I C E M A N 7
New member
שכחתי תלינק
קשה לי כבר...
- פותח הנושא shani4u2
- פורסם בתאריך
I C E M A N 7
New member
יופי
זו הסיבה שאני לא מבקש הכוונות מנשים. "תפנה ימינה ברמזור, סע ישר כמה צמתים, שמאלה כשאתה מגיע לעץ גדול ושם תשאל." אני מבין שאני צריך להודות לך שמדובר רק ב-20 עמודים. טוב, מריפרוף קצר אין זכר לטענה שלך. מס' עמוד יכול לעזור..
זו הסיבה שאני לא מבקש הכוונות מנשים. "תפנה ימינה ברמזור, סע ישר כמה צמתים, שמאלה כשאתה מגיע לעץ גדול ושם תשאל." אני מבין שאני צריך להודות לך שמדובר רק ב-20 עמודים. טוב, מריפרוף קצר אין זכר לטענה שלך. מס' עמוד יכול לעזור..
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif
ידעתי שתבין אותי וזה כי הבנת לעומק ולא בשטחיות. אלה שמתנגדים, פשוט אחוזי אימה מכך שיאבדו את עצמם במערכת. כנראה צריך לעבור תהליך מסוים כדי להפסיק לחשוש מלאבד כל אחד את מקומו
ידעתי שתבין אותי וזה כי הבנת לעומק ולא בשטחיות. אלה שמתנגדים, פשוט אחוזי אימה מכך שיאבדו את עצמם במערכת. כנראה צריך לעבור תהליך מסוים כדי להפסיק לחשוש מלאבד כל אחד את מקומו
I C E M A N 7
New member
../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif
צודקת, לצערי הרב
אבל - מסתבר, שכל ענין השוויון לא התיישב נכון במערכות יחסים והבנת מקומו של כל אחד, שמלכתחילה היה הדבר הטבעי והנכון לגבי זוגיות. אפשר היה למצוא גם כבוד וגם אי שליטה, מבלי שנשים תתפוסנה את מקום הגבר ותערער אותו. לא אני המצאתי את זה ואין זה ענין של המאה ה- 20. המושג "זוגיות" התקלקל זה מכבר ואני משליכה את אחוז הגרושים הגבוה בכך שנשים עיוותו את הדינמיקה שאמורה להיות בין גבר לאשה. עובדה שזה לא עובד. את מדברת כאילו זה היה לפני עידן ועידנים, אבל מדובר סה"כ בדור של הורינו. שם היה כבוד מלא וכל אחד מבני הזוג ידע את מקומו. עם הקידמה = הכל התחרבש. אילו ענין השוויון היה מוכיח את עצמו באחוז גירושין נמוך - אזי הייתי מאושרת. אך תודי שלא כך הם פני הדברים. נשים שכחו את מקומן, שכחו את מקום הגבר. ואפשר ליצור את אותו שוויון ואותו כבוד גם מבלי לקלקל את המקום של כל אחד מבני הזוג. הגבר אמור להיות הראש והמוביל. זה טבע הדברים. אני לא המצאתי את זה. הגבר מטבעו מוחצן. האשה מטבעה להיות מופנמת, פנימית. אני לא מתכוונת להאריך בענין. תביני לבד את ההשלכות. אני מנסה להעביר את המושגים הללו אצל בן זוגי שלומד לאט לאט לחזור להיות הראש והמוביל. ברור שמקבלים יחד החלטות ויש המון כבוד. אבל גם הוא, כבר נכווה בעברו עם ענייני השוויון והיה קשה לו להפנים בהתחלה מה אני רוצה ומצפה ממנו. אבל זה עובד. ואני מבסוטה. פשוט, לקרוא שוב ושוב על בעיות שמביאים אנשים לכאן ולהבין כמה שהמכנה הוא משותף לבעיותיהם. כואב הלב.
