קשה לי כבר...

shani4u2

New member
קשה לי כבר...

שלום לכולם! אני כל כך מבולבלת, מתוסבכת, אני לא יודעת מה לעשות,ומה להרגיש , אני כל היום מודאגת כל היום במחשבות קשה לי נורא, אני חייבת לכתוב את זה כי אני מתוסכלת נורא. הסיפור שלי כזה אני וחבר שלי ביחד שנה ו5 חודשים, עברנו לגור יחד לפני חודש בערך, בעיר שגדלתי בה,והיא רחוקה כ40 דקות מהעיר שגדל בה. אני וחבר שלי בערך חודשיים וחצי מוצאים את עצמנו רבים,מתווכחים,ומכל מיני סיבות תמיד יש על מה לריב על כל השטויות שיש בעולם לפעמים אני לא בסדר ולפעמים הוא לא בסדר. אני נורא משתדלת שנסתדר ואני מאוד רוצה שנסתדר וקשה לי כי הוא מערים עליי את כל הקשיים בעולם, הוא גם רוצה שנפסיק כבר לריב ונחזור להיות כמו פעם, וכל שבוע בערך יש לנו מריבה שאנחנו ממש שנייה לפני פרידה ואני מחזיקה את הקשר בשיניים שלי אני פשוט לא יכולה לחשוב שניפרד,זה גבר שאני רואה את עצמי מתחתנת איתו,וגם הוא רואה את עצמו מתחתן איתי. אני לא מבינה מה קורה לנו ריב ממש רציני ששנינו נפגענו אחד מהשניה היה על אמא שלו, אמא שלו אישה מאוד קשה, היא חמימה דואגת ואוהבת אבל מאוד קשה לי איתה. אנחנו שומרי שבת לכן אנחנו עושים שבת בבית שלנו עם ההורים שלי ושבת בבית שלו עם ההורים שלו ואנחנו נשארים לישון שם כמובן, ושאנחנו שם אנחנו אוכלים בשישי בערב כולם יושבים עם ההורים שלו לדבר בסלון ואחרי שעתיים בערך כבר נמאס לי ובא לי ללכת לחדר אמא שלו באה אליי ואומרת לי למה את בחדר מה לא טוב לך לשבת איתנו?!למה את לא יושבת איתנו?! תשבי וכו'... היא ממש מנג'סת לי גם בלא דברים כמו היא שואלת ומתחקרת אותי כל כמה זמן אנחנו עושים קניות? אם אני קניתי מוצרי חלב שחבר שלי אוהב לאכול וכל מיני שאלות מציקות,אז אני מודה שעניתי לה לא יפה ואמרתי את רוצה לבוא לעשות לי מבחן בבית?בואי תבדקי....וחבר שלי נורא התעצבן עליי מאוחר יותר התנצלתי כי הרגשתי לא טוב עם זה. אח"כ א רציתי אכול לא הייתי רעבה אז היא באה לי בשאלות אולי את בהריון?!וכל מיני יציאות שאני ממש לא סובלת. ולחבר שלי ממש לא מפריע מבחינתו שאמא שלו תגיד מה בא לה. שלשום היתה לנו מריבה שהוא ממש בא לקחת את הדברים שלו וללכת אני יודעת שיצאתי דבילית והתחננתי אליו שישאר אני לא יכולה לחשוב מה אעשה בלעדיו אני אוהבת אותו אבל הוא התנהג לא יפה ואמר לי "לא משנה מה שאמא שלי תגיד אני יירק דם לפני שאדבר אליה לא יפה ואמר גם שגם אם אמא שלי תדרוך עליי אני יוריד את הראש" אמר כל מיני דברים שהוציאו אותי מדעתי לגמרי ובכל זאת אני נשארתי וביקשתי ממנו שלא ניפרד בגלל זה. וזה לא מספיק שלא כל כך טוב לי במחיצת אמא שלו מה הוא חושב לעשות בעתיד? שנעבור לגור בבית של ההורים שלו שנה-שנתיים ככה נחסוך כסף לקניית בית. בחיים שלי אני לארוצה לגור לא אצלה ולא קרוב אליה.וזאת בעיה ממש רצינית. מה אאעשה?מה לפי שעתכם אני אמורה לעשות?אני מרגישה בצרה צרורה.
 

