קרה לכם ש..

[סטודנטית עייפה מדי]

קראתי, תודה!

 

[סטודנטית עייפה מדי]

כמו שאמרו מעליי, זה תלוי לאן את רוצה להגיע

ואת צריכה לזכור גם שיש מחיר כבר למועדי ב' האלה - החופשה שבין השנים היא זמן קריטי להתאווררות. את עדיין לא מרגישה את זה, עברת רק שנה אחת, אבל תתארי לעצמך איך תרגישי בתום שנתיים ומשהו בלי זמן לנשום? שנה א' היא מצויינת מהבחינה הזו שכולם לומדים אותו הדבר, וגם המבחנים מסודרים, כך שהם מסתיימים עכשיו. בתום שנה ב', לי יש עדיין מועדי א'. ואני במצב למידה רצוף (מינוס שלושה ימים) מאז סיום הסימסטר. בשנה שעברה בקושי היתה לי חופשת סימסטר, כי היתה שביתה, והמבחנים התארכו מאד, ואחרי שהם נגמרו היו לי גם כמה מחוייבויות לוחצות. חופשת הסימסטר שלי הסתכמה בשבוע. אני מניחה ששנה ב' שלי היתה יכולה להיראות קצת יותר טוב אם הייתי לוקחת את הזמן לא לראות את הפקולטה רצוף יותר מאשר שלושה ימים. אולי הייתי קצת פחות מתחרפנת (ואני מאלה שאוהבים מאד את הפקולטה). זה שיקול רציני, אל תמעיטי בערכו. אבל זה גם תלוי במה את רוצה להשיג עם הציונים האלה, לאן את רוצה להגיע כמו שעידו אמר, אם את רוצה להיות בודקת, כדאי שתשיגי ציונים גבוהים. ולא רק בקורס הספציפי שאת רוצה לבדוק, אלא גם מעבר, כי רוצים לראות שאת בחורה רצינית ויודעת להשקיע. מבחינת רשימת דיקן - מועדי ב' לא ישנו. לשם שקלול זכאות לרשימה מסתכלים רק על הפעם הראשונה בה עשית כל מבחן. לשם התמחות - אני חושבת שאכן יש הבדל בין 86 ל-89. 86 זה נחמד, סביר, אפשר להגיע עם זה לכמעט כל מקום. 89 זה נחשק, נחמד מאד, והרבה יותר קל להגיע למשרדים (הפרטיים והציבוריים) עם זה. לעליון, אגב, הסיכוי עם 86 קלוש ביותר. עם 89 לעומת זאת כבר ראיתי מישהו שזימנו אותו לראיון (לא יודעת אם קיבלו אותו. אני לא עוקבת). בשביל מה את רוצה את הציונים האלה? אגב, בסימסטר א' היה לכם שיטות משפט ותורת המשפט. שני מבחנים שמאד לא מאפיינים משפטים. אין קייס, אין צ'קליסט, מחפשים דברים אחרים וכו'. הרבה חברה שקיבלו ציונים נמוכים בקורסים האלה קיבלו גבוהים באחרים, וכך גם להיפך. תשאלי את עצמך האם הירידה בציונים היתה בגלל מה שאמרת, או שאולי את פשוט טובה ביותר בסוג הזה של הקורסים? כי אם כן, יכול להיות שבכלל לא שווה לך לגשת למועדי ב', כי לא תצליחי לשפר משמעותית... שיהיה בהצלחה!

 

[student 1200]

לא נראה לי...

לשם שקלול זכאות לרשימה מסתכלים רק על הפעם הראשונה בה עשית כל מבחן??? איפה זה כתוב? זה גם לא נשמע הגיוני וגם לא כתוב בשום מקום. למיטב ידיעתי פשוט יש תאריך שבו מבצעים בדיקה, לפי הציונים שיש באותו זמן (מועדי א או ב). לא?

