קשיים בשנה השנייה

[Myrath]

קשיים בשנה השנייה

אז אני שנה שנייה בלימודי המשפטים, ומרגיש שיש לי קשיים רציניים בהתמודדות עם החומר, בעיקר עם העבודות.
אני לא רואה שאחרים נמצאים במצב דומה, וגם אלו שכן בד"כ זה בגלל שהם יותר עמוסים מבחינת עבודה ודברים דומים.

קשה לי למקד את הבעיה, אני מניח שהבעיה העיקרית היא שיטת העבודה שלי. אני מקבל עבודות ולא מצליח להוציא מהפסק דין משהו ממשי. דברים רלוונטיים כן, אבל לא מצליח
לחלץ ולעבד אינפורמציה בצורה טובה כלל. בינתיים יש לי פער רציני בין מבחנים לעבודות, משהו כמו 25 נקודות [לטובת המבחנים], אבל אני לא בטוח שאפילו זה יישאר כך.

אני פשוט לומד לאט מידי. יש למישהו פתרונות או טיפים למצב כזה? לקרוא תקצירים? לקרוא פסקי דין ברפרוף? הגיוני להשתמש בעיקר בתקצירים לעבודות בעלות משקל נמוך יחסית?

תודה

 

[Atenolol]

כמה תובנות קטנות

ראשית, אם הולך לך טוב בבחינות, יש את האופציה לזרוק *%$^&%# על העבודות, כי משקלן בדרך כלל נמוך.
שנית, שאל את עצמך אם יתכן שיש לך בעיה של קשב וריכוז. קל לטפל בזה.
שלישית, לגבי קריאת פסקי הדין. בבחינות מחפשים רק את ההלכה העיקרית מפסק הדין, לכן אפשר
כשמתכוננים לבחינה להסתפק בסיכומים. בעבודות מחפשים לפעמים פינות בפסק הדין, לכן באמת רצוי
להסתכל על כולו. השיטה שהתפתחה אצלי היתה לקרוא טוב את הרציו, ואחר כך לקרוא את פסק הדין
באופן די שטחי, ותוך כדי כך למצוא בפסק הדין המלא את הדברים שהוזכרו ברציו. בצורה כזו הרציו
עזר לי להתרכז בחלקים החשובים של פסק הדין. אבל זה רק אני.

 

[Myrath]

תודה. לגבי קשב וריכוז..

לא בטוח לגבי זה. דווקא הבנתי שזה לא משהו שקל לטפל בו [אולי קל מאוד להמציא אישורים לכך, אבל לא לטיפול הזה אני מכוון...].

 

[Not4Sale2004]

לשאלותיך

לשאלה הספציפית - כדאי לקרוא את התיאור העובדתי המפורט- [ואז אפשר לעבור לראציו כדי לראות מה אמרו השופטים].
יותר מועיל אני חושב יכול להיות, להתמודד עם הפתרון לעבודות שבהן אתה לא מצליח- לסמן לעצמך את הנקודות שפיספסת ולנסות להבין מדוע לא זיהית אותן. כדאי גם לנצל שעות קבלה אצל הבודקים ולהתייעץ איתם, לגבי ההתרשמות שלהם מהעבודה שלך.

באופן כללי, מבלי להכיר אותך- אני חושב שכדאי לך לפרוס את הכנת העבודה באופן טוב יותר. אם אתה מצליח במבחנים, הבעיה היא לא בהבנת הקייס אלא בהעמקה בתוך אותן "פינות" בקריאת פסק-הדין שמחפשים בעבודות. לכן כדאי, במקום לשבת כמה ימים לקראת מועד ההגשה, לכתוב את העבודה באופן הדרגתי לאורך כל התקופה שבין הפרסום למועד ההגשה לפי נושאים- קרא את העבודה, ואז קרא שניים שלוש פסקי דין - תעלה את הנקודות מהנושא שבו הן עוסקות לטיוטה שיכולה להיות גם ארוכה משמעותית מהעבודה. וכן הלאה... כך לא תאלץ לחזור על מסה של פסקי-דין בכמה הימים האחרונים. לאחר שהעלית את אותן נקודות, אל תחזור לאותו פסק-דין אלא תחדד ותשייף את הטיוטה עד שתגיע לרמת עבודה סופית. אני חושב שזה יקל עליך את עיכול פסקי-הדין.

 

[sacrament]

נסה למצוא את הבעיה...

למידה איטית בעבודות זו לא בהכרח "בעיה". פער של כל כך הרבה נקודות בעבודה מראה שפשוט עדיין לא עלית על השיטה של לכתוב עבודות. וכן - יש שיטה. לבודק יש צ'קליסט וחייבים לעלות עליו, תוך כדי עריכה מאסיבית של העבודה כדי שתתאים למספר המילים/עמודים המקסימלי. חייבים להתמקד בדברים קטנים ובנאליים מאוד, ומצד שני לעשות עריכה קפדנית על כל מילה.

אני ממליצה לבקש מחברים שקיבלו ציונים טובים להסתכל על העבודה שלהם. או לעבור על הפתרון המומלץ (בד"כ יש כזה) ולראות מה פיספסת - האם הקדשת את רוב העבודה לדברים שלא היו חשובים לבודק. האם היו פינות קטנות בפסקי דין שפיספסת. האם לגמרי היית בכיוון אחר. האם כתבת יותר מדי, פחות מדי? הגשת שלא לפי תנאי ההגשה?

כשאני הייתי עושה עבודות הייתי קוראת לעומק את הקייס והחוק. ואז קוראת את פסקי הדין, ולעיתים תקצירים (תלוי כמה זמן יש והאם יש תקצירים טובים). הייתי מסמנת לי משפטי מפתח במרקר (לפעמים הדוגמאות שנותנים חשובות מאוד) וכותבת בכמה מילים מה היה בכל פסק דין. אחר כך הייתי קוראת את הקייס שוב ואת החוק ועושה לי חלוקה לנושאים שאדון בהם, ואז מתחילה למלא אותם בנקודות. בד"כ החקיקה יוצרת את המסגרת לעבודה. לפעמים פשוט נושאים שונים עושים חלוקה פנימית. מה שחשוב זה לחשוב בצורה של חלוקה ושל צ'קליסט ולדון בכל דבר, גם אם הוא בנאלי ומובן מאליו (למשל - לציין כי תקנה היא מכוח חוק ולכן היא עונה על המבחן הראשון של פסקת ההגבלה).