תמבר

New member
לדעתי חברך צודק

אם להתרשם מדבריך, אני משערת שאתם בשנות העשרים המוקדמות כך שנראה לי שאת חסרת ניסיון ביחסים עם חמות וחמים. תמיד בכל יחסים בין בני זוג, הסוגיה של כיצד להתייחס לאמא של החבר או לאמא של החברה היא נושא מאוד מאוד רגיש. למה? מבחינתך, אמא של חבר שלך היא אישה מעצבנת וקשה ואם יכולת היית מעדיפה לא לראות אותה בכלל, אין בניכם שום קרבה, את לא אוהבת אותה, היא לא מעניינת אותך. מבחינת חבר שלך, לעומת זאת, היא האישה שגידלה אותו מגיל אפס והוא מכבד ואוהב אותה - אף על פי שיכול להיות שהוא יסכים איתך שהיא אישה קשה ומעצבנת. כדי לשמור על יחסים טובים איתו, את חייבת לכבד את אמא שלו ואת האהבה שלו אליה גם אם לא בא לך וגם היא קצת מעצבנת. זה נדיר שיש כימיה הרמונית עם ההורים של בן הזוג. זה יכול לקרות, אבל בד"כ זה נדיר. אני מסכימה איתך שההתנהגות של אמא שלו באותו ערב הייתה מעצבנת מעט ונשמע שהיא אדם שמאוד מתערב ומציק, אבל כדי לשמור עם יחסים טובים עם חברך ולא לפגוע בו (כי נטייה של ילד היא להגן על אימא שלו - וגם לך יש את הנטייה הזו), את חייבת לענות לה בצורה מנומסת וחייכנית. אם לא נעים לך לשבת איתם, תגידי שאת עייפה - או כל הסבר אחר - ותלכי לחדר ואם היא שואלת אותך אם את בהריון, תעני בחיוך "ממש לא" וזהו. כרגע את מתנהגת כמו ילדה קטנה ומפונקת שעושה דווקא כי לא בא לה. אין הרבה אנשים בזוגיות שלא צריכים להתמודד עם חמות מציקות ושאלות חודרניות, עושים את זה בנימוס ובלי להתעצבן כדי לא לעורר את האינסטנקט של בן הזוג שלך להגן על אימא שלו ומכבדים את הנושא הרגיש הזה. במקרה והיא באמת עוברת את גבול הטעם הטוב, זכותך לענות לה ולדרוש מחברך להעמיד אותה במקום, אבל זה לא מה שקרה פה, לדעתי. תארי לך שאימא שלך הייתה שואלת את חברך אם הוא עושה קניות בבית והוא היה עונה לה בצורה מגעילה "מה זה מבחן?", איך את היית מרגישה? בקיצור, תתבגרי. לא תמיד אפשר לעשות מה שבא לך, לפעמים גם צריך לעשות מה שלא בא.
 

במבי53

New member
יש פורום "אני וחמותי"