אבל - מסתבר, שכל ענין השוויון לא התיישב נכון במערכות יחסים והבנת מקומו של כל אחד, שמלכתחילה היה הדבר הטבעי והנכון לגבי זוגיות. אפשר היה למצוא גם כבוד וגם אי שליטה, מבלי שנשים תתפוסנה את מקום הגבר ותערער אותו. לא אני המצאתי את זה ואין זה ענין של המאה ה- 20. המושג "זוגיות" התקלקל זה מכבר ואני משליכה את אחוז הגרושים הגבוה בכך שנשים עיוותו את הדינמיקה שאמורה להיות בין גבר לאשה. עובדה שזה לא עובד. את מדברת כאילו זה היה לפני עידן ועידנים, אבל מדובר סה"כ בדור של הורינו. שם היה כבוד מלא וכל אחד מבני הזוג ידע את מקומו. עם הקידמה = הכל התחרבש. אילו ענין השוויון היה מוכיח את עצמו באחוז גירושין נמוך - אזי הייתי מאושרת. אך תודי שלא כך הם פני הדברים. נשים שכחו את מקומן, שכחו את מקום הגבר. ואפשר ליצור את אותו שוויון ואותו כבוד גם מבלי לקלקל את המקום של כל אחד מבני הזוג. הגבר אמור להיות הראש והמוביל. זה טבע הדברים. אני לא המצאתי את זה. הגבר מטבעו מוחצן. האשה מטבעה להיות מופנמת, פנימית. אני לא מתכוונת להאריך בענין. תביני לבד את ההשלכות. אני מנסה להעביר את המושגים הללו אצל בן זוגי שלומד לאט לאט לחזור להיות הראש והמוביל. ברור שמקבלים יחד החלטות ויש המון כבוד. אבל גם הוא, כבר נכווה בעברו עם ענייני השוויון והיה קשה לו להפנים בהתחלה מה אני רוצה ומצפה ממנו. אבל זה עובד. ואני מבסוטה. פשוט, לקרוא שוב ושוב על בעיות שמביאים אנשים לכאן ולהבין כמה שהמכנה הוא משותף לבעיותיהם. כואב הלב.
במבי-זו דעתך,ואני מכבדת.לשיטתי-אין מוביל
ומובלת.יש שני אנשים שהחליטו לחיות יחד במסגרת,במחוייבות,תוך הבנה התחשבת,אינטימיות ואהבה. לא מקובלת עליי הדעה כי הגבר המוביל,ובשל סרוס מעמדו זה-אחוז הגרושין הגבוה. אני רואה את אחוז הגרושין הגבוה ברצון לשינוי בשל אי התאמה כזו או אחרת,מה שבדור הורינו-"אכלנו ושתקו". משנעלמה הבושה שהיתה מנת חלקם של מתגרשים בדור הורינו,נעלמו הסטיגמות,אנשים מעיזים,חושבים על המשך חייהם,וטוב שכך. מכאן שוב-לא מקובלת עליי הדעה של הגבר המוביל,אלא רעיון של תא משפחתי משותף,בלי הצמדות לדעות קדומות ולתפקידים מסורתיים.שויון,כבר אמרתי? בבעיות שמביאים לכאן-אני לא רואה מכנה משותף,מאחר ומבחינתי-כל אדם הוא עולם,ולכל זוגיות יש את הדינמיות שלה,והבעיות שלה.
ומובלת.יש שני אנשים שהחליטו לחיות יחד במסגרת,במחוייבות,תוך הבנה התחשבת,אינטימיות ואהבה. לא מקובלת עליי הדעה כי הגבר המוביל,ובשל סרוס מעמדו זה-אחוז הגרושין הגבוה. אני רואה את אחוז הגרושין הגבוה ברצון לשינוי בשל אי התאמה כזו או אחרת,מה שבדור הורינו-"אכלנו ושתקו". משנעלמה הבושה שהיתה מנת חלקם של מתגרשים בדור הורינו,נעלמו הסטיגמות,אנשים מעיזים,חושבים על המשך חייהם,וטוב שכך. מכאן שוב-לא מקובלת עליי הדעה של הגבר המוביל,אלא רעיון של תא משפחתי משותף,בלי הצמדות לדעות קדומות ולתפקידים מסורתיים.שויון,כבר אמרתי? בבעיות שמביאים לכאן-אני לא רואה מכנה משותף,מאחר ומבחינתי-כל אדם הוא עולם,ולכל זוגיות יש את הדינמיות שלה,והבעיות שלה.
