האם המשמעות היחידה של החגים היא דתית?
כך הלהיטו אותנו מילדות וכך גם מתואר בתלמוד, שו"ע וכו'. האם כך הם פני הדברים? האם אין לחגים משמעות תרבותית לאומית המנותקת מהקשרה הדתי? האם אתה שמאלני קיצוני-אנרכיסט המתנגד ללאומיות ודוחה גם את חגיגת יום העצמאות? אני רואה את כל החגים היהודיים אך ורק במובנם התרבותי, וכל ההיסטוריה הדתית שלהם לא מעניינת אותי. החגים מאז ומתמיד לבשו ופשטו צורות, אנשי הדת ניסו להעמיס עליהם מקסימום מטען דתי ואנשי החופש ראו בהם ימים תרבותיים לאומיים. האם מקור החגים הוא דתי וקשור ליציאת מצרים, או שמא הטעינו עליהם ערכים דתיים? נניח לרגע והיה נהוג לחוג בעמי הסביבה חגים לאומיים, כיצד לדעתך מנהיג דתי של אותם ימים היה נוהג? שתי אפשרויות לפניו, הראשונה לבטל את החגים והשנייה לרוקן מהם את המשמעות התרבותית ולנכס להם משמעות דתית גרידא. תחושתי כי שלושת הרגלים הם חגים עממים קדומים, וכשמם הנוסף כן הם - חג האביב, חג הקציר וחג האביב. לא סתם סוכות נחוג בתשרי ולא כתירוץ העלוב של חז"ל, אלא כי בתאריך הזה היה חג עממי שיתכן ואף נחוג אצל עוד עמים באזור. הדתיים במקום לבטל את החג העמיסו עליו ערכים דתיים, אך ביג דיל, כל מהות החגים הם תרבותיים. הדת מאז ומתמיד מנסה לרוקן את המשמעויות התרבותיות ולנכס להם ערכים דתיים. גם חג החנוכה שהוא החג הכי דתי שיש לנו, כאשר כל בסיסו הוא ניצחון של חופש שמירת הדת, הצליחו הציונים לבצע בו בהצלחה ההפך ממה שהדתיים עשו לחגים העממיים. באו הציונים ורוקנו מחנוכה את הערכים הדתיים ונתנו לו ערכים לאומיים פטריוטיים. אם תראה את החגים כמשהו תרבותי, לא יבהיל אותך מקור החג ותנסה לראות בו אך ורק את הערך שאתה מלביש בו. הטקסים לא יכבידו על לבך, כי לא יהיה לך בעיה לאכול בליל הסדר פיתה עם מצה או לשבת בסוכה מתחת התקרה. אם המשמעות הדתית היא הקובעת לך, אולי גם תרתע מהשייכות הלאומית כי גם היא לפי הדת כל מהותה שמירת המצוות. במה אתה יהודי ציוני אם לא בחיוב שמירת המצוות? אך אני חב הכרת טובה לציונות שהצליחה בהצלחה מרובה להגדיר לאומיות יהודית בניתוק מוחלט מהדת ומחיוב שמירת המצוות. מי שלא מפריע להגדיר את עצמו כיהודי, בשורה תחתונה איני מבין מה מפריע לו החגים היהודיים עם הניכוס התרבותי בלבד.
