קראטה שוטוקאן

[sharonei1]

אז בקרב רחוב לא להגן עם הידיים על הראש ?

כי אין כפפות ?

 

[יובל נחמקין]

קרא בשימת לב

לא בכדי נכתב "תגובה ראשונית יותר" (מאשר הגנות ידיים, ז"א)...

 

[Raffael]

שוטוקאן, מסורת, יעילות, סיגנונות

יש כל כך הרבה סיגנונות (טענה שצריך לבדוק) משום שכבר חלפו כמעט 100 שנים מאז שפונאקושי עיצב את השוטוקאן והחל ללמד ביפן. בתקופה כזו מצטבר מספר גדול של תלמידים ומורים מוכשרים שיוצרים דרך משלהם והאמנות מתפתחת. שוטוקאן קראטה זכה לפופולריות רבה והוא נפוץ מאוד בכל העולם. גם זה מוסיף השפעות של מורים רבים ושיטות שונות. התהליך טבעי.
לגבי המסורת, זו שאלה בעייתית. רבים משתמשים במונח ובד"כ מתוך יומרה איכותית מרומזת יותר או פחות. קראטה הוא אולי דוגמה מובהקת לאמנות לחימה מאוד לא מסורתית, בוודאי בהשוואה לקוריו יפניות או אפילו לשיטות גונג פו סיניות מודרניות יחסית. הקראטה כפי שהוא מוכר בשנים האחרונות, התפתח במיוחד ב100-150 השנים האחרונות ויש בו סינטזה של שיטות סיניות, אוקינאוויות ויפניות. תהליך ה"סידור" והסינטזה המלאכותיים מאוד בולטים בשוטוקאן של פונאקושי ואני מכיר מעט מאוד שיטות כל כך מסודרות ובעלות סילבוס כה צר יחסית. אין זה חיסרון בהכרח ולפעמים אפילו יתרון - אמנויות לחימה נוטות להעדיף צר ועמוק על פני רחב ושטחי.

ואם בכל זאת רוצים להכנס למלכודת של מי הכי מסורתי, אז ל ע נ י ו ת דעתי, הSKA של סנסה אושימה הוא אכן מאמנויות הלחימה המסורתיות ביותר. אני לא יודע אם זה טוב או לא. בסוף שנות ה40 של המאה הקודמת, אושימה אכן למד בדוג'ו של אוניברסיטת וואסדה בטוקיו, תחת פונאקושי. אושימה הגיע לארה"ב בשנות ה50, ייסד את אירגונו ומאז עומד בראש האירגון העולמי ומשמש כמורה הראשי והבלעדי שלו. התכנים כמעט שלא השתנו לאורך כל התקופה. זה מאוד נדיר להערכתי. זה מאוד בולט גם בטיקסיות ובפוליטיקה של האירגון: הדרגה המירבית באירגון היא דאן 5 - הדרגה אותה קיבל אושימה כתלמיד. רבים מתלמידיו כבר נושאים בדרגה זהה (כעשרה בארץ, אגב. השלוחה הישראלית היא מהחשובות והגדולות בעולם והיתה במשך שנים ארוכות אירגון הקראטה הגדול ביותר בארץ ובהפרש משמעותי. אולי זה השתנה בשנים האחרונות שבהן אני פחות מעודכן). אושימה מכונה באירגון "סנסה" ולא מאסטר, כינוי שהוא שומר לפונאקושי בלבד. הדרגות וצבעי החגורות לא השתנו משנות החמישים ביפן (9 דרגות קיו, 5 דרגות דאן ושלושה צבעים בלבד לחגורות) וכו'. אגב, אם תבקר בדוג'ו באוניברסיטת וואסדה היום, תמצא שהקראטה שם דומה פחות למקור בהשוואה לאירגונו של אושימה. שוב, זה לא טוב יותר או פחות, אבל יש בזה כדי להעיד על עוצמת הדבקות של אושימה במה שהוא למד ומלמד.

יש תחרויות של קרבות באירגון של אושימה. דוקא תחרויות של קאטות פחות מקובלות, למרות ובגלל החשיבות העצומה בשיטה לאימון בקאטה. הקרבות התחרותיים אינם מקבלים חשיבות גדולה וכמו בכל אמנות לחימה לא-ספורטיבית, מכירים שם במרחק הגדול שבין ספורט לבין לחימה ומנסים להתמודד עם הבעיה שתחרות מציבה בנושא הזה (המגע למשל, אינו מלא וכמעט שאינו קיים ולדעתי זה הרבה יותר ריאלי מתחרויות "מגע מלא". אפשר לראות את הסירטונים שהועלו כאן כדי לנסות להבין את זה)