נראה לי שההודעה שלך מתאימה יותר לשם. אבל את כבר פה, אז אומר לך מה דעתי מהצד השני (כאמא לבן חייל שיש לו חברה...) קודם כל - כל הכבוד לחבר שלך שנחוש לכבד את אמו. לעיתים לאמהות קשה לשחרר את הבנים (לא יודעת איך זה עם בנות כי אין לי בנות
) אני לא מצדיקה את העובדה שהיא מציקה לך בשאלות חודרניות וחטטניות (זה הבן הבכור שלה? היחיד? אם יש אחים נוספים, גם לחברות שלהם היא עושה אותו הדבר?) אבל בכל מקרה, תנסי להיות סבלנית אליה. אחרי הכל נשמע שהיא כן מכבדת אותך ורוצה בחברתך. וכשאת שם - תגבירי סבלנות ושבי איתם עוד קצת. אתם גם לא חייבים להיות כל שבת כל שבת אצל אחת המשפחות. תנסו לארגן שבת פה, שבת שם ושבת לבד. בבית שלכם. את אמא שלו את לא תשני ולא תחנכי וכמה שפחות תתעמתי איתו - כן ייטב לך. תעני לה מה שהיא רוצה לשמוע. תהיי חכמה. וותרי קצת על האגו שלך. זו אמא שלו! אמא לא מחליפים! (לעומת חברות/בנות זוג) ככל שתתנהגי אליה בכבוד - כן ייטב לך בעתיד ובכלל. את לא רוצה לקנות לך אויבת מושבעת לכל החיים. זאת החבילה. זה מה שיש. TAKE IT OR LAEVE IT תקראי את הפוסט שמישהי העלתה כאן בנוגע לסירוס בעלה ומה יצא לה מזה כש"הצליחה" להשיג מה שרצתה..... לא משתלם ולא אסטרטגי בכלל. (נדמה לי שהניק שלה הוא "שומרת על עצמי כעת") ותזכרי - סבלנות וסובלנות הם שם המשחק.
 

shani4u2

New member
תודה רבה על החיזוק...

זה הבן האמצעי שלה יש בן גדול יותר שכבר בערך 7 שנים לא גר בבית הוא עצמאי, ולא מזמן התחתן. ובמקרה האח הנשוי גר באותה עיר שאני וחבר שלי עכשיו שוכרים דירה(40 דקות) ממהורים שלהם. ואני ממש לא רואה שאמא שלו מתקרצצת לכלה שלה, לא שואלת הרבה שאלות חטטניות ומציקות וכואב לי שזה רק לי כך...(לפחות זה מה שאני רואה). אני חושבת שהיא מתנהגת כך אליי כי היא יותר מדיי פתוחה איתי וזה לא שאני נותנת לגיטמציה לכך, אני חושבת שפשוט היא לא ככה כי היא פחות דואגת לאח הגדול הוא כבר שנים גר מחוץ לבית עוד לפני שגר עם אשתו, ופה אני עם חבר שלי שנה ו5 חודשים ורוב הזמן היינו וישנו אצלו בבית,הוא אףף פעם לא גר מחוץ לבית, תמיד קרוב לאמא וההוורים שלו בכלל תמיד היו תלויים בו. לכן דיי קשה להם מהבחינה הזאת. אמא שלו גם אמרה לי שלחבר שלי לבן הזה היא מאוד מאוד קשורה, והכי קשה לה שהוא עוזב אבל אני לא מבינה כי תמיד היא היתה מציקה בשאלות, ומציקה עם הקטע שתמיד רוצה שנישב איתה בסלון ונארח לה חברה גם כשהיינו רוב הזמן אצלו בבית-לפני שעברנו לגור יחד. האמת?שאני רואה מתחים גם מצד חבר שלי כי גם לו שמתי לב מאוד קשה להיות רחוק מההורים שלו ומהחברים שלו, והוא מתוסכל כי אני אמרתי שבחיים שלי אני לא אגור באזור מגוריו ורק בגלל שהוא כזה שתמיד רוצה את החברים והמשפחה ללא גבולות ז"א אם אגור קרוב להורים שלו זה יהיה תמיד להיות איתם ותמיד בסביבתם ואני לא יכולה ממש קשה לי...
 

במבי53

New member
את גורמת נזק עם האמירות האלה שלך

מנסה לשים את עצמי בנעליים שלו: יש לו קשר זוגי איתך שהוא רואה בו קשר רציני - זאת עובדה. הוא קשור להורים שלו - גם זאת עובדה. את לא מסתדרת עם אמא שלו שגם הוא קשור אליה - עוד עובדה. במקומו, גם אני הייתי נכנסת למצב של מתח ומגננה. ואולי אף יותר מכך. באולטימטומים - לא משיגים תוצאות חיוביות. רק ההיפך. (ושוב אני שולחת אותך לעיין בפוסט של ההיא, המסרסת...) יכול להיות שעם הזמן, אם תשכילי ותהיי נוחה יותר ונעימה וסבלנית יותר, היא תירגע ותתרגל ותוריד ממך לחץ. אבל זה המון תלוי בך. חוץ מזה - בחרת בו להיות האיש שלך. תני לו את המקום הראוי לו. תני לו להוביל. תני לו את ההרגשה ואת המקום שהוא הגבר בחייך. תלמדי להיות דיפלומטית אם את מעוניינת בשינוי לטובה. לפני שיהיה מאוחר מדי.
 

shani4u2

New member
לא להאמין...