את טוענת ועונה באותה נשימה
את חולקת על הגישה ה"מיושנת" בטענה שבדור ההורים אכלו ושתקו. אך מצד שני את כותבת ...."אני רואה את אחוז הגרושין הגבוה ברצון לשינוי בשל אי התאמה כזו או אחרת".... אם היה נכון הרצון והצורך לחיות ב"שוויון" - הרי שהגישה של היום היתה אמורה להוכיח את עצמה ואחוז הגירושין היה אמור להיות נמוך. אחרי הכל, אנחנו אמורים להתקדם ולא ללכת אחורה. קיימת קידמה טכנית אך לא קידמה מנטלית, רגשית. (ואני לא מדברת כאן על מושגי העידן החדש, הרוחני) הענין הוא, בקצרה, שבעבר, ההורים, עם כל הקשיים (ומעולם לא טענתי שלא היו קשיים) היו נשארים ומתמודדים. היום, קמים ומפרקים צ'יק צ'ק. אין לאנשים כלים להתמודד עם הבעיות כי כל המושגים השתבשו. גבר שכח את מקומו ואשה שכחה כיצד לנהוג כאשה. אני זוכרת את ההורים והסבים והסבתות, שהאשה ידעה היטב כיצד להשיג מהגבר שלה מה שרצתה. היא עשתה זאת בחכמה. בלי נסיון ללבוש את המכנסיים בבית. אשה חכמה ידעה לנווט את הדרך מבלי לערער על מעמדו של בעלה. ("חכמת נשים בנתה ביתה") מחקרים מוכיחים שילדים להורים גרושים - לעולם יקוו שהוריהם יחזרו להיות יחד. גם בגילאים מבוגרים. אני לא מדברת על מקרים יוצאים מהכלל של בתים עם אלימות וכד'. ילדים זקוקים לאבא ואמא יחד, גם אם הם לא ממש מסתדרים. אנחנו, כילדים, ראינו דוגמא שנשארים יחד גם כשיש בעיות (ותמיד יש. תמיד תהיינה). למדנו שלא קמים והולכים כל אימת שלא מתקשרים כמו שצריך. מלבד זאת, כל ההסתכלות והגישה של בחירת בני זוג - גם הם השתנו. נפתחו אתרי הכרויות. אנשים יושבים בבית שעות מול מחשב ומנסים לאתר זוגיות (במקרה הטוב...) אתרי ההכרויות הפכו לשוק בשר, מה שגרם לשני הצדדים לאבד היכולת לתקשר בצורה שפויה. פעם, כשגבר היה מעוניין באשה, היה משאיר לה, כחיזור, פתק עם פרח. היה מנסה להכיר אותה בפועל. בשטח. היה מקבל חוות דעת של חברים. של הסביבה. היום - זה לא ממש מתאפשר באתרי ההכרויות. השוק הזה פרוץ ואין על כך שליטה יותר. המבחר העצום והיכולת לתזז מאחד/אחת לשני/ה - רמסו את היכולת הבריאה להכיר בן אדם. כמו שהוא. אבד החוש והצורך הטבעי. וכו'. וכו'.
את חולקת על הגישה ה"מיושנת" בטענה שבדור ההורים אכלו ושתקו. אך מצד שני את כותבת ...."אני רואה את אחוז הגרושין הגבוה ברצון לשינוי בשל אי התאמה כזו או אחרת".... אם היה נכון הרצון והצורך לחיות ב"שוויון" - הרי שהגישה של היום היתה אמורה להוכיח את עצמה ואחוז הגירושין היה אמור להיות נמוך. אחרי הכל, אנחנו אמורים להתקדם ולא ללכת אחורה. קיימת קידמה טכנית אך לא קידמה מנטלית, רגשית. (ואני לא מדברת כאן על מושגי העידן החדש, הרוחני) הענין הוא, בקצרה, שבעבר, ההורים, עם כל הקשיים (ומעולם לא טענתי שלא היו קשיים) היו נשארים ומתמודדים. היום, קמים ומפרקים צ'יק צ'ק. אין לאנשים כלים להתמודד עם הבעיות כי כל המושגים השתבשו. גבר שכח את מקומו ואשה שכחה כיצד לנהוג כאשה. אני זוכרת את ההורים והסבים והסבתות, שהאשה ידעה היטב כיצד להשיג מהגבר שלה מה שרצתה. היא עשתה זאת בחכמה. בלי נסיון ללבוש את המכנסיים בבית. אשה חכמה ידעה לנווט את הדרך מבלי לערער על מעמדו של בעלה. ("חכמת נשים בנתה ביתה") מחקרים מוכיחים שילדים להורים גרושים - לעולם יקוו שהוריהם יחזרו להיות יחד. גם בגילאים מבוגרים. אני לא מדברת על מקרים יוצאים מהכלל של בתים עם אלימות וכד'. ילדים זקוקים לאבא ואמא יחד, גם אם הם לא ממש מסתדרים. אנחנו, כילדים, ראינו דוגמא שנשארים יחד גם כשיש בעיות (ותמיד יש. תמיד תהיינה). למדנו שלא קמים והולכים כל אימת שלא מתקשרים כמו שצריך. מלבד זאת, כל ההסתכלות והגישה של בחירת בני זוג - גם הם השתנו. נפתחו אתרי הכרויות. אנשים יושבים בבית שעות מול מחשב ומנסים לאתר זוגיות (במקרה הטוב...) אתרי ההכרויות הפכו לשוק בשר, מה שגרם לשני הצדדים לאבד היכולת לתקשר בצורה שפויה. פעם, כשגבר היה מעוניין באשה, היה משאיר לה, כחיזור, פתק עם פרח. היה מנסה להכיר אותה בפועל. בשטח. היה מקבל חוות דעת של חברים. של הסביבה. היום - זה לא ממש מתאפשר באתרי ההכרויות. השוק הזה פרוץ ואין על כך שליטה יותר. המבחר העצום והיכולת לתזז מאחד/אחת לשני/ה - רמסו את היכולת הבריאה להכיר בן אדם. כמו שהוא. אבד החוש והצורך הטבעי. וכו'. וכו'.