 

[סטודנטית עייפה מדי]

לא

אני מדברת על האוניברסיטה העברית. וזה משהו שהתחיל השנה. בשנה שעברה מה שאמרת היה נכון. אבל השנה שינו את התקנון (שלחו את זה לכולם במיילים, ואני חושבת שזה גם הופיע אי אז בלוח המודעות). בטוחה. מאה אחוז. וההגיון - שאנשים שיש להם ממוצע 86 לא יעשו מועדי ב' רק בשביל להכנס לרשימת דיקן. זה יוריד את הציון שצריך בשביל להכנס לרשימה (בשנה שעברה - מעל 90 למסיימי שנה א', מעל 93 אאל"ט למסיימי שנה ב'!), ויחזיר קצת שפיות לזה. עוד הגיון - נראה לי שאם הצלחת להוציא 90 בפעם הראשונה שעשית את המבחן, זה מעיד עליך דברים טובים יותר מאשר שהצלחת להוציא 90 רק בפעם השנייה (אחרי ה-75 של הפעם הראשונה). לכן לא הגיוני שזה ייחשב אותו דבר בשקלול הסופי של ניקוד שמכניס לרשימה. כך שסך הכל זה נראה לי די הגיוני. וכמו שאמרתי, זה גם מה שיהיה החל מהשנה הנוכחית באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

[sacrament]

מה??? זה לא הגיוני בכלל!

תסבירי לי בבקשה איזה מין דברים טובים יותר זה מעיד עליי אם הוצאתי ציון טוב במכה ראשונה... יצא לי לשפר מ-70 ל-100 במקצוע שידעתי מעולה כבר במועד א'. במקצוע הזה נפלו רבים וטובים שאני מחשיבה כאנשים די חכמים וראויים להצטיינות. אז מה זה אומר עליי? איזה מין דברים לא טובים זה אומר עליי? שהממוצע שלי שווה פחות ממישהו שקיבל בפעם הראשונה 85 ונשאר עם זה או ממישהו שקיבל 75 בפעם הראשונה ואחרי זה ירד ל-73? אני פשוט לא מאמינה שזה נראה לך טיעון הגיוני. יכול להיות שאני מלכת הדפוקות שקיבלתי כזה ציון גרוע, ויכול להיות גם דברים אחרים- אולי המתרגל דפוק, אולי אופן הבדיקה היה חריג, אולי נלחצתי ויצאתי באמצע, אולי היה לי בלאקאאוט, אולי מישהו השתעל ופחדתי שאדבק בשפעת החזירים ומיהרתי החוצה, אולי החבר שלי זרק אותי יומיים לפני ובקייס שמו את השם שלו ושקעתי בדיכאון ולא הספקתי לכתוב כלום... מאיפה ההחלטיות הזו שזה אומר משהו על הבנאדם וכמה הוא ראוי להיות מצטיין? גם לגבי הטיעון הראשון שלך...תסלחי לי אבל אני לא מוצאת שום היגיון. אנשים שעושים מועד ב' על 86 לוקחים סיכון ענקי וזה כבר מוריד באופן ניכר את האחוז שעושה את זה. זה יגרום לאנשים החזקים פשוט לא לעשות מועד א' אלא רק מועד ב' כדי שכבר ידעו מה רוח השאלות ולמה לצפות. בסוף כולם יידפקו במועד ב' בגלל התקנון השלילי. אני ממש לא רואה איך זה יחדיר שפיות...להיפך. זה יגרום לאנשים לעשות שטויות שתפגענה בהם אחר כך.

