קצת נעלמתי.. 
והרי החדשות:
בשבוע האחרון ביליתי את רוב זמני על הספה מול הטלויזיה.. קצת חופש, לא?
מצאתי עבודה זמנית לשבועיים, וממש הופתעתי לטובה.. התקווה היא שאחרי שיכירו אותי יבינו שבעצם למה לא להכניס תפקיד על מזכירת אחה"צ..
הבחורה שהחלפתי (ושאם אשאר, נעבוד יחד..) ממש נחמדה, ואפילו צעירה ממני בשנה.. יש בנינו כימיה טובה, ואתמול (היום הראשון שלי פה) יצאתי בתחושה ממש כיפית מהמשרד.. אז כן, זאת משרת בוקר, אבל בינתיים אני שורדת עם השעות.. לגבי שאר החיים... האקס עדיין מתקשר, אבל במינון הרבה יותר נמוך.. עם ההוא שעדיין קשור לאקסית שלו לא קרה יותר מידי, ולדעתי גם לא יקרה.. התרחקנו, וכנראה שככה עדיף. מה שמביא אותי לנושא שלא נתקלתי בו מאז התיכון בערך... כל הקטע של חבר'ה, אבל אי אפשר לנחש שכולנו בני 23+... ושוב אני אחלק שמות בדויים כדי להקל על הסיפור.. יש לי ידיד, נקרא לו יוסי. דרך יוסי הכרתי את משה, ומאז מאוד התיידדנו. משה גר בלב גוש דן, ויש לו דירת "התנחלות".. כל החבר'ה מרגישים חופשי פשוט להגיע ולבלות אצלו.. שם גם הכרתי את הבחור ממקודם, נקרא לו מיקי (זה עם האקסית..). משה מיקי ותומר הם חברי ילדות... תומר הוא בחור שהגיע יום אחד לדירה של משה, אחרי טיול גדול בחו"ל והחליט שאני "לא באה לו טוב". מאז הוא מתנהג אלי בצורה מגעילה, וגורם לי להרגיש מאוד לא בנוח.. אני צריכה לציין שהוא ככה עם כולם, כל פעם נטפל למישהו אחר, אבל אף פעם לא יהיה נחמד אלי, בשום מצב. בכל מקרה, בפעם האחרונה שהיינו כולם בדירה, מיקי לא היה. בד"כ הייתי מבלה איתו, וההערות של תומר לא ממש היו מפריעות לי, וגם היה עוד מישהו ש"יגן" עלי בהתעלמות מהעקיצות ושינוי נושא שיחה... אבל הפעם לא היה את זה. מה גם, שמשה אמר לי שבפעם אחרונה שהיינו אצלו הוא התעצבן עלי בגלל "כמה קטעים", שבמצב רגיל הוא בכלל לא היה שם לב אליהם.. הדברים שהוא אמר לי, והדרך שבה הוא הציג את הטיעונים שלו נתנו לי להבין בלי ספק בכלל שאלה דברים שתומר אמר לו.. ועכשיו אני במצב שאני לא רוצה ללכת לשם, וחבל לי, כי את שאר החבר'ה אני דווקא אוהבת, אבל לא בא לי יותר להיקלע לויכוחים ילדותיים כאלה... בכל מקרה, קצת גלשתי פה.. 
והרי החדשות: