אבי מוריה 1
New member
פוואנג גאי נון
היסטוריה על קצה המזלג: שיטה זו נוסדה בידי אוצ'י קאנבון (1877-1948), בן אוקינאווה שגר בצעירותו בסין, שם למד אמנויות לחימה. מאוחר יותר שונה שם השיטה לאוצ'י ריו.ההשפעה של תנועות הגונג-פו נכרות בקלות בסגנון זה. בנו של מאסטר אוצ'י, אוצ'י קאניי, המשיך את מסורת אביו עד לפטירתו בשנת 1991. מאז התפצל הארגון לארבעה ארגונים, שרק אחד מהם נקרא פוואנג גאי נון ריו. ראש השיטה כיום הוא קינג'ו טאקאשי קאיצ'ו, הידוע באוקינאווה כאמן לחימה מהדרג הראשון. אודות השם: אחד מהסגנונות הידועים היום באוקינאווה הוא פוואנג גאי נון ריו, או בצורת הביטוי היפנית - האן קו נאן ריו, שפרושו " סגנון חצי קשה, חצי רך". השם משקף לא רק את טבעו של הסגנון, אלא מגלה מה שבמקור היה ידוע בכל אמנויות הלחימה - חוק האין-יו (יפנית), או היין-יאנג (סינית). אין ויו, הכוחות המשלימים של הטבע, מרכיבים את היקום כולו - השלם על כל חלקיו. אודות השיטה: בימים המוקדמים יותר של אמנויות הלחימה, לא נעשתה באופן מסורתי הבחנה בין "סגנון קשה" ל"סגנון רך". רק בזמן המודרניזציה של הקארטה נכנסו ביטויים אלו לשימוש. מטרת חלק מהסגנונות , החל מהמחצית השניה של המאה ה-19, השתנתה מהגנה עצמית לחינוך גופני. הדבר היה בשעה ששלום ויציבות הושגו בחברה היפנית והאוקינאווית, בסוף עידן הסמוראים. העקרון "חצי רך\ חצי קשה" מיושם בדרכי האימון. הגנות רכות מיושמות כנגד התקפות קשות, והגנות קשות כנגד התקפות רכות. הדבר מרמז גם על הדרך בה מצוי הגוף בכל עת : קשה כסלע מבחוץ - על מנת לעמוד בהתקפות, רך וגמיש מבפנים על מנת להשיג את הגמישות הגופנית והמנטלית הנחוצה בקרב. זהו המקום בו הקאטה המפורסמת סאנצ'ין באה לידי ביטוי. המטרה העיקרית לתרגול קאטה זו היא חישול הגוף על מנת לעמוד כנגד כל סוג של התקפה, ובו בזמן לשמור על גמישות תנועתית והעלאת רמת הסיבולת. הגוף נשמר מוקשח ובעל טונוס מתוח במהלך כל הקאטה, בדגש על נשימה נכונה. המתרגל נבחן במהלך הקאטה ללא הרף בידי המורה הבועט, חובט וטופח בכל גופו - בהתאם לרמת המתרגל. לבסוף, המתרגל יכול לספוג חבטות חזקות ואף לשבור לוחות עץ על גבי גופו. מתרגלי השיטה טוענים כי מספר תנועות, דוגמת ה"מאוואשי אוקה", או "חסימה מעגלית", אופיניות רק לשיטתם ואינן מצויות בשום שיטה אוקינאווית או יפנית אחרת, אולם לטעמי הדבר דורש בדיקה מעמיקה יותר. שבוע טוב לכולם abi
היסטוריה על קצה המזלג: שיטה זו נוסדה בידי אוצ'י קאנבון (1877-1948), בן אוקינאווה שגר בצעירותו בסין, שם למד אמנויות לחימה. מאוחר יותר שונה שם השיטה לאוצ'י ריו.ההשפעה של תנועות הגונג-פו נכרות בקלות בסגנון זה. בנו של מאסטר אוצ'י, אוצ'י קאניי, המשיך את מסורת אביו עד לפטירתו בשנת 1991. מאז התפצל הארגון לארבעה ארגונים, שרק אחד מהם נקרא פוואנג גאי נון ריו. ראש השיטה כיום הוא קינג'ו טאקאשי קאיצ'ו, הידוע באוקינאווה כאמן לחימה מהדרג הראשון. אודות השם: אחד מהסגנונות הידועים היום באוקינאווה הוא פוואנג גאי נון ריו, או בצורת הביטוי היפנית - האן קו נאן ריו, שפרושו " סגנון חצי קשה, חצי רך". השם משקף לא רק את טבעו של הסגנון, אלא מגלה מה שבמקור היה ידוע בכל אמנויות הלחימה - חוק האין-יו (יפנית), או היין-יאנג (סינית). אין ויו, הכוחות המשלימים של הטבע, מרכיבים את היקום כולו - השלם על כל חלקיו. אודות השיטה: בימים המוקדמים יותר של אמנויות הלחימה, לא נעשתה באופן מסורתי הבחנה בין "סגנון קשה" ל"סגנון רך". רק בזמן המודרניזציה של הקארטה נכנסו ביטויים אלו לשימוש. מטרת חלק מהסגנונות , החל מהמחצית השניה של המאה ה-19, השתנתה מהגנה עצמית לחינוך גופני. הדבר היה בשעה ששלום ויציבות הושגו בחברה היפנית והאוקינאווית, בסוף עידן הסמוראים. העקרון "חצי רך\ חצי קשה" מיושם בדרכי האימון. הגנות רכות מיושמות כנגד התקפות קשות, והגנות קשות כנגד התקפות רכות. הדבר מרמז גם על הדרך בה מצוי הגוף בכל עת : קשה כסלע מבחוץ - על מנת לעמוד בהתקפות, רך וגמיש מבפנים על מנת להשיג את הגמישות הגופנית והמנטלית הנחוצה בקרב. זהו המקום בו הקאטה המפורסמת סאנצ'ין באה לידי ביטוי. המטרה העיקרית לתרגול קאטה זו היא חישול הגוף על מנת לעמוד כנגד כל סוג של התקפה, ובו בזמן לשמור על גמישות תנועתית והעלאת רמת הסיבולת. הגוף נשמר מוקשח ובעל טונוס מתוח במהלך כל הקאטה, בדגש על נשימה נכונה. המתרגל נבחן במהלך הקאטה ללא הרף בידי המורה הבועט, חובט וטופח בכל גופו - בהתאם לרמת המתרגל. לבסוף, המתרגל יכול לספוג חבטות חזקות ואף לשבור לוחות עץ על גבי גופו. מתרגלי השיטה טוענים כי מספר תנועות, דוגמת ה"מאוואשי אוקה", או "חסימה מעגלית", אופיניות רק לשיטתם ואינן מצויות בשום שיטה אוקינאווית או יפנית אחרת, אולם לטעמי הדבר דורש בדיקה מעמיקה יותר. שבוע טוב לכולם abi