 

[PIonit]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifלגמרי

 

[סטודנטית עייפה מדי]

העניין הוא סטטיסטיקות. בבודדים - תמיד יש חריג

א. זה שגם ככה יש סיכון במועד ב' לא אומר שהעובדה שהוא לא ישנה לגבי רשימת דיקן לא תשנה להחלטה. אני אנסה לבנות את זה בצורה מתמטית: (הדוגמא מומצאת, אבל נראה לי שהעקרון נכון) יש לי 20% סיכוי להוריד מהציון, בממוצע ב-3 נקודות. 10% סיכוי לא לשנות. 70% סיכוי להעלות את הציון ב-5 נקודות. אם אעלה את הציון ב-3 נקודות, אכנס לרשימת דיקן, מה ששווה לי 5. כלומר, הרווח הצפוי לי הוא להעלות בממוצע ב-2.9 נקודות. כלומר, בתוחלת אני כנראה גם אקבל את ה-5 של הרשימת דיקן, כך שממועדי ב' ארוויח בתוחלת בערך 8 (אולי קצת פחות). נכון? מול זה אני צריכה לחשב כמה תעלה לי ההשקעה, במונחי עייפות, ויתור על חופש וכו'. נגיד שזה עולה לי 5. אבל אני מרוויחה מזה 8 בתוחלת (כלומר, יש סיכוי שארוויח יותר, ויש סיכוי שפחות, אבל סטטיסטית, אם אעשה את זה מאות פעמים, ארוויח בממוצע 8 בכל פעם). לכן שווה לי לעשות את זה. אם הציונים היחידים שנחשבים לצורך רשימת דיקן הם של מועד א', זה אומר שתוחלת הרווח שלי ממועדי ב' היא רק 3, ולא 8, ולכן לא שווה לי להשקיע את ה-5, כי הסיכון הוא אותו הסיכון, אך הרווח משתנה. בנוסף, יש סיכון גדול מאד בלגשת רק למועד ב' בלי זכאות למועד ג'. שוב צריך לעשות חישובי תוחלת - מה הסיכוי שארוויח מכך שאדע מה סוג השאלות לפני המבחן? כמה ארוויח? כמה אני עשוי להפסיד מזה (נגיד אם אגש רק למועד ב' ואשיג 70, בלי אפשרות לשפר)? נראה לי שלא יהיו הרבה סטודנטים, במיוחד חננות שיש להם סיכוי להכנס לרשימת הדיקן, שיסכימו לעשות דבר כזה. מועד ב' בלבד זה סיכון רציני. לכן נראה לי שאנשים ימשיכו לגשת למועדי א'. אני אברר בין החברים שלי אם זה אכן מה שקורה, ואעדכנכם בהתרשמויותיי. זה לגבי הטיעון של הסיכון. לגבי השיפורים ממועדי א' - אם מישהו התכונן כמו שצריך, סיים את החומר ותרגל מבחנים, ובעצם עשה מה שסטודנט חננה וטוב עושה, הסיכוי שהוא יצליח במבחן מאד גבוה. נגיד 90%. 10% סיכוי שהוא יפשל, ויצטרך לגשת למועד ב'. אם מישהו לא גמר את החומר, לא התכונן כמו שצריך וכו', הסיכוי שהוא יפשל גבוה יותר, נגיד 35%. לכן מי שניגש למועדי ב' זה יותר האלה שלא התכוננו כמו שצריך ופחות האלה שכן. ומקרים חריגים קורים, נכון. תמיד יכול להיות שסבא שלי יתאשפז, החבר שלי יזרוק אותי או שהחתול שלי ימות. אבל, כמו שאמרתי, אלה המקרים החריגים. לכן עדיין מי שניגש למועד ב' הוא בד"כ מי שלא התכונן כמו שצריך בגלל עצמו, לא בגלל סיבות חיצוניות שלא ניתנות לצפייה מראש. ואז כן, ה-90 שלו פחות שווה מה-90 של מי שמתכונן כמו שצריך מלכתחילה, ובאופן כללי אחראי יותר. אישית, הפעם היחידה שעשיתי מועד ב' שיפרתי מ-78 ל-91, ואני באמת מעידה על עצמי שזה הקורס שהייתי הכי פחות טובה בו, התכוננתי בו הכי פחות למועד א' (עד אז, מאז כבר התחלתי לזרוק...

