קרח מכאן ומכאן

קרח מכאן ומכאן

כרבים מק"ק אנוסין דפה,אני לא מוצא בחגים שום טעם ועניין,רובם מהוים מטרד, ופסח עולה על כולם. והנה,משיחות עם חילונים רבים (אינטלגנטים ולא מסורתיים) ראיתי,שרובם מחוברים בצורה זו או אחרת אל המסורת,כל אחד על פי הנטיה האישית שלו,ועל פי הפרשנות האישית שלו את חגים.מסתבר שכל אחד מרגיש צורך בחיבור עם עולם קצת יותר רוחני, וכמו כן בקשר עם המסורת ההיסטורית של העם שאליו הוא משתייך. בתור מי שמכיר את המשמעות האמיתית של החגים היהודיים,בלתי אפשרי מבחינתי להתחבר אליהם,ומוזר בעיניי להלביש עליהם משמעויות אחרות.אז לכאורה לוח השנה הרגשי שלי יכול להשאר אפור מתחילתו ועד סופו,וזה מאוד עצוב,כי לכל התרבויות יש את החגים שלהם,ולי אין למה להרגיש קשור.
 
זה מה שתמיד אני אומרת.

אצלי בבית יהיה הוי מסורתי ולא ביגלל אמונה אלא בגלל הוי כשם שלילד נוצרי/אמרקאי יש את יום ראשון בו הוא יוצא עם המשפחה לפארק.ולאמרקאים יש את חג ההדיה בו אוכלים תרנגול הודו וחיים הוי במשפחה וכן הסלבסטר כך גם לילדי מגיע הוי וזמן איכות עם המשפחה!אני לא שלול זאת מיהם!אני לא יעבוד בשבת בשום הון שבעולם וכן את לל הסדר אני יחוג איתם גם אם למוחורת נאוכל פיתות.אין סיבה שנפסיד מאובדן אמונתינו את ההוי של האומה
 
נתת לי נקודה למחשבה

שהעיסוק בחגים בשביל החוויה של הילדים,יכול לתת משמעות וסיפוק לכל העניין.
 

סוג ב

New member
חרדים בעל כורחם

כשגיגלתי את זה באינטרנט בזמנו, מצאתי כתבה על אנוס שחרדי בשביל הילדים והוא דיבר על היופי שבחגים עם הילדים... אני אישית לא רואה בזה סיפוק, אלא משהו אחר, אבל אם אתה יכול לאחוז בזה... אז מצויין.
 
סוגי

בשבילךבתור ילדה זה לא היה חויה?כולם ביחד יושבים מדברים צוחקים...היום זה קשה לך כי את לבד וזה עוד סיוט שצריך לעבור ואם מתארחים זה בכלל זועה. אך זוג עם ילדים גדולים שיושבים ונימצאים עם המשפחה זה זמן איכות ובילוי שאין כמוהו.
 

עץ שתול

New member
זו חויה עצומה לילדים...אבל אל תשכחי

לשלב בחויה שלהם גם את התום שיש לילדים. הם מאמינים בסיפורם האלה ובאמונה הרבה יותר מהרבה רבנים גדולים. ואם כבר מדברים על חויות לילדים אז אפשר לעשות את זה בהרבה דרכים אחרות.
 
אז מה?

גם לשילגיה ושבעת הגמדים הם מאמינים ואחר כך שגדלים מבינים שזה מעשיה.זה מפריע לך? קח את הדת בתור שלגיה/כיפה אדומה/ארי פוטר וסינדרלה וזה כבר לא כזה יפריע לך זה שהם מאמינים לזה.
 

אגס 10

New member
זה בדיוק הבעיה

כשגדלים מבינים ששילגיה ושבעת הגמדים או כיפה אדומה זה מעשיות לילדים משום מה לגביי הדת לא כולם מבינים את זה גם כשגדלים...
 
שום ילד לא יבין לבד שסינדרלה לא

היתה. צריך להסביר לו אם לא תגיד לילד שקריעת ים סוף לא היתה אין סיכוי שהוא יחשוב אחרת למרות שרמת ההגיון בסיפור סינדרלה ובקריעת ים סוף הוא אותה רמה
 

עץ שתול

New member
אם הדת היתה מסופרת בסגנון של קומיקס

הייתי יכול להסכים. אבל יש לי בעיה עם אלה שמספרים את זה, הרצינות שלהם, ההטעמה בין המילים שיש בדברים והמושגים האלה, סודות טמירים ונעלים ורב הנסתר על הנגלה...זה גם מרכיב מרכזי בבעיה!
 