את ממש אומרת לי את אותן המילים שחבר שלי אומר לי...ואני מרגישה שאת והוא צודקים אין לי דרך אחרת אני הרי לא רוצה לריב לא איתו ולא איתה, אני מוכרחה להיות סבלנית וכל פעם שאני מגיעה אני מנסה ופשוט לא מצליחה איך שאני נכנסת בדלת ביתו של הוריו אני נכנסת למתח ונהיית עצבנית. איך אני יכולה לתת לו הרגשה טובה יותר אחרי שהיה ויכוח כל כך קשה על הנושא הזה? איך להתנהג שאוכל לתת לו את ההרגשה שהוא מוביל?את ההרגשה הטובה ביותר?
 

שי אפיק

New member
לנשים יש חכמה נסתרת

קראתי את כל ההשתלשלות, אם יורשה לי להתערב... את לא לבד בסרט, מעטים הנשים שיש להם קשר קרוב עם חמותיהן. הסוד הוא לדעת לחייך מתוך כבוד לאמא שהביאה לעולם וגידלה את הגבר שלך. ולא להגיב על כל מילה שלא במקום. תני למילה לחלוף עם הרוח. הרי בסופו של דבר לא איתה את הולכת להתחתן... במרחק סביר כשמתראים פעם פעמיים בחודש אפשר להסתדר גם אם לא הכל חלק... זה רק קשיים של התחלה. קחי בחשבון שכמו שאת וחברך בודקים את הקשר ביניכם גם היא בודקת את הקשר הזה. אבל הבדיקה והמתח יחלפו עם הזמן. יש משל מצחיק ויפה שיעזור לך להבין איך לתת לגבר שלך להרגיש המוביל: משל לבעל ואישה שנסעו במכונית האישה מאחור והבעל ליד ההגה. הגיעו לצומת ולא ידעו לאן לפנות. מאחור נשמע קול דקיק "שמאלה". מיד הכריז הגבר שמאלה! וסובב את ההגה. בפניה הבאה נשמע שוב הקול העדין מאחור "ימינה". וגם הגבר חזר על הכרזתו ימינה! וסובב את ההגה... מקווה שהבנת את הנמשל בהצלחה
 

shani4u2

New member
הלוואי

הלוואי וזה יגמר בלראות אותה בפעם פעמיים בחודש חבר שלי רוצה שנילך לשבת פעם בשבועיים ובמהלך השבוע יום אחד. ושבת זה שישי שבת כי אנחנו שומרי שבת. חבר שלי מאוד קשור להורים שלו... וסורי לא הבנתי את המשל...?
 

במבי53

New member
אנסה להסביר לך

כוונת המשל היא שלאשה יש כוחות ויכולת מיוחדת להגיע אל בעלה. אם רק תנהג בחכמה, באצילות, במעימות. בלי להרים טונים ובלי לערער על סמכותו והנהגתו של הגבר. תזכרי את האימרה "אשה בונה, אשה הורסת". "חכמת נשים בנתה ביתה" ואם את עדיין לא מבינה - תקישי בגוגל....
 
חחחחח כנראה שרק לי

מאדימות האוזניים. "לא לערער על סמכותו והנהגתו של הגבר?" באמת ונשמרנו לנפשותינו.
 

שי אפיק

New member
זה יעבור רק קצת סבלנות.