יעילות והגנה עצמית. פה המוקש גדול יותר ממוקש המסורתיות. אני מקבל את דעתו של DYS בנושא: יש אלמנטים ורוח בקראטה שנועדו לתת תשובה במצבים של הגנה עצמית ולחימה ממשית, כזו שבה המנצח לא זוכה להניף גביע אלא ללכת. נכון שהקראטה בכלל ושוטוקאן בפרט, מוגבלים מאוד בהתיחסות לאלמנטים "זרים" כמו לחימת קרקע או שימוש בנשק, אבל לפעמים לא צריך הרבה יותר מיכולת לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון ואלו אלמנטים חזקים מאוד בקראטה. השאלה שלך לגבי הקשר שבין תנועות קאטות לבין תנועות הגנה עצמית היא שאלה שכיחה למדי ששואלים בד"כ אנשים שלא מבינים מה עושים שם ב"ריקודים" האלה. אז לא, לא עושים תנועות של קאטות כשנלחמים בקראטה, לא מוציאים בהכרח אגרופים מהמותן, לא עומדים בעמידה רחבה ונמוכה וכו'. גם לוחם טאי צ'י שילחם על חייו ברחוב לא ינוע באיטיות ומתאגרף יזוז גם לפני צילצול הפעמון.

 

[boxerdude]

2 שאלות

הבנתי רק עוד כמה שאלות...מדוע אתה חושב שסגנונות המגע המלא פחות ריאליים למצבים אמיתיים מאשר המסורתיים?...ועוד שאלה...אמרת שלא מבצעים את מה שעושים בקאטות בקרב אמת...אז מדוע בעצם עושים אותן?...בשביל מה?...שואל כדי לדעת ולא מתוך זלזול חס וחלילה...

 

[Raffael]

השאלות טובות ורציניות ואני לא חושב שאתה מזלזל

אבל אני חושב שלנסות לענות עליהן בכתב, כאן, יהיה קצת יומרני וקשה יהיה לתת תשובה רצינית וטובה.
בכל זאת משהו:
במגע מלא יש בעיה של בטיחות, לכן יש מגבלות רבות מבחינת טווחים, עוצמה, אזורי פגיעה, סוגי מכות, איברים מכים ועוד. אני חושב שמגבלות כאלה מרגילות אותך לעבוד בצורה מסוימת שעלולה להפריע ברגע אמת. התודעה מתרגלת לחפש פיתרון בתוך סל של פיתרונות שכפופים למגבלות רבות. הלוחם לומד לחשוב על בחירה בין X, Y, Z. בלחימה (לדעתי, ואני לא יודע כלום על לחימה, אז אתה יכול להתיחס לדברים בהתאם) אין טכניקה ואין בחירה ואין תגובה הולמת למצב. יש ללכת דרך האויב, יש להרוג אותו, לחסל אותו, לחצות אותו ושאר דימויים. כששאלות כאלה עלו באימונים, התשובה אף פעם לא היתה טכניקה אלא דימויים כאלה. מה שיצא ממך ברגע האמת זה מה שאילפת את התודעה שלך לעשות.

למה עושים תנועות מסוימות בקאטות? בין השאר, כדי לעבוד על הנ"ל. למה אתה רץ באימונים? למה אתה מתרגל עליות על מתח? למה לקפוץ על חבל? למה להתאמן תקופת חיים שלמה כשהסיכוי לאלימות הוא נמוך כל כך? למה להשתמש במילים יפניות/סיניות/פורטוגזיות? למה ללבוש בגד מצחיק ושונה? למה להתאמן באיטיות? למה לקחת ללב?

 

[boxerdude]

אבל...

ברור שבמגע מלא יש בעיה של בטיחות בגלל שזהו מגע מלא והבן אדם יכול לחטוף נוקאוט או לשבור עצם או לא יודע מה...אבל אומנויות לחימה ללא מגע מלא כמו קראטה שוטוקאן אשר התחרויות שם נעצרות אחרי פגיעה אז זה יוצר המון מגבלות לפי דעתי...לוחם המגע המלא לפחות יוצא מחושל יותר משום שהוא למד לספוג מכה ולהרגיש כאב ובזמן אמת לפי דעתי הוא פחות יילחץ מאשר אדם העוסק באומנות לחימה שאינה עושה מגע מלא...זה מה שנראה לי לפי דעתי...ולמה לרוץ? למה לעשות מתח?...כדי להיות בכושר מן הסתם...אבל עדיין אני שואל אותך למה לעשות קאטות?...אני אישית לא ראיתי לוחמים שמשתמשים ממש במה שהם עושים בקאטות בזמן של קרב...תקן אותי אם אני טועה...