), והייתי צריכה את העוד פעם הזאת לעבור על החומר כדי להגיע לרמה הדרושה כדי להכנס לתשעימים. אני פחות טובה בו מאשר אחרים שהשיגו 5 נקודות פחות, אך לא ניגשו למועד ב'. אני חושבת שהמקרים האלה הם הרוב, והמקרים האחרים שהזכרת הם המיעוט, ולכן יותר הגיוני לא להתחשב במועדי ב', אלא ב-א', שסטטיסטית משקפים יותר את ההישגים המתאימים של הסטודנטים. בנוסף, הנירמול במועד ב' יותר קל, כי מי שניגש לב' הוא א. מי שבא' היה לו משבר חריג ולכן לא ניגש/ ניגש על רגל שמאל. יש מעט כאלה. ב. מי שבא' היה לו מבחן אחר בחוג השני כאלה. ג. מי שקיבל ציון נמוך בא' ד. מי שלא הספיק להתכונן לא' כי הוא לא מתכנן את הזמן טוב. כלומר - תמהיל פחות איכותי מהתמהיל שניגש ל-א' (שם יש גם את החבר'ה המבריקים שלא קרה להם שום דבר חריג וקיבלו ציונים מאד גבוהים בא', ולכן לא ניגשים לב'). לכן 90 בב' פחות משמעותי מאשר 90 בא', כי מנרמלים אותך מול אנשים אחרים (זו אגב גם הסיבה שאני חושבת שצריך לנרמל אחרת במועדי ב', אבל זה כבר נושא לשרשור אחר, שאכן התקיים כבר, לפני כשנה, אם זכרוני אינו מטעה אותי, וזיכה אותי בשלל תגובות, אף אחת מהן לא לעניין, למיטב זכרוני). ב-ק-י-צ-ו-ר נראה לי יותר הגיוני, בין היתר לאור שיטת הנירמול דהיום, לבנות את רשימת הדיקן על סמך ציוני מועדים ראשונים אליהם ניגשים. כך באופן פלאי גם הממוצע שצריך בשביל להכנס לרשימה יעלה, וגם אנשים לא יצטרכו לשרוף את הזמן שלהם בלימוד למועד ב', כי זה כבר לא יהיה שווה להם, וכך הרבה מאיתנו הרוויחו חופש קצת יותר ארוך. וזה כבר משמח.

 

[mtap18]

זכורה לי "גזירה" כזו של דותן, אבל

לדעתי לא החליטו להפעיל אותה. אגב, הממוצע שהיה צריך שנה שעברה למצטייני דיקן היה באמת גבוה, במיוחד בשנה ב' (מי כמוני יודעת, פספסתי אותו בפחות משתי עשיריות), אבל הוא היה נמוך מ-93.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

בשנה שעברה החליטו לא להפעיל אותה

בגלל הסתמכות סבירה או איזו שטות אחרת בסגנון. ככל הידוע לי, השנה כן מפעילים אותה. היה כתוב כך במכתב בשנה שעברה שהודיע על כך שהיא לא תחול בשנה שעברה, ואאל"ט קיבלנו על זה מייל מהמזכירות השנה, שאומר שכך יחושב הממוצע לצורך הצטיינות דיקן. ובאמת נראה לי שזה יוריד את סף הממוצע להצטיינות דיקן. אולי הוא אפילו ירד ל-89?! מי יודע?...

 

[מיmi]

היי, תודה על התגובה המפורטת.

את צודקת לגבי השיקול שלך, אך אענה לך לגבי 2 דברים- חשבתי עם עצמי שוב, ואני רוצה את הציונים האלה כי כך יש לי סיכוי גבוה יותר לעבור אוניברסיטה (לשנה ב') כי אני לא כ"כ מרוצה מהמקום הנוכחי שבו אני לומדת.( אגב אם היית פה לפני כמה שבועות התייעצתי על כך בשרשור שפתחתי) כנראה זו הסיבה שההבדל בין 86 ל89 חשוב לי ואני שוקלת כן לשפר 3 מבחנים(לפחות) במועדי ב', כי למרות שאמרו לי שצריך 90 אני עדיין מקווה שיתנו לי להיכנס עם 89. לגבי ההודעה שלך למטה יותר- אגיב לך כבר פה, משום מה הסקת שלמדתי בעברית. אבל אני חושבת שרוב מה שכתבת כן רלוונטי. אז תודה בכל זאת.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