אל תדאגי זה יעבור גם לו וגם לאמא שלו. עומס החיים והמרחק הסביר (ארבעים דקות נסיעה) יעשו את שלהם. כל ההתחלות קשות. רק קצת סבלנות. אחרי הכל גם הוא אוהב אותך ויבוא לקראתך וגם את תבואי קצת לקראתו. ועם אהבה אמיתית וסבלנות אמיתית אפשר לתקן הכל. לגבי המשל נראה לי שבמבי הבינה אהבתי גם את ההמלצה על החיפוש בגוגל. אגב, המלצה קטנה נוספת אם אתם שומרים שבת אני ממליץ לכם לשמור גם על טהרת המשפחה וללכת למקווה, זה סגולה נפלאה לזוגיות טובה - זה הופך את הקשר לטהור ונקי יותר וגם נותן טעם טוב יותר לשבת... אם תרצי שאני ירחיב בנושא רק תגידי.
 

שי אפיק

New member
הבנת נכון אבל...

מקווה מיועד לנשים נשואות כי רק נשים נשואות מקיימות יחסים אינטימיים. אבל במקרה בו גם נשים לא נשואות מקיימות יחסים אינטימיים המקווה מיועד גם להן. (שאלתי את השאלה הזו מספר רבנים גדולים וחשובים וכך הם הורו לי.) בכל מקרה, יש מקוואות ספא, נקיים יפים ומפנקים, והחוויה הרוחנית של נקיות וטהרה אין כמוה גם לחויה האישית וגם לחויה הזוגית. אם תרצי את יכולה להעזר במוקד 1-599-599-999 שם יתנו לך גם תשובות לשאלות וגם יוכלו לעזור לך למצוא מישהי צעירה ונחמדה בראש שלך שתיתן לך את כל ההדרכה איך בדיוק מתכוננים לטבילה וגם תאתר בשבילך מקווה מתאים באזור בו את גרה. (אם תרצי גם אני יכול לעזור לך באיתור המדריכה והמקווה אבל לא בפורום, כתבי לי מסר)
 

במבי53

New member
תרשו לי להציע לשניכם

להמשיך את הדיון בענייני דת ומצפון לא כאן בפורום. יש מסרים בשביל זה. למה סתם למשוך אש?
 

במבי53

New member
את חכמה../images/Emo13.gif

אילו אני...... קצת יותר מבוגרת, ואולי בעלת נסיון(?) אני מציעה לך לגשת למאמן/ת. אולי דרך טיפול בדמיון מודרך תוכלי לרכוש כלים כיצד להתמודד עם חוסר היכולת שלך להתגבר. אני לא חושבת שתוכלי לבד להתמודד לבד. ואני גם מאמינה שתצליחי.
 

שילה1

New member
אני עם במבי,ומוסיפה,מנסיון של שנים רבות מאוד:

תני לאימו הרגשה וחה נעימה.הי סבלנית,ומדי פעם-קני לה מתנה קטנה של תשומת לב.פרחים,עציץ קטן,לא משהו המצריך תקציב מיוחד. במקומך-הייתי מנסה לשוחח איתה ביחידות,תך כדי עזרה בשטיפת כלים או בהגשה.לא על ענייניי הבן,אלא סתם שיחה קלילה ונעימה. התיעצות על בגדים,תסרוקת,עצות בנושא בישול, על הנכדים,על חיה בעבר,וסתם כככה.נסי להתקרב אליה.מצאי תחומי עניין ונושאים משותפים. האמיני לי,מנסיון,זה עובד!ולטוח ארוך-טוב לשתיכן.
 

newron26

New member
תגובה רגשנית ולא לעניין בכלל , הם לא נשואים!

היא לא חייבת לו כלום, וגם לא לאמא שלו, האמא צריכה להתבייש, במקום לקבל אותה כעוד בת - היא נכנסת בה על הריון ???? להיפרד וכמה שיותר מהר - שיתחתן עם אמא שלו.
 

שילה1

New member
סליחה-זו דעתי,והיא בהחלט לענין,ויש לכבד דעות

של אחרים,גם אם הן שונות משלך,וצר לי על ההטפה,שבאה כתגובה ,כמובן. ויתר על כן-מערכת היחסים ביניהם ארוכה,והיא מתארחת בבית הורי חברה,ולכן-עליה לנסות בכל כוחה. בקשר לשיחה הלא נעימה של האם,בהחלט מיותר,ובכך צריך לטפל בן הזוג.
 
למעלה