"עדינות", שהמרואיין חוזר ומציין כתכונה חסידית לכאורה. להערכתי הוא טועה. היא קיימת גם בקרב חופשיים, גם אם כאן מכנים אותה בשמות אחרים. בעבר היא נקראה נניח 'רגישות' ו'אצילות', כיום היא נקראת 'ביישנוּת', 'פגיעוּת', 'חנוּניוּת' ולפעמים 'יפיפוּת נפש'. אולי היא לא אופיינית לרוב ילידי המזרח התיכון, אבל היא קיימת גם בין חופשיים (לא כל החופשיים דורסניים, קולניים ואגרסיביים). השני הוא הדורסנות, הקולניות והאגרסיביות של המדיום שאנגלנדר התראיין בו. אולי כי אני לא צופה בתוכניות טלויזיה, הפרסומות הצעקניות שמושחלות לזמן השידור והקרנת כתוביות (תזכורות לתוכניות הבאות) על ראש המרואיין - מכוערות וגסות רוח בעיני להחריד. איכס! אני שמחה שבדרך כלל לא רואה את זה.
 

סלסרו

New member
התכונות שמנית,

'רגישות', 'אצילות', 'ביישנוּת', 'פגיעוּת', 'חנוּניוּת' 'יפיפוּת נפש' - נחשבות בעולם המערבי/חילוני כתכונות גבריות?
תכונות שהחברה מעריכה אצל גברים? אגב, הגסות שראית בתקשורת מתקבלת בציבור כדבר המובן מאיליו.. לא בדיוק מצביע על העדינות הקיימת בציבור החילוני.
 
גם לי הייתה תחושה שכזאת.

אמנם ישנם חילונים עדינים ביישנים חנונים וכל המינים. אבל תמיד הרגשתי שאצל החרדים והחסידים באופן מיוחד קיימים מאפיינים וגינונים שונים של עדינות שזר לא יבין אותם. רוב היוצאים בשאלה שהכרתי (ואני לא מכיר מאד הרבה) השאירו אצלי תחושה שהם מנסים להתנער מהרגישות הנפשית הזאת על ידי אימוץ שפת רחוב, גינונים גסים, בוטות, ושאר דברים שאני אף פעם לא הסתדרתי איתם. אולי אני נכה. אבל זאת תחושתי (הסובייקטיבית שלי לפחות) ולא נחקר מקצועית. כנראה שזה נכון גם לגבי מפגש בין כל הסוגים של התרבויות.
 
מגניב../images/Emo197.gif../images/Emo195.gif

איך שהוא מיתבטא אני חושב שאפילו אימצתי כמה מהנקודות מחשבה שלו. אני ההיתי מגדיר אותו "יוצא בשאלה מסורתי" נ.ב מגניב איך אנשים חילונים נידלקים לשמוע על הרומנטיקה בחיים החרדים..
 

rigoletto111

New member
הם נדלקים בעיקר מהמציצנות

אם השכנה הסקסית תוריד חולצה ותשאיר את החלון פתוח, מי לא יסתכל?
 
למעלה