פתאום ראיתי שאת לומדת בכלל בב"א

אז לגבי רשימת הדיקן - אין לי מושג איך זה אצלכם. כמו שאמרתי למעלה, ככה זה אצלנו (מה שבילבל אותי - דיברת בנ"ז, לא בש"ס או בש"ש. אז הנחתי אוטומטית שאת מהעברית). כך או כך, שיהיה בהצלחה.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

בעצם זה משנה עוד כמה דברים...

לגבי הקבלה לעליון - נראה לי שגם 89 יהיה Longshot ובאופן כללי לקבלה להתמחות, הציון הגבוה יותר נהיה חשוב יותר. זה אולי לא בגלל הבדלי רמה בין אוניברסיטאות (שאני ממש ממש לא רוצה או מתכוונת לפתוח כאן דיון בנושא) אלא כי המשרדים תופשים את העברית ואת"א כטובות יותר, ולכן דורשים ממוצע ציונים נמוך יותר על מנת לקבל להתמחות. ב"א אמנם גם נחשבת, אבל קצת פחות. לכן צריך ציונים קצת יותר. ושוב - בהצלחה

 

[מיmi]

מה הבעיה לדבר בנ"ז למרות שאני מב"א ולא מי"ם?

לא רואה בזה אינדיקציה לאלו שלומדים בי-ם.. בכל אופן- בעקבות ההודעה שכתבת לי (זו האחרונה) לה אני מגיבה כעת, את יכולה להבין למה אני מנסה לעבור.. ושוב תודה. (קצת מתפלאה על מה שכתבת לגבי רשימת הדיקן- למה הציון של מועד א' נחשב ולא של ב' גם אם שיפרת? הרי בגליון הציונים זה הציון של המועד האחרון, לא?)

 

[סטודנטית עייפה מדי]

התרגלתי מאת"א

שהם כותבים בש"סים, והם יחסית דומיננטיים פה בפורום אז הנחתי שמי שכותב בנ"זים הוא מהעברית. הנחה חסרת בסיס, כפי שנוכחנו. בכל אופן, על הרציונלים של בחירה בציון הראשון כנחשב לרשימת הדיקן כבר פירטתי קודם סך הכל זה נראה לי רעיון לא רע כ"כ (למרות שצריך לחכות לפרסום רשימת הדיקן של השנה, אולי אני אשנה את דעתי אם אני לא אכלל בה...

) וכן, בגליון הציונים כתוב המועד האחרון שניגשת אליו (א', ב', ג', ד' או כל אחד אחר) אגב, אם את רצינית בקשר למעבר אוניברסיטה לעברית, אז נראה לי שהציונים הופכים לעוד יותר חשובים. יש מלא אנשים שרוצים להגיע לשנה ב' בשנה הבאה, ואאל"ט יקבלו מעט (כי גם ככה שנה א' של השנה היתה גדולה ממה שרצו, כך שיש מעט מאד מקומות פנויים). אבל, אל תשכחי את החופש. הוא חשוב, החופש הזה. הרבה יותר ממה שמודעים לו בסוף שנה א'. אל תוותרי עליו בקלות.