I C E M A N 7
New member
במבי כל מילה חקוקה
איפה הליצן גאי?
איפה הליצן גאי?
I C E M A N 7
New member
יש לך טעות בסיסית אחת
קשורה למתמטיקה ולמדתי שיש לך בעיה עם מספרים. 'שווה' ו'זהה' הן לא מילים נרדפות.
קשורה למתמטיקה ולמדתי שיש לך בעיה עם מספרים. 'שווה' ו'זהה' הן לא מילים נרדפות.
"ועזב אדם את אביו ואמו ודבק באשתו" !!!!
לדעתי הבחור צודק - עם כל הצער אתם צריכים להיפרד, אם הוא היה קצת מבוגר יותר, ואוהב יותר, הוא היה צריך לדבר עם אמא שלו ולא איתך, את אמורה להיות כל ענייניו , והוא צריך לשים את אמא שלו במקום, אבל הוא לא, למרות שזו לא ממש סיבה לעזוב בחור בגלל אמא שלו, את לא צריכה להישאר שם. "והתחננתי אליו שישאר אני לא יכולה לחשוב מה אעשה בלעדיו ...." - את צריכה לפתור בעיה עם עצמך לדעתי - לא מתאבדים על בחור ... לא טוב ולא בריא.
לדעתי הבחור צודק - עם כל הצער אתם צריכים להיפרד, אם הוא היה קצת מבוגר יותר, ואוהב יותר, הוא היה צריך לדבר עם אמא שלו ולא איתך, את אמורה להיות כל ענייניו , והוא צריך לשים את אמא שלו במקום, אבל הוא לא, למרות שזו לא ממש סיבה לעזוב בחור בגלל אמא שלו, את לא צריכה להישאר שם. "והתחננתי אליו שישאר אני לא יכולה לחשוב מה אעשה בלעדיו ...." - את צריכה לפתור בעיה עם עצמך לדעתי - לא מתאבדים על בחור ... לא טוב ולא בריא.
לגור בבית של ההורים
בתור אדם מבוגר, זה רעיון רע מאוד, גם אם היחסים בין ההורים לילדים מעולים. אין שום סיבה שבעולם שההורים יסחבו את העול של הילדים המבוגרים, כי הילדים רוצים לחסוך כסף. וחוץ מזה, אולי הגיע הזמן שתפנימי שהוא בחר בך להיות בת הזוג שלו. את לא במלחמה על מעמד עם אמא שלו. אמא שלו, תמיד תהיה אמא שלו. האישה שהרתה, ילדה, גידלה ואוהבת אותו בלי תנאי. אבל היא לעולם לא תהיה זוגתו. את, החברה שלו. ואולי בעתיד, אם שניכם תבחרו, אישתו ואם ילדיו. (את אמא שלו הוא לא בחר, הטבע בחר לו). יש לך ולאמא שלו תפקידים שונים ולא מתחרים בחייו. תפסיקי להלחם באמא שלו על הטריטוריה שלה. את לא תנצחי אותה שם אף פעם. תשקיעי את זמנך בלהפוך לאדם טוב יותר, חכם יותר, נדיב יותר. זה יעשה את חייך נעימים יותר, את הזוגיות שלך לבריאה ויציבה יותר, ויגדיר לך מקום שאי אפשר להחליף בחייו של חברך.
בתור אדם מבוגר, זה רעיון רע מאוד, גם אם היחסים בין ההורים לילדים מעולים. אין שום סיבה שבעולם שההורים יסחבו את העול של הילדים המבוגרים, כי הילדים רוצים לחסוך כסף. וחוץ מזה, אולי הגיע הזמן שתפנימי שהוא בחר בך להיות בת הזוג שלו. את לא במלחמה על מעמד עם אמא שלו. אמא שלו, תמיד תהיה אמא שלו. האישה שהרתה, ילדה, גידלה ואוהבת אותו בלי תנאי. אבל היא לעולם לא תהיה זוגתו. את, החברה שלו. ואולי בעתיד, אם שניכם תבחרו, אישתו ואם ילדיו. (את אמא שלו הוא לא בחר, הטבע בחר לו). יש לך ולאמא שלו תפקידים שונים ולא מתחרים בחייו. תפסיקי להלחם באמא שלו על הטריטוריה שלה. את לא תנצחי אותה שם אף פעם. תשקיעי את זמנך בלהפוך לאדם טוב יותר, חכם יותר, נדיב יותר. זה יעשה את חייך נעימים יותר, את הזוגיות שלך לבריאה ויציבה יותר, ויגדיר לך מקום שאי אפשר להחליף בחייו של חברך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.