 

[d y s]

שלום אמנם לא רפאל ואף לא עוסק ומתחבר

לשוטוקאן אך.מגע מלא זו הגדרה בעיתית שכן בקראטה אוקינאווי עובדים על נקודות תורפה קריטיות ולא על מכות לכל עבר ואין ממש חוקים של אסור או מותר.כך שהגדרה של מגא מלא קצת בעייתית ואני אומר זאת כמי שחווה מגא מלא וחיווה מגע מלא על כל הסקאלה.בקראטה מתרגלים איבוקי וזה ספיגה והתמודדות פסיכולוגית עם כאב בעצימות גבוהה הרבה יותר ממכות ספורטיביות וזה נעשה תוך כדי תרגילי נשימה ולא כחלק מקרב כיוון שהקראטה באסטרטגיה שלו נע על קצוות של לפגוע מבלי להפגע ולא כקרב הקרבה של נותן מחטיף.עם זאת המודעות לאפשרות להפגע ולכן מתורגל האיבוקי בעצימות גבוהה תוך כדי הרגעה דווקא של המיינד ולא דרך אדרנאלין של קרב.זאת ועוד הקראטה אינו רואה בקרב סוג של התגוששות אלא דווקא איפון קומיטה היינו לא לאפשר ליריב יותר מכוונה אחת.ובקראטה אוקינאווי המקום שיש לקרבות חופשיים קטן בהרבה מהמקום שיש לתרגילים בהם המתגונן עומד ומותקף ומגיב בצורה חופשית.
אני כן משלב אחת לכמה זמן קרבות של "מגע מלא" כחוויה מעשירה המרמזת על אינטנסיביות של הגררות למאבק ולא על תצורת קרב..

קאטות מכיות בתוכן ידע עקרוני רב הסובב סביב עקרונות הלחימה הבסיסים הן משמשות כספר היסטוריה.לקאטות כשלעצמן אין חשיבות ללא הבונקאי היינו התרגול האפליקטיבי של הערונות ולא הטכניקות עליהן מרמזות הקאטות.אי לכך כל עוד תתמקד במישור טכני בלבד תהינה הקאטות חסרות משמעות אך אם תרצה להעמיק בעקרונות תוכל ללמוד מהקאטות עולם ומלאו.

ביום שישי הקרוב בשיעור הפתוח שאעביר יהיה הרבה חומר שאפשר למצוא בקאטות.

מדוע לבטל ידע שנצבר ועובד במאות ואלפי שנים לכלל סילבוס?

העידן הטכנולוגי אולי פגם קצת בדרך העברת ידע זו כי היום הכל מצולם אך דרך היוטיוב לא מפנימים הבנה סנסומוטורית של עקרונות לחימה שאינם יכולים להשאר ברמה הטכנית בלבד.הקאטות הן כלי מצויין.

ושוב אם הזירה הספורטיבית על חוקיה השונים היא זירת הקרב שלך ייתכן וקאטות לא ממש יהיו עניינך אך אם לדוגמא היית בוחר להיות לוחם מקצועי בענף ביטחוני כזה או אחר היית מוצא בעקרונות הללו עזר רב.

 

[Raffael]

לא מצאתי בדברים שלך שום דבר שאינו תואם לגמרי

את מה שאני יודע על קראטה שוטוקאן (לפחות מאסכולה של אושימה. לא ממש מכיר אחרות). למעט נושא האיבוקי, שאינו מקובל בSKA. אז אולי לא עסקת, אבל בהחלט מתחבר היטב.

ולבוקסרדוד, הגישה שהבאתי לגבי מגע מלא ושדובי הסביר, היא בדיוק זה, גישה אחת. יש אנשים שחושבים אחרת ומתאמנים אחרת וזה בסדר ולא פחות לגיטימי. אני חושב שאני צודק אבל אני גם יודע|סדגש שאני אולי טועה.

 

[יובל נחמקין]

דובי שלום

כמו כל דספלינת לחימה באשר היא - גם ספורט לחימה במגע מלא (מכל סוג) ובהנחה שאינו קקיוני

: לא רק שאינו מעודד, אלא אף שולל מכל וכל: "מכות לכל עבר"... כך שההערה שלך תמוהה ...

אשר "ללחימה מקצועית בענפים בטחוניים" כפי שאתה תכנה זאת:
ובכן גם כאן: קשת הדעות והגישות - רחב כמגוון השיטות והמקורות של אלו העושים במלאכה...
כבר נתקלתי בהכל... ובגישות

- והיפוכן

...

לעיתים אף באותו ארגון - רק על פני תקופות שונות וע"י מדריכים שונים...

 

[d y s]

באומרי מכות לכל עבר כוונתי היא

ספארינג מתמשך.

ידועה לי רב הגוניות בעולם הביטחוני אולם ישהבדל בין אבטחה שאלו אנשים העוברים קורס קצר מועד ואז הדיסיפלינה מסמכת על אגרסיביות אולם ביחידות קבע מיוחדות רבות בעולם אותן אני מכיר והן בפועלי שלי אני עוסק בעבודה שקטה מדוייקת וממוקדת.וכן במינונים מסויימים גם בנושא האגרסיביות והמגע המלא.

מצאתי ולא רק אני לאורך השנים כי עבודה במגע מלא נותנת פיתרונות גסים ולרוב מתמשכים לפעילות המבצעית ואילו עבודה ממוקדת יעילה יותר.

כמובן שזו דעתי בלבד ומייצגת עוד כמה מדריכים בעולם היחידות המיוחדות כמו המד"ר של אס איי אס הבריטי עימו אני מיודד ועוד רבים.