 

[מיmi]

אוקיי אבל,

מאיפה המידע? או שאת סתם מנחשת שיש "מלא אנשים" שרוצים להגיע לשנה ב' בשנה הבאה? אל תשכחי שיש גם כאלו שפרשו. זה ידוע ובדוק שבכל שנה בערך כ10% עוזבים/ מחליפים מקצוע, ככה שנגיד היו 250 אז 25 עזבו. נגיד שהשנה עזבו רק 15. בכל זאת- 15 מקומות שהתפנו זה לא מעט. מאצלינו ידוע לי על 5 שמנסים מתוכם 2 שהתייאשו כי ראו שאין מצב בגלל ציונים, ועוד אחד שהתחרט. ככה שנותרו 2. מתל אביב אני לא יודעת, ומהמכללות בטח יש עוד כמה אבל 15? ככל הידוע לי שנה שעברה נוספו לשנה ב' פחות מעשרה.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

בשנה א' השנה היו יותר מאשר 250 איש

זו היתה טעות של מדור רישום וקבלה, והתחילו את השנה משהו כמו 350 איש. כלומר, גם עם העזיבה הרגילה של כל שנה, עדיין יש הרבה מאד תלמידים שעולים לשנה ב' במשפטים בשנה הבאה בעברית. וגם - שמעתי על כל מני חבר'ה שמנסים להגיע לשנה ב'. אני לא יודעת מהם הנתונים שלהם, אבל עצם זה שסטודנטית כמוני שמעה על כמה וכמה אומר משהו, לא? בכל אופן, אין לי מושג מה הסיכוי שלך. אבל הוא כנראה בכ"ז לא כ"כ נורא, הרי את באה מב"א, אוניברסיטה נחשבת, ומתמודדת (בעיקר) מול חבר'ה ממכללות (למרות שיש גם עוד חברה מב"א ומאת"א שמנסים בד"כ. אותם אני לא מכירה, אגב). ואין לי מושג כמה חבר'ה הצטרפו אלינו בתחילת השנה (אני מסיימת עכשיו ב'). מכירה שתיים. יכול להיות בהחלט שהיו יותר.

 

[sacrament]

אני חושבת שאת צריכה לנסות לצפות את העתיד

לדמיין לעצמך אותך בדיעבד אחרי שעשית את מועדי הב' הללו או בסיום התואר מסתכלת על גיליון הציונים וחושבת- האם אני מרוצה ממה שעשיתי? האם העובדה שזה ציון גבוה יותר בכמה נקודות שינה במשהו את חיי או שלמעשה ביזבזתי רגעים יקרים של חופש? אם לדבר מנקודת המבט שלי, בסיום התואר, יש 2 ציונים שלא עשיתי בהם מועד ב' והם מורידים לי נורא את הממוצע ובדיעבד אני קצת הרבה מתחרטת... ומצד שני חושבת שזה כבר מאחוריי ושילכו לעזאזל

קיצר, תעשי את החשבון שלך. בהצלחה בכל מקרה.

 

[Atenolol]

מממ

מדהים כמה מהר מאבדים עניין בציונים אחרי שמסיימים את התואר (אני זוכר שקבלתי שבעים ומשהו בראיות ובעוד משהו, אבל אני כבר לא זוכר במה)

 

[bignono]

דעתי בנושא...