סוג ב

New member
טעות

ילדים לא מאמינים לאגדות להבדיל מאמונה באלוהים. כשהקטן שלי רואה דברים מפחידים בטלויזיה, אני שואלת אותו, אתה לא מפחד? הוא עונה, מה פתאום- זה סרט. כיפה אדומה ושבעת הגמדים לא עניינו אותם מעולם, בזמנו הם העדיפו סיפורי מעשיות...
 

סוג ב

New member
המשפחתיות בכלל- זה חוויה

אין קשר לחגים. ואל תדברי בשמי והיום זה לא קשה לי כי היום אני לא לבד. אני מעדיפה חגים בים עם חברים מאשר לשבת כל המשפחה סביב השולחן ולעשות דברים הזויים. ותאמיני לי שאני יכולה לשבת סביב השולחן הזה עם כל אחד מבני משפחתי. גם אצל החילונים, הרבה עושים סעודות שבת וחג וכל המשפחה סביב השולחן. זה מה שאני הולכת להשריש לילדים שלי.
 
בחירה שלך וסורי אם חשת שדברתי בשמך

אני אישית לא רואה תעצמי חוגגת עם מישפחה חרדית את החגים.אני רוצה להנחיל מסורת והוי אך לא בצורה החרדית
 
שלא תביני לא נכון

דיברתי על חגים בצורה חילונית לגמרי.רק שעכשיו אני קולט שאין סיכוי שאני ינחיל לילדים שלי חגים שכאלה.אז אני ישאר רק עם התיאוריה.
 
אכן

גם אני מרגישה מבחינות מסויימות שהחגים 'אבודים' בשבילי. לעולם לא אמצא בהם טעם משום שבחנתי את היסודות עליהם הם עומדים, ומצאתי אותם רעועים וחסרי טעם מהותי. כמו שמציעה מורדת, אני עומדת לחגוג את החגים עבור ילדיי ולהעמיד פנים שהם בעלי משמעות גם עבורי. מה לעשות, מהעמדת פנים מסויימת לא נפטרים לעולם. מתנחמת במחשבה שגם לו הייתי גדלה כחילונית מסורתית, מהר מאד הייתי מוצאת את החגים חסרי משמעות, כפי שחתונות, מסיבות סיום ושאר טקסים מעין אלו תמיד נראו לי מעושים ודי מגוחכים.
 

אגס 10

New member
יש לי שאלה

האם אתה רוצה להרגיש שייכות לתרבות דתית כלשהי בכלל? האם אתה מרגיש שזה חסר לך שאתה לא מרגיש שייכות או קשר לזה? אם התשובה היא לא,אז מה הבעיה? אני למשל ממש לא מרגיש שום צורך בזה,אני ממש לא מרגיש שחסר לי משהו בזה שאני לא מרגיש שייכות לתרבות מסורתית דתית כלשהי כשאני לא רואה בה שום משמעות אמיתית מלבד היופי שבהתכנסות משפחתית,למי שזה יפה לו, אולי אצלי להיפך,נראה לי שאצלי דווקא מעיק עליי הקשר שיש לי עם הדברים המטופשים האלו אשר אינני רואה בהם שום משמעות. כך שקשה לי קצת להבין מה הבעיה שלך. אם התשובה לשאלתי היא שזה כן חסר לך,שאתה כן רוצה להרגיש שייכות לזה,זה בעיה שכנראה תצטרך לחפש עבורה פיתרון,אולי לנסות להיתפס במשהו שכן מושך את ליבך,אם יש כזה דבר...
 
לאדם יש צורך לחוש שיכות.

זה יכול להיות שיכות תרבותית,תחביבית,דתית מישפחתית וכדומה. אדם חרדי שגדל במצב שבו השיכות העיקרית שלו זה הדת ברור שירגיש חסר בזמן שעוזב אותה(לי אישית היתה תקופה שלא האמנתי אך שמרתי מצות כיון שחשתי חוסר שיכות וצורך להאחז במשו) וגם אל מישפחתו כבר שייך ולתרבות ולדברים אחרים הוא לא משויך כיון שהורגל אחרת רק לאחר תקופה שמשויך כבר בליבו באופן מלא לצד השני וחש שמצא את מקומו יכול לעזוב את הדת בלי להרגיש חסר אתה כנראה כבר יותר מיסתדר ומשולב בתרבות החילונית(כשם שאני היום כבר הדת לא מענינת ולא חסרה לי כבעבר) הוא עדין לא עדין זה חסר לו.זה תהליך פסיכולוגי שכל אחד צריך לעבור וגם זה יעבור
 
למעלה