השפעת הממוצע על סגירת התמחות: לומר שעם ממוצע 86 כל הדלתות תהיינה פתוחות בפניך - את זה לא אוכל לומר ברמת וודאות גבוהה. אמת, כולנו יכולים לספר על בעל ממוצע 82 שהתקבל למשרד יוקרתי נוצץ, עשה בהתמחות חיל ונשאר במשרד כעו"ד עם משכורת שמנה (בעודו מותיר מאחור מצטייני דקאן ומצטייני רקטור לרוב). עם זאת, המקרים הללו הם, לדעתי לפחות, יוצאי דופן המעידים על הכלל. כפי שאני רואה את הדברים (וברגעים אלה ממש אני לומדת למבחן האחרון בתואר - אפרופו מבט ממעוף ציפור), יש הבדל משמעותי בין ממוצע 88-89 לממוצע 86. גם עם ממוצע 86 תוכלי לסגור על התמחות טובה ואולי אף טובה מאוד, אבל העלאת הנקודות הבודדות הללו עשויה לשפר את מעמדך פלאים בשוק מחפשי ההתמחות. יש הבדל בין סף הזימון לראיונות (שנראה לי שאת עוברת - אבל אני בקיאה בסף של העברית ואת"א ולא יודעת האם לסטודנטיות וסטודנטים מבר אילן יש רף אחר) לבין סף הקבלה. המשרדים המסחריים הגדולים נוטים לסגור התמחויות בשלב מאוד מוקדם על בסיס ציוני שנה א'. המשמעות היא שמצטייני הדקאן או אנשים עם ממוצע המתקרב לממוצע כזה ומגובים ברזומה מרשים - יהיו אלה שיסגרו קודם ואת תוכלי ליהנות מה"שאריות". בהקשר זה, אני הייתי ניגשת למועדי הב' (עושה בחירה מושכלת שלהם, ניגשת לשפר בקורסים מרכזיים שבהם יש חשיבות לציון בקורס עצמו ולא רק לממוצע הסופי, בוחנת היכן ניתן לעשות את השיפור הגדול ביותר וכיו"ב) ולו בשל השקט הנפשי והעלאת הסיכויים לסגור התמחות כלבבי. השפעות נוספות של הממוצע: כפי שכתבו לך כאן, לממוצע יש השלכות על השתתפות בפרויקטים פקולטטיים ואוניברסיטאים. למשל, אם היית לומדת באת"א - הייתי אומרת לך שזה עשוי לפגוע בסיכוייך להתקבל לכתבי עת (כתב עת מסוים אחד יותר מכתבי עת אחרים, אך עדיין), לחונכות הקבוצתית ובטח שלמשרת עוזרת מחקר/הוראה. זה עלול גם להשפיע על היכולת שלך להתקבל למשלחות מסוימות ולסמסטרים בחו"ל (לא שאין לך סיכוי- פשוט עם ממוצע טיפה גבוה יותר סיכוייך היו גדלים משמעותית). כל הפרויקטים הללו משפיעים לרוב על עיבוי הרזומה וכאן אנחנו חוזרות שוב לעניין סגירת ההתמחות לעיל... השפעה אפשרית נוספת היא ההשלכה הנפשית - את כותבת שאת פרפקטציוניסטית. כשואפת למצוינות אחת לרעותה, אוכל לומר לך שכשניצבתי בפני דילמות דומות במהלך התואר הדרך היחידה (שלי לפחות) לחוש שלמה עם התוצאות שאליהן הגעתי הייתה שידעתי שעשיתי את המקסימום מבחינתי. הייתי יכולה להתמודד עם כל ציון אם ידעתי שניסיתי להפיק לקחים ולהשתפר. יהיו שיכנו את מציאת הניחומים באובדן החופש וה"התאבדות" השיעית על כל מבחן וקורס כתפישה מעוותת של המציאות, אבל כשאני מתבוננת אחורה על הדרך שעשיתי - אני עושה זאת בתחושת סיפוק. גם אם אני לא הראשונה במחזור (כפי שבתחילת הדרך הייתי בטוחה שאהיה) - הנחישות שלי הביאה אותי להיות ממש לא רחוקה משם. אגב, זו בדיוק אחת מהסיבות העיקריות בשלה הייתי ניגשת במקומך למועדי ב'. את הסטאז' שלי סגרתי כשהממוצע שלי היה נמוך בכמה נקודות טובות מכפי שהוא היום. עם זאת, הקזתי דם על כל שיפור של עשירית הנקודה הגם שלא הייתה השלכה לכך על סגירת ההתמחות. אז נכון, אני מתבכיינת המון על כך ש-4 שנים ברציפות לא הייתה לי חופשה (בעצם הרבה יותר- אבל מי סופר

) ושאין לי אנרגיות. עם זאת, בתחילת הדרך המוטיבציה שלי ומצבורי האנרגיות (המדולדלים כיום) היו בשיאם. לנסות לשפר בהמשך - כבר הרבה יותר קשה מבחינה מנטלית, כיוון שמתפתחת סוג של השלמה עם מה שיש ושמירה על הסטטוס קוו. אגב, לו היית נמצאת בשנים מתקדמות יותר של התואר - ככל הנראה התשובה שלי הייתה משתנה. אבל, דווקא משום שהציונים של שנה א' כל כך קריטיים ומשום שיכולים להיות אפקטים פסיכולוגיים לשאר התואר (תמקמי עצמך במקום כלשהו על הסקאלה מבלי לחשוב אולי את יכולה לשאוף גבוה יותר) - ההצעה שלי היא לגשת. נסי לראות היכן נפלת וכיצד את יכולה לשפר זאת. כיוון שבשנה א' אין המון קורסים- לכל ציון בקורס השפעה גדולה על הממוצע הסופי. ההחלטה לאילו קורסים בדיוק לגשת צריכה להיות מחושבת ככל האפשר ואני ממליצה לך להתייעץ עם חברייך לכיתה ואולי אף עם המתרגלים בקורס (למרות שקחי בערבון מוגבל את העצות שלהם - הם לרוב ייטו להגיד לך שלא לגשת ולרוב לא מסיבות שתואמות את האינטרסים האישיים שלך). אל יאוש! בכל מה שתבחרי - באמת שבסוף הכול יהיה בסדר

אני מאוד מסכימה עם אבחנתו של ידידי המלומד כאן בשרשור. אחרי סיום התואר - מתפתחת אדישות מופלאה לציונים (ואני מחכה לה בציפיה

). המון בהצלחה והמשך סופ"ש נפלא, B

 

[מיmi]

אני רוצה לומר תודה (נשמע כמו נאום בת מצווה)

לך ול"סטודנטית עייפה מדי" כי עזרתן לי להגיע להחלטה. אמנם כבר אתמול הייתי די סגורה על זה שאני הולכת לשפר מועדי ב', לא בכל המקצועות, (אחרי ההודעה הממש ראשונה עדיין היו לי ספקות ולכן בעצם היא נכתבה), בעקבות זה שאני רוצה לעבור אוניברסיטה וצריכה את הממוצע הגבוה יותר, וגם בגלל ש-בלי קשר-אני לא רוצה להישאר עם 86 (שוב, לא שזה לא טוב, אבל אפשר טוב יותר אז למה לא) אגב אני חייבת להעיר משהו חשוב על מה שכתבת: תתפלאי. אני עוזרת מחקר. התקבלתי ע"ס ממוצע ציונים של סמסטר א' , לפני שירד לי הממוצע (לפני שקיבלתי את הציונים מהסמסטר הזה) ותתפלאי עוד יותר, התקבלתי גם לכתב העת של הפקולטה ע"ס אותו ממוצע וע"ס הראיון. (לכן כל ההתלבטות לגבי מעבר האוניברסיטה לשנה ב'.אבל זה לשרשור אחר בכלל אא"כ מישהו רוצה להגיב כאן אחרי הסוגריים האלו... למרות שטכנית יהיה אפשר להמשיך בעזרת מחקר אך בכתב העת לא נראה לי ריאלי בכלל..) (ראי הודעתי כמה עמודים אחורה בפורום זה על התלבטויותיי) אז בעיקרון את צודקת, ברור לי שצריך וכדאי לשאוף ל-90 ומעלה אבל עובדה שבקטע הזה לא נפגעתי. ועובדה שיש עוזרת מחקר מהשנה שלי שהתקבלה ע"ס פחות מ90. וגם בנוגע לכתב העת- הוזמנו לראיונות, לא עקבתי אם התקבלו. אבל לפי מה שראיתי יש משקל רב גם לרושם בראיונות במקצוע הזה. למרות שאני פרפקציוניסטית ורוצה והולכת לשפר, בכ"ז אני חושבת שיש לקחת את הדברים בפרופורציות (לא סותר לדעתי) ו"להקיז דם" גם כביטוי כאן נראה לי קצת מופרז.. ( ובקשר למתרגלים- נו באמת, ברור לי מה הם יגידו. נראה לי שההתייעצות שעשיתי עם כמה חברים, וכאן בפורום די הספיקה. בהצלחה